אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

תחזיות 2018

הראל לוקר: הקרב על הטכנולוגיה הישראלית חיוני לעתיד הכלכלה

בנאום פומבי ראשון מאז עזב את תפקיד מנכ"ל משרד ראה"מ, מספר יו"ר התעשייה האווירית על אתגרי והישגי החברה - אל מול התחזקות איומים טכנולוגיים, תחרות עזה מול ענקיות אמריקאיות ועוד. דבריו נאמרו במסגרת ועידת התחזיות של "כלכליסט"

25.12.2017, 13:49 | אורן פרוינד

"מדינת ישראל חייבת להמשיך ולטפח את התעשיות הביטחוניות. זה בנפשנו. הקרב על הטכנולוגיה הישראלית הוא קרב של להיות או לחדול בעבור הכלכלה הישראלית". כך אמר הראל לוקר יו"ר התעשייה האווירית, בהתבטאות פומבית ראשונה לאחר שעזב לאחרונה את תפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

קראו עוד בכלכליסט

דבריו נאמרו היום (ב') במסגרת ועידת תחזיות 2018 של "כלכליסט"."הגעתי לתעשייה האווירית לפני כשלושה חדשים", סיפר. "בתפקידי הקודם כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, הכרתי את החברה מגובה מאה אלף רגל. ידעתי שהחברה מספקת פתרונות אסטרטגיים בטחוניים למדינת ישראל. לאחר שלושה חדשים בתפקיד אני יכול לומר בגאווה שמדובר לא רק בחברה הביטחונית הגדולה בישראל, אלא גם בחברת ההייטק הגדולה בישראל".

הראל לוקר, צילום: עמית שעל הראל לוקר | צילום: עמית שעל הראל לוקר, צילום: עמית שעל

לדברי לוקר, מניות החברות הבטחוניות בעולם נוסקות; "המדד הממוצע של חברות שכאלה בדאו ג'ונס צמח בחמש השנים האחרונות ב-200%, ואילו המדד של האס אנד פי עלה ב-100%. יש פריחה בשוק הביטחוני ורואים את זה, בצמיחת שווי החברות".

כיצד זה קורה? לדברי לוקר, בעשורים האחרונים התפתח איום חדש - איום תת מדינתי. מדובר במדינות שמתפרקות או לא מתפקדות, שמייצרות ארגוני טרור ומיליציות. "בעולם הגלובלי השטוח, המיליציות הללו מגיעות לכל מקום גם באמצעים דלים, תוך ניצול תקשורת ההמונים", אמר.

האיום החדש משנה את מאזן האימה הבינלאומי, שמנע בעבר מלחמות ופגיעה בעורף האסטרטגי. האיומים הם על האוכלוסיה האזרחית, כשגורמי טרור מנצלים את הרגישות של משטרים דמוקרטיים לחיי בלתי מעורבים. לדברי לוקר, ההיטמעות של גורמי הטרור באוכלוסיה גורמת לזמן חיות קצר מאוד של כל מטרה, מה שמקשה פגיעה בה.

טרור תת מדינתי טרור תת מדינתי טרור תת מדינתי

עוד שינוי משמעותי הוא התייצבות טרור טכנולוגי לצד כלי הטרור הפשוטים. "העולם הופך לדיגיטלי. כולו מחובר. יש מרחב חדש בעולם, לצד האויר ים ויבשה. מרחב הרשת. הסייבר הפך למרחב וירטואלי עצום ומכריע. זה מאפשר לכוחות קטנים להפוך למאוד עוצמתיים; גם למדינות וגם לארגוני טרור, ואפילו לבודדים", אמר. לוקר הסביר שככל שמדינה יותר מתקדמת טכנולוגית ותלויה בשירותים מקוונים, כך היא גם יותר פגיעה.

"ואם כל זה לא די, אזי מדינות רחוקות, ללא שום גבול משותף, מאיימות היום על העורף של המערב, באמצעות טכנולוגיה משוכללת וטילים", הוסיף "גבירותיי, רבותיי, זו המציאות העולמית; על כן ברור למה החברות הבטחוניות בעולם צומחות בקצב כמעט כפול ממדד האס אנד פי".

לדברי לוקר, הפיתרון לבעיות הללו הוא טכנולוגיה עילית. "למשל החץ של התעשיה האווירית. מענה טכנולוגי כמעט בדיוני שמיירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. לצד זה, הגנת הסייבר היא כורח לכל מדינה מתקדמת שנשענת על המרחב האינטרנטי והדיגיטלי", אמר.

"עסקתי בכך בתפקידי הקודם ואני שמח לומר שמדינת ישראל מובילה בתחום הזה. חישבו גם על ההזדמנות הכלכלית שמעניקה תעשיית הסייבר למדינת ישראל ומאין היא צמחה. על מנת לתקוף את האויב צריך טכנולוגית שתעניק מודיעין בזמן אמיתי, לפעמים הרחק מהגבול, יכולת תגובה מהירה בשל זמן המטרה הקצר, סיכון מינימלי לכוחותינו, וגם יכולות אש מדוייקות ללא נזק לבלתי מעורבים".

"למשל, צריך כלים בלתי מאויישים ורובוטיקה מתוחכמת. התעשייה האווירית ומדינת ישראל מובילים בפיתוח כלים בלתי מאויישים כמו מל"טים כבר עשרות שנים. מזה התפתחה אצלנו גם רובוטיקה יבשתית וגם ימית והדרך לפיתוחים אזרחיים קצרה. רק טכנולוגית עילית נותנת מענה לאתגרי ההגנה, ההתקפה והמודיעין, לנוכח האיומים הביטחוניים הקיימים על מדינת ישראל ועל המערב".

לדברי לוקר, הפתרונות הללו עולים הרבה כסף, אך יכולים גם לשדרג את הכלכלה: "הפתרונות הללו היו הבסיס לסטארט-אפ ניישן הישראלית", אמר. "התעשיות הביטחוניות הן בית גידול טכנולוגי עצום למדינת ישראל. הן הרוו ומרוות את תעשיית ההייטק. וזה קריטי למדינה; הטכנולוגיה בעולם מתפתחת בקצב אדיר. התעשייה המסורתית נעלמת. כל המדינות מנסות להגן בשיניים על הייצור המקומי ולהחזיר אותו הביתה. המגמה הזו מטילה צל על כל התעשייה בארץ ובפרט על התעשיות הביטחוניות".

תחרות ישירה עם בואינג ולוקהיד מרטין

לראיית לוקר, מדינות העולם רוצות את המערכות והטכנולוגיה שמפותחות בארץ - אבל לא רוצות ייצור מקומי. "מדינת ישראל חייבת לשמור ולטפח את היתרון הטכנולוגי שלה", אמר. "להכשיר טכנולוגים – הנדסאים ומהנדסים. להשקיע במחקר ופיתוח. זה היתרון התחרותי של מדינת ישראל. היחידי. זה גם היתרון התחרותי של התעשיות הבטחוניות הישראליות בכלל ובפרט של התעשייה האווירית".

מל"ט של התעשייה האווירית מל"ט של התעשייה האווירית מל"ט של התעשייה האווירית

"אני רוצה לתת לכם כמה נתונים על שיבהירו את הנקודה הזו. כולנו גאים בכך שמדינת ישראל היא במועדון החלל של 9 מדינות בלבד. זו התעשייה האווירית ששולחת את הלווינים כחול לבן לחלל. יש לנו בחברה כעשרת אלפים הנדסאים ומהנדסים. התעשייה האווירית היא גם החברה הישראלית שרשמה בשנה האחרונה הכי הרבה פטנטים. ההוצאה על מו"פ בתעשייה האווירית היא כשלושה מיליארד שקל בשנה. אין עוד חברת הייטק כזו במשק הישראלי. התעשייה האווירית היא גם פסי ייצור של מוצרים מתוחכמים שנמצאים כאן בארץ ומפרנסים כ-50,000 בתי אב".

מדובר במפעל תעשייתי טכנולוגי ענק עם מכירות שנתיות בסך של כ-14 מיליארד שקל. אנחנו גם אחד מהיצואנים הגדולים בארץ עם ייצוא בסך של כעשרה מיליארד שקל ואנחנו פועלים בשמונים מדינות".

לדברי לוקר, התעשייה הבטחונית הישראלית מתחרה בחו"ל עם מעצמות דיפנס כמו בואינג ולוקהיד מרטין בתחומים רבים. "זו תחרות מסחרית אגרסיבית בשווקים העולמיים. ולנו יש גם בצדק, מגבלות יצוא חמורות", אמר. "אנחנו גם חברה ממשלתית עם כל הכבלים שרק תחלמו עליהם. בדרך כלל לחברה ממשלתית יש מונופול. רכבת. חשמל. נמל. והיא פועלת בארץ. לנו אין כלום ואנחנו פועלים בעולם".

לוקר התגאה ביכולתה של התעשייה האווירית לאזן בין היותה מוקד ידע לאומי ביטחוני, חברת הייטק גדולה, מגבלות הייצוא והתחרות העולמית בזכות ההון האנושי שלה, אותו הגדיר כעתיר יכולות וציוני.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות