איילת שקד: "בית משפט צריך לגלות ריסון ולבטל חוקים במקרי קיצון ולא כמו שקורה היום"

"אני מטיפה ועובדת להפחתת רגולציה, כמובן שיש מקומות שבהן היא הכרחית, צריך לעשות את זה במידה", כך אמרה הבוקר שרת המשפטים איילת שקד בשיחה אחת על אחת עם עורכת כלכליסט, גלית חמי. הדברים נאמרו במסגרת ועידת התחזיות 2018 של "כלכליסט".

"יש לנו שומרי סף חזקים - יועץ משפטי, פרקליטות, משטרה. גם כשאני נפגשת עם שרי משפטים אחרים, אני רואה שאצלנו שומרי הסף חזקים. צריך לעשות את האיזון בין לתת לדרג הפוליטי לעבוד ולבין לא לשחרר לגמרי את בלמים".

לשאלה כיצד שוזרת שרת המשפטים את הניסיון להפחית רגולציה וביורוקרטיה עם המינויים הפוליטיים החדשים שקידמה, כך שמשנים למנכ"לים במשרדי הממשלה יהיו משרות אמון השיבה, "היום הרבה פעמים משרה כזו או שהיא לא מאוישת או מישהו שהמנכ"ל הקודם מינה. בחלק מהמקרים המשרה פחות אפקטיבית. כששר מקבל משרד גדול עם הרבה מאד תחומים, יש לו את המנכ"ל, שזו משרת האמון היחידה, ודרכו הוא אמור לנהל את המשרד. מאד הגיוני שגם המשנה למנכ"ל יהיה זרוע הביצוע של השר. אני בטוחה שיושבים כאן מנכ"לים רבים, תראי לי מנכ"ל אחד שלא בחר את המשנה שלו". שקד הוסיפה, כי "לא צריך להסתכל על כל מינוי פוליטי כמינוי מושחת. השרים רוצים להצליח בתפקיד שלהם, אני השארתי את המנכ"לית שמינתה ציפי ליבני, יריב לוין השאיר את מנכ"ל המשרד שלו".

איילת שקד שרת המשפטים בשיחה עם גלית חמי עורכת כלכליסט | צילום: עמית שעל

כאשר נשאלה שקד על נטייתה לטובת העסקים, לאור מקרים שונים כמו למשל סביב שאלת פינוי מכל האמוניה מחיפה אמרה,"לא התנגדתי לפינוי מכל האמוניה, לא עסקתי בנושא. המכל נסגר, היו צריכים למצוא חלופות. לייבוא האמוניה, ואז השר להגנת הסביבה והיועמ"ש ביקשו ממני לתכלל את כל האירוע אבל זה אחרי סגירת המכל". אולם לטענתה היא אכן נמצאת בצד של העסקים, כפי שנשאלה ,"זו תפיסת עולם ליברלית, אפילו ניאו ליברלית. כדי שתהיה כלכלה חזקה, צריך מגזר עסקי חזק, צריך לתת לעבוד ולהפריע כמה שפחות. בתקופתי לא תהיה חקיקה פופוליסטית או קפריית, אני בעד יציבות רגולטורים. זה מעודד משקיעים להגיע לכאן. יש סיבות שענף ההייטק משגשג ומצליח כי המדינה לא מתערבת בין השאר".

בנוגע להקמת הבורסה לעסקים קטנים ובינוניים שהמלצות לגבי הקמתה פורסמו בנובמבר האחרון, שקד נשאלה האם הם מצפים שיהיה מי שישקיע בחברות, כאשר היום גופים מוסדיים לא מתקרבים לחברות בינוניות. שקד השיבה, "אני חייבת לתת קרדיט למשנה ליועמ"ש מאיר לוין זה היה רעיון שלו, כשהגיע מהרשות לניירות ערך. יש בורסה כזו ב-30 מדינות בעולם, ככלי לגיוס הון לחברות קטנות ובינוניות. סיפרתי לשר האוצר והקמנו ועדה מקצועית. פרסמנו דו"ח, אנחנו מקבלים הערות מהציבור. אם תקום בורסה כזו יהיה אפשר לקבל השקעות בחברות קטנות, גם ממוסדיים, מאנג'לים, גם מבנקים". לשאלה בורסה כזו תשיג את מטרתה השיבה כי "אנחנו לומדים מהמודלים המצליחים בעולם, ננסה לא לעשות טעויות".

שקד נשאלה האם חוק יסוד החקיקה שהיא מקדמת בשבועות האחרונים יחד עם יו"ר מפלגתה נפתלי בנט אינו למעשה צעד פרובוקטיבי בלבד, שכן היועץ המשפטי לממשלה מתנגד, כחלון מתנגד וראש הממשלה אפילו לא התייחס אליו. לדבריה "זה רחוק מלהיות פרובוקציה. יש קונצנזוס במערכת הפוליטית והמשפטית שהחוק נחוץ. הויכוח הוא על הנוסח. תמיד הויכוח הוא על מספר חברי הכנסת שיידרשו כדי לגבור על פסקת בית המשפט העליון".

שקד נשאלה כיצד הצעת החוק שקובעת כי מספיק 61 חברי כנסת כדי לשנות פסיקה של בית המשפט העליון לאור הצעת החוק של מפלגה בעלת 8 מנדטים משקפת את רצון העם.

לדבריה, "מהלך כזה לא יכול להיעשות רק עם 8 המנדטים שלנו. הוא צריך להיעשות בתמיכה רחבה של הקואליציה, צריך לעבוד עליו בצורה רצינית בכנסת. זה לא חוק שהבית היהודי מעבירים, אלא שדנים עליו בצורה משמעותית בכנסת כמו כל חוק יסוד. כל מהלך קשה ומורכב לא מעבירים ביום. יש חשיבות לעצם פרסום התזכיר, לשים על השולחן. מאמינה שאחרי שנשב עם כל מפלגות הקואליציה נוכל להתקדם. ניהלתי שיחות גם עם מפלגות האופוזיציה, אני עובדת על זה חודשים".

בנוגע למספר חברי הכנסת שיידרשו לאישור תיקון חקיקה שסותרת את פסיקת בג"ץ אמרה כי "מבחינת המספר 61 הוא בהחלט נכון, כל מספר מעבר לזה זה לא ישים, מי שחושב שהממשלה יכולה במכה להתגבר על פסיקה של העליון, זה לא המצב, זה רק במקרים חריגים. אני חושבת שבית המשפט העליון צריך לגלות ריסון ולבטל חוקים רק במקרים חריגים ולא כפי שנעשה היום".

בנוגע לשאלה האם דנה על הצעת החוק עם ראש הממשלה והאם ראוי שמהלך כה משמעותי לא יעשה בתיאום איתו, אמרה כי "לא ישבתי עם רה"מ על תזכיר החוק, אני שרת המשפטים, אני לא יושבת איתו על כל תזכיר". עוד אמרה כי "זה צריך בהחלט להגיע משרת המשפטים והמשרד, המשרד הפיץ את התזכיר, יש חשיבות להפצת התזכיר. את צודקת שזה חוק משמעותי, חוק יסוד שמהווה את מרכז הכובד של המשטר החוקתי שלנו".

שקד נשאלה על מינוי היועץ מטעמה, עמיר פישר, ש"ייפקח" אחר תשובות המדינה לבג"ץ המוגשות על ידי מחלקת בג"צים. לדבריה "מחלקת הבג"צים מייצגת את הדרג המדיני, בתחומי התיישבות יו"ש מי שמתווה את המדיניות זה שר הביטחון, אני והוא עובדים בשיתוף פעולה, והמדיניות של הממשלה זה בהחלט להסדיר את ההתיישבות ביו"ש בכלים משפטיים". עוד הוסיפה כי "מצאתי לנכון להעסיק יועץ חיצוני, למצוא פתרונות חדשים, המערכת עם אותם אנשים כבר הרבה מאד שנים. הוא לא כותב את תשובות המדינה לבג"ץ, מי שכותב זה משרד הביטחון ומחלקת בג"צים. אם יש מחלוקת מי שמכריע זה היועמ"ש לממשלה".

לשאלה האם התערבות של השרים בנושאים ספיצפיים אינה עלולה להיות בעייתית השיבה כי "מי שקובע בסוף את הייעוץ זה היועץ המשפטי לממשלה. שרים צריכים להתערב. שרים מתערבים זה לא מילת גנאי. שרים צריכים להתערב בתשובת המדינה לבג"ץ. אמרתי לשרים תהיו מעורבים בקביעת המדיניות, גם היועמ"ש לממשלה עומדת את זה. השר צריך להתוות מדיניות, והפרקליט צריך לייצג את עמדתו".

לשאלה האם כאשר יגיע למשל נוחי דנקנר לעליון יוכלו גם השרים להתערב השיבה שקד כי "אם יש מצב כזה, לפעמים היועץ המשפטי בעצמו מתייצב בעמדת יועץ (כשמשיב לבג"ץ - ע.מ). אלא אם זה יהיה קשור למשרד הכלכלה או האוצר".