הסכמה בפאנל בכירי המשק: מדינת ישראל לא צריכה לסייע לטבע

שנת 2018 עומדת להיות אחת המאתגרות ביותר עבור המגזר העסקי בישראל: טבע תפטר 1,700 עובדים, אמזון נכנסת לשוק הישראלי, חברת החשמל מבטיחה רפורמה משמעותית ובזק תעבור לידיים חדשות בפעם השלישית. תהפוכות אלה נידונו בפאנל בכירי המשק בוועידת התחזיות השנתית של "כלכליסט".

בפאנל השתתפו ליאורה עופר, בעלת מליסרון ועופר השקעות; איל ולדמן, מייסד ונשיא מלאנוקס; יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו; אורי יהודאי, נשיא ומנכ"ל פרוטרום; חיים שני, שותף מנהל בקרן IGP; צביקה יוכמן, שותף מנהל בקרן סקיי; וענת לוין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח.

לדבריהם, מצבה של טבע צובט את הלב - אך לא מחייב את המדינה לחלץ את החברה מהמצב אליו נקלעה. "מדינת ישראל לא צריכה לעזור לטבע", אמר חיים שני. "האם המדינה צריכה לטפל בנושא? יש שלוש דרכים. הראשונה - אם יש מישהו שרוצה את המפעלים, יש לשקול לסייע לו. דרך שניה היא מאקרו - היום זה טבע אבל חדווה בר דיברה לפני כמה דקות (בפאנל אחר בוועידה - מ"א) על הבנקים - כאשר בנקים יסגרו סניפים, עובדים יפרשו והמדינה תידרש לטפל בכך. הדרך השלישית נקודתית יותר: יש הזדמנות לקחת משאבים, להקים קרנות כמו שעשינו עם קרנות אורבימד - זאת, אם כתוצאה מהמשבר בטבע ניתן להקים תעשיות עם אותם עובדים שהשתחררו ויוכלו להרים חברות".

האם מתן שורת ההטבות לטבע היתה צעד נכון? "אני ביטלתי את מסלול אפס מס לטבע וההטבות לכיל", סיפר שני. "ועדה בראשותי ביטלה את ההטבות במרכז והורידה את המס בפריפריה כך שהתשובה ברורה. האם חוק עידוד השקעות הון הוא מוטיבציה למנהלים להשקיע בארץ? התשובה היא כן, הייתי שם כמנכ"ל נייס חשבתי אם לפתח בישראל או הודו. זה לא רק חוק או מס, אבל מדובר במרכיב חשוב ובאפלייד יכולנו להצליח. גם נושא המס יהיה שיקול ארצות הברית עם המס החדש. צריך להחזיק מערכת מיסוי אטרקטיבית".

האם מה שקרה בטבע יכול לקרות לקרן פרייבט אקוויטי? לדברי יוכמן, התשובה שלילית: "זו שאלה של 40 מיליארד דולר. יש לנו מגבלות במבנה ההשקעה והמינוף. קרן לא יכולה להשקיע יותר מ-20% בהשקעה אחת. טבע השקיעה את כולה בהשקעה אחת במינוף גבוה. כאשר גופים ממנפים את עצמם באמצעות הון עצמי זה פחות בעייתי מאשר חברות שקרסו אחת אחרי השניה בגלל מינוף גבוה בפירמידה. כך היה בכור, הסדר הקיבוצים, איי די בי ועכשיו אלוביץ", הסביר.  ואולם, יוכמן לא הכחיש את רצונו להיום מעורב בהשקעה שכזו, ואמר: "אני מאחל בהצלחה לסיידוף ואני מקווה שהסיום יהיה יותר טוב מהסיום שהיה לו באפריקה, אבל אני לא חושב שזה נגמר".

האם כדאי להישאר עם אותן רמות מס קיימות, או לשנות ולהתאים אותן? לדברי איל ולדמן, שמעסיק 1,000 עובדים בישראל, בהחלט יש מקום לשינוי: "אני חושב שהעולם כל הזמן משתנה והחברות צריכות למצוא היכן נכון לשלם מסים. חברות כמו גוגל ופייסבוק זזות על פי החוקים החדשים; ישראל צריכה לשנות את החוקי המס בהתאם למה שקורה בעולם".

יש תחושה שהכלכלה הגלובלית נעה מהר מכדי יכולתן של מדינות לעקוב אחר שינויים שמשפיעים עליהן. מה צריכה המדינה לעשות כדי להימנע ממקרים דומים לשל טבע? לדברי ענת לוין, העולם מלא נמצא בתופעות דומות: "העלות של רובוט נמוכה משל פועל סיני; אין ספק שכאשר יש עודפי כושר ייצור אין למדינות יכולת לעלות פיריון", אמרה. "הן צריכות להבין מהן השקעות בינלאומיות וגלובליות. אנחנו כמשקיעים מסתכלים על כל העולם - היכן יש עודף תשואה ועודף כושר ייצור, היכן ניתן להרוויח. בישראל יש דור מדבר - אנשים בני 30-40, שעוד 10-15 שנה לא תהיה להם עבודה. אם ישראל לא תדע להתמודד עם האוכלוסיה היא תיקלע למשבר. אנחנו כמדינה חייבים להעמיד תוכנית. לא רק תוכנית מס אלא הכשרה מאוד רצינית".

אורי יהודאי הוסיף: "ענת דיברה על דור המדבר על חוסר היכולת להכשיר לעבודה ותעשיה. אולי צריך לוותר על תעשיה - יש הייטק, יש צמיחה ויש מספקי משרות בתחום ולא צריך ייצור". לדבריו, יש רק פיתרון אחד לחוסנה של מדינת ישראל: "תעשיה חזקה - אקזיטים של חברות סטארט-אפ תורמים לאנשים פרטיים ולא למדינה. רק מדיניות ממשלתית פרואקטיבית תעשה את העבודה. לפני כמה שנים חל שבר עם המחאה החברתית ומאז כושר התחרות של מדינת ישראל ירד משמעותית. לדוגמה, השנה קמו כאן רק 4-5 חמישה מפעלים, לעומת 40-50 בעבר".

"אנחנו בעולם של ריביות נמוכות עם הרבה כספים להשקעה", הוסיפה לוין. "זה הזמן להשקעה בתשתיות: נמלים, רכבות וכבישים. זו הזדמנות פז, ראיה לטווח ארוך. זו השקעה נכונה של כספי הפנסיה. בארצות הברית קוראים לבנות את אמריקה".

לדברי לוין, צריך להבין שקצב צמיחת כספי הפנסיה בישראל גדל הרבה יותר מאשר הכלכלה הישראלית. "יהיו הרבה יותר השקעות מחו"ל, יותר מהשקעות מקומיות. אנחנו דלים מידי בהשקעות בתשתית של כספי פנסיה כספים מוסדיים - צריכים להחזיר מפעלים, תחנות כוח וכבישים כמו בארצות הברית. יש מגבלות שאפשר לפתור בקלות".

לראיית ולדמן, היחס של השקל לדולר הוא אחת הבעיות הגדולות בישראל: "כאשר יש ירידה של 10% בשער השקל, אני סופג את עלויות העסקה. ההמשלה לא צריכה לסייע לטבע אם היא רוצה לסייע לה ולחברות יצואניות היא צריכה לסייע עם יחס שקל דולר . המדינה צריכה להתערב בשער".

לדברי יגאל לנדאו, 2018 תספק הזדמנויות משמעותיות לשחקנים המקומיים בשוק הגז: "ב-2019 יהיו כמה מאגרים מחוברים לשוק הישראלי ובעיית היתירות תיפתר. הממשלה פירסמה מכרזים לרישיונות חיפוש עם היענות אפסית והיא צריכה לחשב מסלול מחדש לייצוא הגז, אם רוצים שחברות יבואו לישראל. אם לא יפתחו את הייצוא, נישאר עם שוק מוגבל וסגור שיכלול שלושה מאגרים. כמויות שהגז שלא התגלו עצומות וחבל שהעם בציון לא יהנה מזה", והוסיף: "לפני חדש שר האנרגיה חתם הסכם עם שרי קפריסין ואיטליה, על צינור נפט לאירופה שתהיה לו תרומה עצומה לכלכה בישראל".

איך תשפיע כניסת אמזון על השוק הישראלי? האם ענקית הסחר האמריקאית תשטוף את המדינה, או שהיא מהווה באזוורד ותו לא? לדברי שני, מדובר בשינוי מהותי: "בכנס של 'כלכליסט' בלונדון הנחיתי פאנל של קמעונאים אמריקאיים על איך מתמודדים עם הביג A (כינוי לאמזון - מ"א). רוב הבריטים יעברו לרכישות מקוונת גם אם ההחזר שלילי בהתחלה. הסיכוי לשרוד נמוך אבל זו גם הזדמנות; הקמעונאים הישראלים צריכים לנצל שני יתרונות מרכזיים: קרבה לטכנולוגיות ישראליות שיכולות לתת תחרותיות".

ליאורה עופר הציגה זווית שונה: "מתייחסים לאמזון כאילו זה האיום האיראני", אמרה. "אמזון הודיעה שהיא פותחת 100 חנויות ומרכזי מסחר. גם היא צריכה רצפת תצוגה למוצרים שלה. אמזון תגיע וכנראה תאבד את הפטור ממס. אז המדינה תעשה משהו כדי להגן על הסוחרים; יש בעיות לוגיסטיקה - 52 מיליון חבילות הלכו לאיבוד, הרבה חוזרות ללקוח ואתה משלם על ההחזר".

"אנחנו יודעים למפות מה נמכר - בגדי ילדים, מכשירי חשמל, בגדי ספורט. חווית הקניה ברשת שונה מהקניונים. הספידו את בתי הקולנוע? אנחנו מחזירים אותם עכשיו לקניונים. הפוד קורט ייעלם? נכניס מסעדות טובות יותר. התמהיל ישתנה יהיה התאמה לצרכים של היום".