אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הפוליטיקאים עושים כרצונם. הנציב צריך לדפוק על השולחן"

ראיון כלכליסט

"הפוליטיקאים עושים כרצונם. הנציב צריך לדפוק על השולחן"

עו"ד אסף רוזנברג שהיה במשך עשר שנים הממונה על המשמעת וטוהר המידות בנציבות שירות המדינה, מבקר את התנהלותה. "במקום להבטיח מינויים ראויים, היא מאפשרת לשרים למנות מקורבים, ואם הם לא מצליחים המשרות נשארות מיותמות"

27.12.2017, 06:54 | אמיתי גזית

"התחלופה במשרות בכירות בשירות המדינה נמוכה מאוד. מעט משרות מתפנות מלכתחילה, וזה אבסורד שמעט התפקידים שמתפנים לא מאויישים. המספרים מדברים בעד עצמם". את הדברים האלה אומר ל"כלכליסט" עורך הדין אסף רוזנברג בהתבטאות ראשונה שלו מאז פוטר מתפקיד הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, לפני כחצי שנה. רוזנברג אומר את הדברים בתגובה לחשיפת "כלכליסט" את הרשימה המלאה של משרות לא מאוישות בסגל הבכיר של שירות המדינה.

קראו עוד בכלכליסט

"הנציבות לא עומדת על שלה ולא נוקטת אמצעים ראויים לוודא שבעלי תפקידים ייתמנו בזמן. המדינה מתנהלת בצורה הפוכה ב־180 מעלות מהאופן שבו כל חברה פרטית מתנהלת. בעסק פרטי אתה ער בדיוק למועד הפרישה של עובדים ולמועדי סיום קדנציה. ואין סיבה שלא. עובד מוסר הודעה מראש והערכות מאפשרת תקופת חפיפה. בכל מקום עבודה, אפילו קטן, אין ואקום, מיד מוצאים ממלא מקום. לעומת זאת נציבות שירות המדינה לא מסוגלת לספק תמונת מראה של מצב כוח האדם במשרדי הממשלה, בעוד שהם אמורים להתנפל על כל משרה ולאייש אותה במהירות".

עימות עם לשכת רה"מ

 

"לא תמצא דוגמא אחת שבה תפקיד בכיר בשירות המדינה עבר בחפיפה מסודרת, מראש ויתרו על הרעיון הזה. המערכת הורגלה לסיטואציה הזו", מוסיף עו"ד רוזנברג שפוטר מהנציבות בנימוק מקצועי כשברקע סיפור אישי רגיש ומערכת יחסים עכורה עם נציב שירות המדינה לשעבר, משה דיין. רוזנברג מצידו טען בתוקף כי פוטר משום שנקלע לעימותים מתוקף תפקידו עם גורמים רבי כוח בשירות הציבורי, ובעיקר בכירים בלשכת ראש הממשלה, בהם ראש הסגל לשעבר נתן אשל שהורשע בדין משמעתי לאחר שעלו נגדו טענות להתנהגות מינית בלתי הולמת; גיל שפר, ניר חפץ, רבקה פאלוך, היועצת פרח לרנר לאחר שהודתה במרמה והפרת אמונים, ועוד.

עובדי הנציבות התגייסו לעזרתו של רוזנברג ופרסמו הצהרת תמיכה בו, וכינו אותו שומר סף אמיתי שנרדף על ידי הנציב הקודם משה דיין. משפט שניהל בבית הדין האזורי לעבודה כנגד המדינה בדרישה לבטל את פיטוריו נסגר לאחרונה בפשרה.

אסף רוזנברג אסף רוזנברג אסף רוזנברג

הוא עבד בנציבות כעשור, והחל את דרכו במהלך כהונת שמואל הולנדר כנציב. לדברי רוזנברג הבעיות בנציבות שירות המדינה החלו לאחר פרישת הולנדר ב־2010: "מאז ממנים לשם אנשים חלשים לא מוכשרים, ובלי ידע במשאבי אנוש", הוא אומר.

הבעיה מסתכמת ב־129 המשרות הבלתי מאויישות?

"לא. אני חושב שהמספרים לא מציגים את התמונה המלאה משום שיש הרבה ממלאי מקום שנבחרו ללא מכרז. מעמד של ממלא מקום הוא סיטואציה הכי נוחה לשר משום שממלא מקום יבקש לרצות את הבוס באופן מיטבי, הוא נאמן משום שירצה במינוי קבוע לתפקיד. קח את המטה לביטחון לאומי שבמשך שנתיים עמד בראשו ממלא מקום. קח לדוגמה את דוברת משרד האוצר שעובדת על תקן זמני, ויש עוד דוגמאות שזועקות לשמיים. יש ברשימה עוד הרבה תפקידים מרכזיים שלא מאויישים. כל הברדק הזה נוח לשרים. השר או המנכ"ל מעכבים מינויים מסיבות לא רלבנטיות. כאן אני מפנה את האצבע כלפי נציבות שירות המדינה: כאשר יש חלל, הם לא מגיבים או פשוט עוצמים עיניים. יש ואקום ואי עמידה בכללים אז באופן טבעי אנשים ימלאו את הריק בדרך שנוחה להם".

השרים ממנים איש שלהם

 

"דרך המלך לבחירת מועמד היא באמצעות מכרז", אומר רוזנברג, "אבל בשלב ראשון מכרזים נפתחים רק לעובדי מדינה, וכוללים מבחני התאמה. זה מקשה על השר למנות מקורבים. הקושי מנקודת מבטם של שרים הוא בכך שרק לאחר שהמכרזים נכשלים ולא נמצא מועמד מתאים מעובדי המדינה מותר להם לפתוח את המכרזים לציבור הרחב. התהליך הזה אורך זמן רב, אך שרים רבים מאמצים אותו כדי להכניס את אנשיהם. לאחרונה השיטה שוכללה: המציאו את ועדות האיתור לכ־80 משרות מוגדרות מראש והן מאפשרות לשרים למנות איש מטעמם בלי לעבור הליכי מכרז מייגעים. אלה בדיוק המקרים שבהם נציב שירות המדינה צריך היה לדפוק על השולחן".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות