אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת התחזיות

מנכ"ל בנק הפועלים: "פיתוח תשתיות לאומיות חשוב יותר מהורדת מכסים על מוצרי צריכה"

אריק פינטו בוועידת התחזיות של "כלכליסט": "אני מתקשה להבין את חשיבותה של הרפורמה החדשה לניוד חשבון בנק - חזרנו 10 שנים אחורה"; לדבריו, "חוק שטרום יציף באשראי דווקא את משקי הבית החלשים"; כן טען כי "ההסתה נגד המערכת הבנקאית מיועדת להסיט את הדיון הציבורי מהאתגרים הלאומיים העיקריים: בעיית הדיור ויוקר המחיה"

25.12.2017, 09:36 | הגר רבט

"קשה לדבר על העתיד בלי להתייחס גם להווה, ובייחוד לרעידת האדמה שעוברת חברת טבע, על אלפי עובדיה ומנהליה בארץ ובעולם. אירועי השבועות האחרונים בטבע עוד ייחקרו וידוברו, אבל אני חושב שכבר עכשיו עולים כמה לקחים ברורים מהמשבר הזה, שרלוונטיים לכולנו" - כך פתח את דבריו אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, בוועידת התחזיות 2018 של כלכליסט.

"יש כאן לקחים על הצורך הקיומי של כל חברה לחפש באופן בלתי מתפשר אחר מנועי צמיחה חדשים ולא להישען רק על מקורות ההכנסה הישנים. על יצירת צמיחה אחראית תוך איזון בין הטווח הקצר לטווח הארוך; ועל אחריות להשגת תשואה לכלל מחזיקי העניין, כולל אחרון העובדים; לצערי הרב, אלפי עובדים ומנהלים בטבע ישראל משלמים בימים אלה מחיר כבד. אני מקווה שטבע תשוב לצמוח מחדש ולהישאר גאווה ישראלית.

 

תשתיות עדיפות על הוזלת מכסים

"ולמרות הפתיח אני אופטימי לגבי העתיד. בשנתה ה-70, ישראל היא מדינה חזקה ומתקדמת. רמת ההכנסה לנפש נמצאת בהלימה עם מדינות אירופאיות מתקדמות, וישראל מוכרת בכל העולם כסטארט-אפ ניישן – מעצמת חדשנות ומרכז טכנולוגי עולמי. תחזית הצמיחה למשק הישראלי היא חיובית. שיעור הצמיחה גבוה ביחס לכלכלות מפותחות, שיעור האבטלה נמוך ומגזרים נוספים נכנסים לשוק העבודה.

"אבל בפני מדינת ישראל ניצבים עדיין אתגרים משמעותיים ביותר: ראשית, כדי שישראל תממש את פוטנציאל הצמיחה העצום שלה, עליה לבצע השקעות אדירות בתשתיות, ויש לי הרושם שהחשב הכללי, רוני חזקיהו, שם את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו. זוהי משימה כבדת משקל, אך התועלת שלה לאזרחי ישראל תהיה גדולה בהרבה מאשר הנחה ברכישת טלוויזיה משוכללת או גוף תאורה חדש.

מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו , צילום: עמית שעל מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו | צילום: עמית שעל מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו , צילום: עמית שעל

פינטו התייחס למהלך להוזלות מכסים שמבצע שר האוצר משה כחלון ואמר כי"עם כל הכבוד לחשיבותן של הנחות זמניות על מוצרי אלקטרוניקה בידורית, יש להניח כי תושבי דימונה ייהנו יותר מהקמתה של תחנת רכבת בתוך העיר; תושבי ירושלים ישמחו יותר על בניית אלפי כיתות לימוד חדשות; ואני בטוח שתושבי צפון הארץ זקוקים יותר להסדרה דחופה של הכבישים הישנים והצרים".

פינטו המשיך ואמר כי "בנק הפועלים שימש מאז קום המדינה שחקן מרכזי בבניין תשתיות הארץ. עד היום מימנו עשרות פרויקטים בתחומי התשתיות והאנרגיה, בהיקף כולל של יותר מ-30 מיליארד שקל. היינו שם בבניית כביש חוצה ישראל והרכבת הקלה בירושלים, דרך פיתוח מאגר הגז תמר והקמת עיר הבה"דים ועד הקמת עשרות שדות סולאריים ותחנות כוח.

"גם בשנים הבאות ימשיך הבנק להיות שחקן מרכזי בבניין הארץ. גם בתחום הדיור אנו שותפים מלאים של המגזר העסקי והממשלה - ואחראים לשליש מהמימון לדיור במדינת ישראל, כולל במסגרת מימוש תוכנית מחיר למשתכן. במקביל למשבר הדיור, אחד האתגרים הגדולים ביותר של החברה הישראלית הוא עדיין אי השוויון.

"החודש פורסם דו"ח העוני השנתי של הביטוח הלאומי, ולמרבה הצער ראינו כי ישראל היא המדינה עם רמת העוני הגבוהה מבין מדינות ה-OECD. על פי דו"ח שפרסם ארגון "לתת", גם אנשים שאינם מוגדרים באופן רשמי כ'עניים' מתקשים להתקיים בישראל 2017, אפילו אם הם עובדים למחייתם. זו תמונת מצב בלתי נסבלת, שאסור להשלים איתה. לחברה הישראלית אסור להשאיר את החלשים מאחור, ואסור להגיע למצב שבו אפילו אנשים עובדים לא מצליחים לקיים את עצמם ואת ילדיהם בכבוד.

"הנושא הזה חשוב לי אישית, כמי שמאז ילדותו פילס את דרכו במעלה הסולם החברתי והכלכלי. בנק הפועלים בראשותי ימשיך לגייס עובדים מאוכלוסיות מוחלשות ומוגבלות, ימשיך להשקיע בקהילה, בעיקר בפריפריה, ויקנה ידע וכלים להתנהלות פיננסית נכונה, לכלל הציבור בישראל. אני מסכים עם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שמדינת ישראל חייבת לאמץ מדיניות של צמיחה מכלילה – צמיחה שפירותיה מגיעים לכל שכבות האוכלוסיה, ואינה מרוכזת רק בענפים מסוימים או בשכבת עובדים מסוימת.

"הסתה נגד המערכת הבנקאית"

"אחרי שסקרתי את האתגרים הלאומיים, אני רוצה לעבור לתחזית טכנולוגית: אנחנו מאמינים שצפויות לנו בשנים הקרובות מהפכות חדשות. טכנולוגיות מתקדמות, כמו בלוקצ'יין ובינה מלאכותית, משנות תעשיות שלמות, וסביר להניח שהמוסדות הפיננסיים ישתנו בהתאם. בעתיד הקרוב נוכל אף להציע ללקוחותינו מוצרים מבוססי בלוקצ'יין.

כבנק עם פריסת הסניפים הרחבה בישראל ומערך הפתרונות הדיגיטליים המתקדמים ביותר, שתפיסת עולמו היא 'אישי, אנושי וטכנולוגי', נדע לאמץ גם את חזית החידושים הטכנולוגיים לטובת לקוחותינו, ובמקביל לשמור על המרכיב האנושי בשירות וביעוץ, שאין לו תחליף.

"לסיום, אני רוצה להתייחס לתופעה שלצערי נמשכה גם בשנת 2017 – מבול החוקים והרגולציות החדשות בתחום הבנקאות בישראל. הבנקים זכו לתשומת לב מוגברת מצד הרגולטורים השונים, בטענה ש'אין בישראל מספיק תחרות'. מאחר שהטענה הזו לא מבוססת על עובדות, אני רוצה להקדיש דקה לעובדות בשטח: 70% מהאשראי העסקי בישראל מתבצע דרך הגופים המוסדיים, כלומר במימון כספי הפנסיות של הציבור; עלות המשכנתאות בישראל נמוכה ביחס לעולם: המרווח הבנקאי הממוצע, המתבטא בריבית שמשלם הלקוח, נמוך בישראל בכ-25% לעומת בריטניה; העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש בישראל עומדת על 25 שקלים לחודש, כלומר 300 שקלים לשנה – פחות מלילה אחד בצימר, או מזוג נעלי ספורט לילד;

"איך כל זה מסתדר עם הטיעון שאין תחרות? לאחרונה שמענו על מהלך רגולטורי חדש – הרפורמה לניוד חשבון. אני מתקשה להבין את חשיבותה של הרפורמה החדשה הזו, ולרגע נדמה לי שחזרנו עשר שנים אחורה. הרי היום, לקוח יכול בקלות לפתוח ולסגור חשבון בנק באינטרנט ולהעביר את כל ההרשאות לבנק אחר בקליק אחד. אני גם תוהה אם הוגי הרפורמה בחנו לעומק מה קרה לדוגמא בבריטניה, שבה בוצעה רפורמה כזו. הרפורמה התגלתה כיקרה, לא אפקטיבית, ולא חל כל שינוי בשיעור מעבר הלקוחות בין הבנקים.

"חשוב להבין: הסיבה שלקוחות לא מחליפים בנק היא כי רובם מרוצים מהבנקאי שלהם וסומכים עליו. רק כדי לסבר את האוזן: שיעור הלקוחות המרוצים של בנק הפועלים נע סביב 80% - נתון מרשים לכל ענף, ועל אחת כמה וכמה לבנקאות. אנחנו מאמינים שניתן להשיג יותר באמצעות שיתוף פעולה. ניתן להקים צוות משותף למשרד האוצר, בנק ישראל והבנקים הגדולים, שיציע מתווה מוצלח יותר בנושא המעברים – בלי חקיקה מיותרת וללא הוצאות מיותרות המוערכות בסכום של בין חצי למיליארד שקלים.

"במקביל, אנחנו חוזרים ומתריעים מההשלכות הצפויות של יישום חוק שטרום, במסגרתו גופים חוץ בנקאיים עלולים להציף באשראי דווקא את משקי הבית החלשים יותר.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, אף הזהירה בעצמה מבעיית האשראי הצרכני במשקי הבית, והסיכונים הגלומים בהתנפחות האשראי לאוכלוסיה זו. חשוב לזכור, כי בניגוד לבנקים, שכפופים לכללי רגולציה מחמירים, חלק מהגופים החדשים יוכלו להעניק אשראי בקלות רבה יותר – דבר שיגביר את הסיכון לחדלות פירעון.

"הדבר חמור אף יותר כשבוחנים את שינויי החקיקה של השנים האחרונות בתחום חדלות הפירעון, שינויים שהובילו לירידה במוסר התשלומים ולהעדפה של הליך פשיטת רגל על פני פירעון החוב. לפי נתוני כונס הנכסים הרשמי, בשנת 2016 הוגשו יותר מ- 19,000 בקשות לפשיטת רגל – עלייה של 32% בתוך שנתיים. על רקע הנתונים האלה, קשה שלא לחשוש מהשלכותיה של הגדלת היצע האשראי, במקביל לירידה במוסר התשלומים.

"לפני סיום, אני מרגיש חובה להסתייג מהאמירות חסרות האחריות של מי שאחראים על הכלכלה הישראלית, שחזו 'שהבנקים ייעלמו'". יש לציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התבטא ברוח זו לאחרונה בהתייחסו להתחזקות הביטקוין.

לדבריו, "מי שאמרו זאת יודעים היטב את החשיבות הרבה שיש למערכת הבנקאית במשק הישראלי. אסור שהרס המערכת הבנקאית יהיה מטרה בפני עצמה. ואני בטוח שהציבור מספיק חכם כדי להבין שהסיבה העיקרית להסתה נגד המערכת הבנקאית, מיועדת להסיט את הדיון הציבורי מהאתגרים הלאומיים העיקריים: בעיית הדיור ויוקר המחיה".

"אני אישית משוכנע שהמערכת הבנקאית והפיננסית לא ייעלמו אלא יתאימו עצמן וילבשו צורה אחרת. אבל אני רוצה להשאיר אתכם עם מסר אופטימי: המשק הישראלי חזק ויציב, צומח, ישראל עדיין נהנית מעוצמה טכנולוגית ומחדשנות בלתי רגילה, ובסך הכל – יש לנו ארץ נהדרת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות