האם המשטרה צריכה יחידה מיוחדת שתטפל אך ורק באלימות במגרשים?

בתחילת העונה שרת התרבות והספורט מירי רגב נתנה את ברכת הדרך לסנ”צ ירון ארם, מי שמונה לעמוד בראש היחידה החדשה שהוקמה לצורך המלחמה באלימות בספורט.

“אני מאחלת הצלחה למפקד הראשון של היחידה החדשה למלחמה באלימות בספורט, סנ"צ ירון ארם”, אמרה השרה שפעלה להקמת הגוף הראשון מסוגו. “לראשונה מתחילה לפעול היום היחידה המבצעית שמתעסקת באלימות וגזענות במגרשי הכדורגל, יחידה שתחזיר את החוויה הספורטיבית למגרשים. יש לכולנו רצון שסבים, סבתות נכדים ונכדות יחזרו למגרשים, ואני מאחלת לכולנו עונה כייפית וחגיגה אמיתית לאוהבי הספורט והכדורגל”, הוסיפה השרה.

מה מתוכנן? רשימות אדומות של אוהדים, מצלמות חכמות, שיתוף פעולה עם האינטרפול וגורמים אכיפה שונים, מערך מודיעין ארצי, "הדרכה" לשופטים להחמיר בענישה, והטלת קנסות על קבוצות אוהדים שמפרי החוק. באחד האתרים פורסם השבוע כי מפקד היחידה החל לגבש תכנית עבודה סדורה. "ביחידה שהוקמה בשיתוף פעולה בין המשטרה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הספורט, משרתים 30 שוטרים וקצינים. חלקם במטה הארצי וחלקם במחוזות המשטרה ברחבי הארץ. היחידה מורכבת מחוקרים, אנשי מודיעין ואנשי חטיבת האבטחה של המשטרה" נכתב בוואלה. .

סנ"צ, כאמור, נדרש להקים את היחידה החדשה שפועלת בכמה מישורים ומטרתה להפחית את אירועי האלימות והגזענות בכלל ענפי הספורט בישראל.

העלות של הפרויקט, לפי גורמים במשרדי הממשלה, היא לא נמוכה. 10 מיליון שקל לשנה הראשונה ואז 12 מיליון שקל לכל שנה עד 2020. זה ממשרד הספורט בלבד. המשרד לביטחון פנים צפוי להוסיף 7 מיליון שקל בשנה הראשונה ו-3 מיליון שקל בכל שנה עד 2020.

על פניו, מדובר בפעולה מבורכת. שיתוף פעולה בין משרדים שיוביל לירידת אלימות במגרשים. ואולם, לפי נתונים שנאספו על ידי כלכליסט בסיוע עו"ד אלעד מן, "בעיית האלימות במגרשים" היא בעיה מצומצמת באופן יחסי ואולי כדאי להשקיע את הכסף הרב ביחידה שעוסקת בצורה נרחבת יותר בספורט.

הדעיכה נראית לעין. לפי הנתונים של המשטרה עבירות סדר ציבורי בכדורגל ירדו מ-219 בעונת 2015/16 ל-83 ב-2016/17. בשלוש עונות, מ-2014/15 עד 2016/17 היתה רק עבירה אחת נגד אדם במגרש כדורגל. "עבירות נגד גוף" ירדו מ-107 בעונת 2015/16 ל-66 ב-2016/17. "עבירות כלפי מוסר" ירדו מ-25 ב-2015/16 ל-4 ב-2016/17. בכל השנים היו כ-15 עבירות מרמה (כגון מכירת כרטיסים מזוייפים) ו-9 עבירות כלכליות הקשורות בכדורגל. המשטרה לא מפרטת את אופי העבירות.  

מבחינת מאבק בגזענות, מוכח בשטח שהשקעה בחינוך ותוכניות חינוך מתבררת כיעילה הרבה יותר מאשר אכיפת חוקים או עונשים. לפי דו"ח ההגינות של 'הקרן החדשה לישראל' לסיכום הסיבוב הראשון לעונת 2017/18 ישנה ירידה בכל הנוגע להתנהגות גזענית ביציעי בית"ר ירושלים. על פי הדו"ח של "הקרן החדשה לישראל": "השיפור הגדול ביותר נרשם בבית"ר ירושלים, שם חלה ירידה דרסטית. אמנם נרשמו 6 מקרים של קריאות גזעניות, אך כל אותן קריאות הושתקו באופן מידי ומוחלט על ידי רוב יושבי היציע. השירים 'הקבוצה הגזענית של המדינה' ו'שיישרף לכם הכפר' מושתקים על ידי הרוב בכל פעם שהם נשמעים ביציעי בית"ר".

זו תוצאה של עבודה קהילתית ומרובה של העירייה בשיתוף פעולה עם ד"ר שלומית גיא, פעולות חינוכיות ואפילו הרצאות של השחקנים נגד גזענות בבתי ספר ומתנ"סים בעיר. לא מעצרים או מבצעים מיוחדים של המשטרה הורידו את האירועים הגזעניים.

יש לומר שהיו אירועי אלימות לא מעטים הרבה מחוץ למגרש בין כנופיות של נערים-אנשים צעירים - שמגדירים את עצמם לפי הקבוצה שהם אוהדים. הקשר בין אירועים אלו לכדורגל הוא סמלי. הקרבות לא מתרחשים במגרשי הכדורגל ולא מסכנים את האוהדים שמגיעים למגרש, בדרך כלל. מדובר על כנופיות של פרחחים, בדרך כלל צעירים מאוד.  

האירועים הללו מטופלים על ידי המשטרה ובתי המשפט כפי שאירועי אלימות רגילים מטופלים. האם צריך יחידה מיוחדת בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה בשביל לטפל בהם?

ואולם, התהייה הגדולה היא מדוע כבר הוקמה יחידה היא לא מתעסקת במחלה שהכי מאיימת על הכדורגל הישראלי - הטיית משחקים.

לפי כל נקודות האזהרה של האינטרפול ומחקרים לתוך הטיית משחקים, הכדורגל הישראלי הוא כר פורה להטיית משחקים.

מוערבות כבדה של גורמים מהשוק האפור בבעלות חלק מהקבוצה (הפועל רמת גן בעבר, מקרה דויד ביטן וראשון לציון כעת), גורמים עבריינים שהם בעלים של קבוצות (כולל מנהלי קבוצות), הלנת שכר היא נורמה כמעט מקובלת, רוב השחקנים מרוויחים פחות מהשכר מינימום כאשר שוק ההימורים הגלובלי מגלגל מאות מיליוני דולרים על הכדורגל הישראלי - אפילו בליגות הכי נמוכות. הטיית משפיעה על האוהדים, שמאבדים אמון במשחק עצמו, על השחקנים - שנחשפים לעולם הפשע ובכלל יש לה השפעה סרטנית על הכדורגל.  

הטיית משחקים אולי נראית כמו בעיה רק של הכדורגל אבל היא לא. הכסף הזה הוא דלק לפשע מקומי וגלובלי. משתמשים בו כדי לממן פעילויות כגון התחמשות של גופי פשע וטרור, סחר בבני אדם, שוחד לנבחרי ציבור ועוד. הטיית משחקים היא בעיה גלובלית שאינה תחומה רק לכדורגל או ספורט אבל אפשר לטפל בה על ידי השקעה באכיפה, חקירה, פעילות מרוכזת וחשיבה יצירתית של המשטרה. 

מוזר מאוד שהיחידה שכביכול אחראית לטיפול בפשעים בספורט לא תטפל בפשע הכי נורא שמתרחש בספורט.

נ.ב. עוד נודע השבוע שהמשטרה, כחלק מהפעילות למניעת אלימות, תקדם כפיילוט מצלמות זיהוי פנים שיותקנו באצטדיון טדי בירושלים. מדובר במערכת שיכולה לזהות ולהפליל כל אוהד שמבצע עבירה ביציע או בסביבת המגרש. עם מערכת כזו, מבורכת מאוד, אין צורך יותר בעונשים קולקטיביים כגון משחקי רדיוס או משחקים ללא קהל. אפשר למצוא את מי שפשע בקלות ולהעניש אותו ואולי את מי ששיתף איתו פעולה.