"8 דברים שלמדתי על תעשיית הספורט"

ברנד אוטו ואהלר (Bernd Otto Wahler) שיחק בשנות השבעים בנוער של VFB שטוטגרט אך לא המשיך לקריירה ככדורגלן. הוא למד מדעי הספורט ושיווק והחל לעבוד באדידס ב־1987. אחרי עשור בענקית לבוש הספורט הגרמנית עבד בכמנהל ב־Erima, חברת הלבשת ספורט צנועה ואז גם ניהל את Bally Shoe, מותג הנעלת הגברים. בשנת 2000 מונה על ידי נייקי כנציג החברה בגרמניה וב־2007 חזר לאדידס כמנכ"ל השיווק של המותג. ב־2013 חזר כמנהל מתנדב בקבוצת הכדורגל של שטוטגרט ובאותה שנה גם נבחר לנשיא. הוא עזב את התפקיד ובספטמבר 2017 הצטרף כנשיא של עמותת HYPE, שמאגדת יותר מ־2,000 סטארטאפים טכנולוגיים-ספורטיביים ופיתחה את האקסלרטור לפיתוח וחידושים בעולם הספורט (SPIN Lab) וגם את קרן ההשקעות SPIN Investment. אלו דברים שלמד בקריירה הארוכה שלו בעולם עסקי הספורט.

נעל כדורסל ב־NBA. "היום על נעל ספורט עובדים דוקטורים, מהנדסים ומומחי טכנולוגיה" | צילום: איי אף פי

1. "אין הרבה הבדל בין אדידס לנייקי"

"כשאתה בפנים - עובד באדידס ונייקי - אתה אתה חושב שמדובר בשתי חברות שונות לחלוטין, שאין קשר בין התרבויות שלהן. ואולם, הייתי מבחוץ כמעט שלוש שנים ואז קיבלתי פרספקטיבה שונה. אין מותגים שהם דומים אחד לשני יותר מאשר אדידס ונייקי. וזה רק הגיוני. הם מטפלים באותם לקוחות וספורטאים. יש להם את אותן מטרות. הגופים גם מאורגנים בצורה זהה. הם מאוד תחרותיים והמותג מאוד משמעותי בפעילות שלהם. הם דומים. יותר ממה שהם היו מודים בעצמם."

2. "ועדיין יש הבדל"

"ההבדל הגדול היה שנייקי, לאורך השנים, נוהלה בצורה ריכוזית יותר דרך הבסיס בביוורטון, אורגון - ארה"ב. אדידס, שיושבת בגרמניה, תמיד ניהלה דרך ספקים מקומיים באזורים שונים. אבל עכשיו אדידס גם אימצה את הריכוזיות של נייקי וכמו נייקי גם אדידס רואה את עצמה כחברה מאוד גלובלית ומותג בינלאומי וככה היא עובדת. יש לה עובדים מ-100 מדינות שונות. אולי ההבדל הקטן הוא שנייקי יותר אמריקאית בתרבות שלה - הרוח האמריקאית היא חלק כל כך חשוב בחברה הזו. הייתי אומר שזה ההבדל הגדול".

3. "תעשיית הספורט מיוחדת"

"תעשיית הספורט היא תעשייה מיוחדת בגלל שהספורט הוא ענף מיוחד. ספורט הוא לא רק עסקי הוא גם מאוד רגשי. ולכן התמודדות עם מוצר שנועד לספורטאים ולאוהדי ספורט היא מאוד רגשית. אנחנו מנסים לייצר קשר עם ספורטאים, אנחנו אוהדים אותם ואוהבים אותם. אנחנו קוראים לעצמנו 'ספורטאי ביזנס'. ואני חושב שכולם בתעשייה בעלי תשוקה לענף. אני לא הייתי יכול לעבוד במכירת אבקת כביסה. אני חייב קשר למוצר. במובן הזה, בתעשייה שלנו מאוד מפונקים - הכיף שלנו זה העבודה שלנו. אנשים אחרים תמיד מקנאים בי. הם ראו אותי מסתובב עם שחקנים כמו זינאדין זידאן ושאלו 'אתה מקבל כסף על זה?! אנחנו היינו עושים את זה בחינם'. וזה נכון, אני בר מזל להיות בתעשייה הזו. לדעתי זה נכון לכל תעשיה - כשכיף לך, אתה תמיד נותן עבודה יותר טובה בתחום שלך. ובספורט יותר כיף".

ברנד ואהלר. "חלק מהמאמנים ממש חוששים שהטכנולוגיה והדאטה נוגסות בידע שלהם והופכות אותם ללא רלוונטים" | צילום: Hype Foundation

4. "התעשייה סייעה להפוך את הספורט למקצועי יותר"

"בזכות מדעי האימונים, מדעים כגון ביומכניקה, הדאטה שיש לנו ויכולות הניתוח שיש לנו, המתודות באימונים השתפרו והשחקנים נהפכו לטובים יותר. לשחקנים יש הרבה יותר עוצמות, מהירות, זריזות וכוח סיבולת. השחקנים מקבלים כל מה שהם צריכים בכל האספקטים: טכנית, טקטית, רפואית, תזונה, הכל. התעשייה סייעה לזה לקרות ומשתפרת ביחד עם הספורטאים. הנעליים, למשל, צריכות להיות הרבה יותר מתוחכמות כדי להתמודד עם כל הלחצים שמופעלים עליהן ־ האנרגיות שהן סופגות אדירות. אז המשקל של הנעליים ירד, המדע של החזקת הרגל והתמיכה מדויק יותר, החומרים איכותיים יותר יותר. המותגים משקיעים הרבה מאוד כסף ביצירת נעליים איכותיות שנותנות יתרונות קטנים ללקוחות. אז יש בהן הרבה הנדסה. עובדים על נעל דוקטורים, מהנדסים ומומחים. בשנות השמונים עבדו על הנעליים רק כמה סנדלרים, מעצבים ואנשים טכנים."

5. "מדע שינה את הספורט, הספורט שינה את המדע"

"מדע וחדשנות שינו את הספורט, והספורט שינה את החדשנות. נגיד, היו כמה חומרים שממש שינו את הענף: למשל בטניס - הרקטה שינתה את סגנון המשחק של כולם. בענפים אחרים הציוד היה צריך להתאים את עצמו לספורטאים החדשים, הספורט מספק הרבה מאוד דאטה והמדע משתנה בזכות זאת".

6. "הכל על הבמה"

"פעם כל חידוש בספורט קרה מאחורי הקלעים. אבל הכל משתנה. הדלתות נפתחות. הכדורגל משתנה. טכנולוגיה נכנסת לכדורגל, הענף הכי שמרן. כל הדאטה שזורם, כל הסנסורים שיש על שחקנים מגיל נערים עד קבוצה בוגרת, במשחקים ובאימונים - מאפשר לפתח את האימונים והפוך אותם ליותר ייחודיים ומותאמים לכל שחקן ולכל תפקיד. אם פעם היה רק מאמן ומאמן שוערים, אז היום, בנבחרת גרמניה למשל, יש מאמן שוערים, מאמן הגנה, מאמן חלוצים, קשרים וכו'. וזה רק יתפתח כשיותר אנשים יגיעו לדאטה הזו ויתחילו לנתח אותה".

מצלמת VR במשחק פרמיירליג. "היום יש דאטה מכל אימון של כל קבוצת נערים" | צילום: רויטרס

7. "עוד מפחדים מחדשנות"

"יש כאלו שעדיין מפחדים מחדשנות. היום יש המון אימונים קוגנטיביים ויכולת לפתח יכולות שפעם חשבו שאי אפשר לפתח - ראייה, מהירות תגובה, קוארדינציה, כל תגובה של המוח. זה משנה את הספורט ואני מכיר ספורטאים שמתאמנים קוגנטיבית - נגיד כדורגלן שאני מכיר טוב כמו סמי חדירה הוא כמו לברון ג'יימס ותמיד מחפש את הדבר הבא. גם מועדונים עושים את זה. הייתי אומר שכל המועדונים באירופה משקיעים בין 0.1% מההכנסה בפיתוח ומחקר עד 5% ואלו שמשקיעים יותר מרוויחים יותר. עם זאת, יש מועדונים שיעדיפו להשקיע בבלם חדש ולא בטכנולוגיה שתשפר את הבלמים הקיימים. חלק מהמאמנים ממש חוששים שהטכנולוגיה והדאטה נוגסות בידע שלהם והופכים אותם ללא רלוונטים. אבל הטובים ביותר הם אלו שידעו להשתמש בטכנולוגיה וליהנות ממנה. ולדעתי, מועדון שלא ישקיע לפחות 5% מההכנסות שלו בפיתוח והשקעה עתידית יהיה בצרות. יש מועדונים גדולים משקיעים גדולים בטכנולוגיות ובמרכזי פיתוח. זה נכון עבורם. הם מותגים גדולים, הם צריכים לעשות את זה כמו מיקרוסופט או אפל. אבל צריך להשקיע בזה. נגיד דאטה. צריך לדעת לאסוף, לנתח וגם להבין איך ליישם ולהעביר למאמנים ולשחקנים. צריך בשביל זה מומחים שעולים כסף אבל זו השקעה שווה לעתיד".

הופנהיים. "מועדון שלא ישקיע לפחות 5% מההכנסות שלו בפיתוח והשקעה עתידית יהיה בצרות" | צילום: איי אף פי

8. "לישראל יש מקום ענק בעולם הספורט"

"כשעזבתי את שטוטגרט, שמעתי על ישראל כמובילה בתחום החדשנות וההיי-טק. שמעתי שתל אביב היא הסיליקון ואלי של אירופה. שמעתי על Hype ועל על התחרות סטארטאפים שהגמר שלה היה בריו 2016. והתעניינתי. אז הגעתי בינואר 2017 וביררתי מה הם עושים - ובום, נכנסתי לתוך הענין. זה ממש ריתק אותי. ישראל היא לא מדינת הספורט הכי גדולה. אבל לראות איך חברות הסטארט אפ הישראליות עובדות - בספורט או מעבר לספורט. עושים את זה שם בצורה גלובלית ומרתקת ־ זה מדהים. ומה שעושים ב-Hype מאוד מיוחד ומשך אותי. לראות איך הכל קורה במהירות זה מדהים. מדהים לראות איך ב-Hype משתמשים בקשרים עם הסטארטפאים ועם רשת האקסלרטורים ואוניברסיטות בכל העולם. לישראל תפקיד חשוב בעולם ההיי-טק. האיכות של הסטארטאפים גבוהה מאוד. וזה אומר גם תפקיד חשוב בחדשנות ספורט. בהייפ אנחנו עובדים עם סטארטאפים בכל העולם. הם נהנים מרוח החדשנות והיזמות שמגיעה מישראל. לסאטרטאפים ישראלים יש אימפקט גלובלי על הספורט. התקפיד של ישראל יגדל בעתיד".