סקירת הכלכלן הראשי: ישראל מערימה יותר קשיים על השקעות זרות בהשוואה למדינות ה-OECD

ישראל מערימה יותר קשיים על השקעות זרות בתחומי החשמל, התקשורת, החקלאות והתחבורה, כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי שפורסמה אתמול. מדד הגבלת ההשקעות הזרות של ה-OECD הבודק את המגבלות החלות על השקעות זרות ישירות נכנסות ב-62 מדינות שונות (כמחציתן חברות הארגון). המדד המשוקלל של ישראל (שנע בין 0 ל-1) הוא 0.188, בהשוואה לממוצע ה-OECD של 0.067. משמעות הדבר היא שבישראל ישנן יותר הגבלות על משקיעים זרים מאשר במדינות ה-OECD. המדד בוחן הגבלות על משקיעים זרים ב-42 ענפים שונים. כאמור, ענפי החשמל, התקשורת, החקלאות והתחבורה בישראל בולטים במגבלות החלות בהן על השקעות זרות לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. מנגד, בענפי החציבה ומשאבי הטבע, הדיג, שירותי עריכת דין והחשבונאות, הקמעונאות והבנקאות יש פחות מגבלות בישראל מאשר הממוצע ב-OECD.

למרות זאת, לפי הנתונים שמציג הכלכלן הראשי, "ישראל מצליחה בשנים האחרונות למשוך השקעות זרות ברמה שעולה על מדינות הדומות לה ברמת הפיתוח והתוצר לנפש. עובדה זו יכולה ללמד אותנו על האפשרות שלישראל קיים פוטנציאל נוסף למשיכת השקעות שעדיין לא מומש".

כדי לממש את הפוטנציאל, לפי הכלכלן הראשי יש לקדם שיפור מיומנות כוח העבודה, חתימה על הסכמי סחר חופשי, הסכמי הגנה על השקעות, קידום שינויים מבניים ורפורמות להגדלת נגישות המשק להשקעות זרות. עם זאת הכלכלן הראשי מזהיר, כי השקעות נוספות, בתקופה של תעסוקה מלאה (זאת כאשר הפיטורים של טבע טרם יצאו לפועל) עלול להביא להגדלת השכר ללא גידול בפיריון. ולכן צריך לפעול להגדלת הפיריון, על ידי "ספיגת הידע והטכנולוגיה המזוהות עם השקעה זרה בארץ".

תחום המתכות צומצם, תחום שירותי התקשורת צמח

פילוח ענפי של ההשקעות הנכנסות לישראל מעיד על מגוון ותנודתיות בתחומים בהם משקיעים זרים בוחרים להשקיע בישראל. חלקו של תחום המתכות, שב-2014 הוביל את זרם ההשקעות הזרות בישראל, הצטמצם ב-2015 כאשר נמשכו ממנו השקעות בגובה מיליארד דולר אמריקאי. תחומי שירותי התקשורת והמידע, כמו גם מו"פ טכנולוגי מראים צמיחה יציבה יחסית במלאי ההשקעות הזרות בהם. בנוגע להשקעות הישירות היוצאות מישראל בשנים האחרונות ישנה דומיננטיות של ענף כימיקלים והתרופות שבין 50% ל-90% מההשקעות הישירות היוצאות מישראל בין השנים 2010 ל-2015 היו בענף זה.

סקירת הכלכלן מעלה תמונה מעניינית בנוגע ליכולת של הממשלות לעקוב אחר מקור ההשקעות. כך, לפי נתוני הלמ"ס בין עשר המדינות שעומדות בראש ההשקעות הזרות בישראל מככבים מקלטי מס כמו איי קיימן ולוכסמבורג כאשר גם מדינות כמו הולנד והונגריה הנמצאות ברשימת 10 המדינות מהן מגיעות הכי הרבה השקעות לישראל, נובעת לפי הכלכלן הראשי מסיבות חשבונאיות ובירוקרטיות, כלומר בעקבות הקמה של חברות בנות באותן מדינות, דרכן עובר הכסף, ולא מייצגת פעילות כלכלית גדולה באופן מיוחד בינן לבין ישראל.