אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בקשה לגילוי מסמכים בבזק: "הוציאה 119 מיליון שקלים לאלוביץ' על חשבון בעלי המניות" צילום: אוראל כהן

בקשה לגילוי מסמכים בבזק: "הוציאה 119 מיליון שקלים לאלוביץ' על חשבון בעלי המניות"

בעל מניות בחברה פנה למחוזי בת"א בדרישה לקבלת המסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת, נגד בכירים בחברה. זאת על מנת לשפוך אור על החלטתם להעביר לבעל השליטה מקדמות בעסקת רכישת מניות yes, מבלי לקבל בטחונות שהכסף ישוב

27.12.2017, 17:45 | תומר גנון

"בזק הוציאה 119 מיליון שקל, ללא כל בטוחה, תוך סיכון ממשי שהמקבל אותם (שאול אלוביץ', ת.ג) יידרש להשיבם, שכן הם רק בגדר מקדמה התלויה בתוצאות עתידיות, והכל לטובת בעל שליטה וכנגד טובת החברה, בעלי המניות ולמעשה על חשבונם". כך טוען דוד גפניאל, בעל מניות בבזק, בבקשה שהגיש היום (ד') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א לגילוי ועיון במסמכי החברה.

גפניאל דורש לעיין בשורה של מסמכי החברה, בטרם יוחלט אם יגיש תביעה נגזרת נגד מי מבכירי החברה – מנהלים ודירקטורים. מדובר בכספים שהועברו בשנים 2016-2015 לאלוביץ' לאור עסקת בעלי העניין שבה מכר את מניותיו ב-yes לבזק. על פי מתווה העסקה, כ-170 מיליון שקל מתוך התמורה הכוללת של 1.05 מיליארד שקל, הייתה תלויה ביעד תזרים המזומנים החופשי המצטבר של yes בשלוש שנים. עם זאת, ההסכם אפשר לאלוביץ' למשוך מקדמות בסוף כל שנה, כאשר נקבע שאם בסוף התקופה, כלומר סוף 2017, לא יושג היעד, הכספים ישובו לקופת החברה.

קראו עוד בכלכליסט

בזק הודיעה בשבוע שעבר, במסגרת בקשה להצטרף לבקשת הפירוק שהגישו הבנקים ליורוקום תקשורת שבשליטת אלוביץ', כי החברה לא תעמוד ביעד התזרים שנקבע בהסכם, ועל כן המקדמות צריכות לשוב לחברה. עם זאת, בבקשה התגלה שבזק לא דרשה כלל לקבל מראש בטחונות על המקדמות שנתנה לאלוביץ', כך שיכולת השבת הכספים לחברה נמצאת בסימן שאלה גדול.

שאול אלוביץ שאול אלוביץ'. ההסכם אפשר לו למשוך מקדמות בסוף כל שנה, ללא כל בטחונות שאול אלוביץ

לטענת גפניאל, המיוצג על ידי עוה"ד אופיר נאור, רנן גרשט, שחר בן מאיר ויצחק אבירם, מי שאישרו את הוצאת הכספים ללא כל בטוחה עשו זאת לכאורה "תוך הפרת חובת הזהירות שלהם כלפי בזק". בבקשה נכתב כי "קבלת המסמכים תאפשר לבחון האם בנוסף הופרה על ידי נושאי המשרה חובת האמונים, ובפרט אמורים הדברים בנוגע לדירקטורים שמונו על ידי בעלת השליטה ואשר מכירים את מצבה הכספי הבעייתי ביותר של חברת יורוקום".

"בקשה זו", נכתב, "עוסקת בשיקול דעת פגום: עצם ההחלטה לשלם מקדמות - כאשר החלטה זו נסמכת על הערכות אופטימיות ומוטות ביחס לביצועי חברת yes; ועצם ההחלטה לשלם מקדמות מבלי להבטיח את יכולת ההחזר שלהן נוכח מצבה הממונף והבעייתי של חברת יורוקום. כלומר מבלי לקבל ערבות כלשהי ו/או בטוחה כלשהי, ונוכח אופיים של התשלומים – מקדמות מותנות. יש אף חשש כי החלטה זו נתקבלה מבלי שנבדקה בכלל יכולת ההחזר של חברת יורקום, ואף מבלי לבחון האם הכספים משולמים מיורוקום לנושיה ובכללם בנקים שהעמידו לה מימון, באופן שלא יאפשר את השבתם במלואם".

"על דבר אחד", נכתב בנוסף, "אין ספק ואין חולק: סך של 119 מיליון שקל (נכון לסוף ספטמבר 2017) יצא מהחברה, ללא בטוחה, ולחברה אין כל סיכוי לקבל אותם, שכן מי שקיבלה את הכספים היא בחדלות פרעון מובהקת ואף הוגשה כנגדה בקשת פירוק. יורוקום אף אינה מכחישה את היותה חדלת פרעון, ולאחרונה אף נתנה הסכמתה למינוי בעלי תפקיד לחברה – מינוי שנעשה בהחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט איתן אורנשטיין".

גפניאל מבקש מבית המשפט שבזק תמסור לו, מלבד כל המסמכים הרלוונטיים להחלטה להוציא את הכספים ללא בטוחות, גם את: "שמות הגורמים בבזק (לרבות דירקטורים ונושאי משרה בכירים) שקיבלו את ההחלטה על תשלום המקדמה; ופירוט של כל הסכומים ודרכי חישובם ששולמו לנושאי משרה בכירים ב-yes לרבות מנכ"ל וסמנכ"לים שהיו בגדר בונוס (או בכל הגדרתה אחרת) התלוי בתוצאות העסקיות של yes".

תגיות