תן למשחק ללמד אותך את המשחק

ב-1979 ג'ון שיאה ורובין מורגן, חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, בדקו את ההבדלים בין שיטות לרכישת כישורים חדשים. שתי קבוצות סטודנטים קיבלו משימות ללמוד שלוש תנועות ידיים וזרועות שונות, שצריכות להיות קשורות לצבע האור שמהבהב לפניהם.

קבוצה אחת למדה את התנועות על ידי למידה של כל תנועה בנפרד. תנועה A ואז תנועה B ואז תנועה C. לשיטה הזו קוראים Block learning. הקבוצה שנייה למדה בצורה אחרת, לא מובנית. התבניות של תנועה A, תנועה B ותנועה C לא חזרו על עצמן אלא הגיעו ברצפים שונים. השיטה הזו נקראית Random Practice.

קבוצה 1, שלמדה בצורת Block, רשמה ביצועים טובים יותר מקבוצה 2 במהלך הלימודים והאימונים, במיוחד לאחר שהבינו את התבנית וידעו איזו תנועה באה אחרי איזה הבהוב של האור. 

הקבוצה שלמדה בשיטת ה-Random התקשתה באימונים ובלימודים. עם זאת, לאחר ששתי הקבוצות יצאו להפסקה וחזרו לניסוי, קבוצת ה-Random ביצעה את החזרות על התנועות בצורה טובה יותר מאשר קבוצת ה-Block.

כשבחנו מאוחר יותר במהלך השבוע איזו קבוצה מבצעת טוב יותר את התנועות, גם אז קבוצת ה-Random ביצעה את הפעולות בצורה יעילה וטובה יותר מאשר קבוצת ה-Block.

מורגן ושיאה הגיעו למסקנה ש"כישור מסוים מפתחים טוב יותר לטווח הארוך בצורת Random Practice".

הסופר מרק מקלוסק, הלך לבדוק מה שיטה יעילה יותר ללמידת ענף ספורט - Block או Random. הוא חקר את הכדורעף בארה"ב.

כדורעף הוא אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר בארה"ב - לנשים. יותר מ-420 אלף נשים משחקות את המשחק בתיכונים, מה שהופך אותו לענף הספורט השלישי הכי פופולרי בקרב צעירות אחרי אתלטיקה קלה וכדורסל (כדורגל במקום הרביעי). כמו כן, ישנן 12 אלף מלגות לקולג'ים עבור שחקניות כדורעף. אצל הגברים, מספר המשתתפים במשחק בארה"ב הוא נמוך בהרבה. קשה לגרד יותר מ-60 אלף גברים שמשחקים את המשחק בתיכונים, ישנן רק 160 מלגות לקולג'ים לשחקני כדורעף וישנן רק 23 תוכניות כדורעף באוניברסיטאות (ביחס ל-329 תוכניות לנשים).

ואולם, מאז כניסת הכדורעף כענף אולימפי, הנשים האמריקאיות לא זכו ולו פעם אחת במדליית הזהב.

הן זכו שלוש פעמים במדליית כסף ופעמיים בארד. הגברים, לעומת זאת, זכו בשלוש מדליות זהב ושתי מדליות ארד. זאת, כאמור, למרות שיש הרבה פחות כדורעפנים גבריים והתחרות לא פחות קשה מאשר של הנשים.

מקלוסק וגם פטר וינט, מדען ספורט אמריקאי, טוענים שההבדל הוא שהנשים האמריקאיות לומדות את המשחק בצורה מאוד מתודית, בצורת Block - באימון אחד לומדים הגשה, באימון אחר מסירה, באימון נוסף חסימה וכו'. זאת בעוד שהגברים האמריקאים לומדים את השיטה בצורת Random. כלומר, מתאמנים בצורה שוטפת שמכינה אותם טוב יותר לרצף האירועים על המגרש.

גם המסקנה של וינט ומקלוסק היא שאימון "רנדומלי" יעיל יותר מהאימון בלוק.

אז איך תלמד לנהוג?

בסך הכל, נראה שהאימון הרנדומלי אכן יעיל יותר ללימוד כישורים ספציפיים מאחר שהוא מחבר את הכישור לעולם התוכן שממנו הוא בא.

כלומר, נהיגה על רכב דורשת רצף פעולות מסוים. לעשות שיעור שלם על העברת הילוכים מבלי לגעת בהגה, לא נשמע לנו הגיוני - אז מדוע בלימודים (ובאימונים) מלמדים הרבה פעמים בצורה "בלוקית"? או מדוע, עדיין, יש "אימוני כושר" או "אימוני זריקות" או "אימוני בעיטות" ופשוט לא מתאמנים בכדורגל או כדורסל עם דגשים כאלו ואחרים לכישור המסויים שרוצים לבצע?

זה בדיוק מה שעידן רבין, מאמן כדורסל פרטי שעבד ועובד עם הכוכבים הגדולים של ה-NBA, מאמין בו. אין דבר כזה "כישור אחד שצריך להתאמן עליו, הכל זה רצף כישורים שקשורים זה לזה". לכן רבין מצליח לשפר אחוזי קליעה של שחקנים מקו העונשין (הקיץ שיפר את יכולת הזריקה מהקו של אנדרה דראמונד מדטרויט פיסטונס מ-30%+ ל-65%+). רבין מאמין שבמהלך משחקים לא מגיעים אל קו כפי שמתאמנים על כך בדרך כלל (ברגוע ובלי לחץ), ולכן צריך לדמות תנאי משחק לפני שמתאמנים על זריקת עונשין. כך שאין אצל רבין "אימון זריקות עונשין" אלא אימון בו משלבים זריקות עונשין. רבין יוצא מתוך נקודת ההנחה הנכונה שדראמונד לא יגיע לקו אחרי שזרק 10 זריקות מהקו עם דופק נמוך. הוא יגיע לקו אחרי שהוא עשה פעולת חדירה לסל או קפיצה והדופק שלו יהיה גבוה.

בעקבותיו גם מאמנים אחרים בליגה מבצעים אימונים דינמיים יותר (אבל הרוב עדיין לא).

"כדי שאימון ספורט יהיה יעיל, אפילו אם מדובר על כישור ספציפי, הוא צריך לחקות את המציאות של מצב תחרותי" אומר וינט. "מה התועלת בלנסות לבצע פעולה שעושים בתחרות כאשר אתה אפילו לא ב-85% מאמץ שלך?".

גם האימונים של פפ "רנדומלים"

גם בכדורגל, התפיסה השלטת בקרב מאמנים בכירים היום היא ש"הפרדה אינה נכונה".

לפי פאקו סיירול-לו (Paco Seirul·lo), האחראי להכנה הפיזית של דורות על גבי דורות של שחקני ברצלונה ועוזרו לשעבר של פפ גווארדיולה, אין להפריד בין אימון כושר לאימון טכני, אימון כושר ואימון מנטאלי.

לפיו ההפרדה מגבילה את תפקוד השחקן, במיוחד השחקן הכישרוני. בכל תרגיל ובכל אימון צריך להיות אלמנטים טכניים, טקטיים, מנטאליים וגופניים - כי ככה זה במשחק. אין רגע במשחק שהוא רק "כושר" או רק "מנטאליות" ולכן לא צריכים להיות אימונים שמוקדשים רק לאלמנט אחד.

ב-2014 חשף סיירול-לו את המתודות שמלוות את פפ גווארדיולה עד היום. הוא עשה זאת בנאום ל-50 נציגי קבוצות באקדמיית אספייר שבקטאר.

התפיסה כולה מתבססת על כמה אלמנטים. "אימון רנדומלי", "התאמת אימון אישית לכל שחקן", "שאיפה להנאה" והכחדה מוחלטת של שיטות האימון ללא כדור, הלינאריות והמקובעות - שמגיעות מענף האתלטיקה וענפי כוח כאלו ואחרים.

אצל פאקו וחניכיו, כגון פפ גווארדיולה, מטרת האימונים היא לגרום לשחקנים לחשוב ולפתור בעיות מסובכות בסימולציות של אירועים שעשויים לחזור על עצמם במשחקים.

"במקום להגיד - אנחנו 'הולכים להגן' או אנחנו 'הולכים לתקוף', אנחנו אומרים 'אנחנו הולכים להשיג את הכדור או להחזיק בכדור. המטרה היא שהכל יהיה סביב הכדור" הסביר פאקו וגם העניק רציונל לשיטת המשחק שמתבססת על הנעת כדור. "אם אתה מצליח להגיע למצב בו כולם נוגעים בכדור אבל לא מבקיע בסוף, האם זה שווה את זה? כן. למה? כי זה אומר שכל האינדיבדואלים אצלך בקבוצה נהנו מהמשחק. להניע את הכדור זה לא חסר תוחלת מהבחינה הזו של לשלב את כולם במשחק. יותר מזה, יש לכך חשיבות הגנתית, כי אם כולם קרובים לכדור, אתה יכול לשלוט איפה הכדור במגרש ואיפה אתה תלחץ ותנסה להשיג אותו במגרש. ההגנה צריכה לדחוף קדימה, להיות מעורבת בהנעת הכדור, ליהנות וגם להיות שם כשהכדור עובר לצד השני וצריך ללחוץ על היריבים כדי להשיג את הכדור מחדש".

סיירול-לו נגד "אימוני כושר" כפי שתופסים אותם בצורה מסורתית. לכן, כאשר פפ גווארדיולה הגיע לבאיירן מינכן, השחקנים לא הבינו מדוע האימונים הראשונים הם לא אימוני כושר קלאסיים של ריצות וספרינטים. אחרי שעברו אימונים אצל פפ ומאמן הכושר הצמוד שלו, תלמידו של סיירול-לו, לורנצו בואנוונטורה - השחקנים הגרמנים ביקשו לצאת לריצה בגבעות. כמו פעם. פפ איפשר להם לעשות זאת. בעונה השנייה הם כבר ויתרו על הריצות המשעממות שלא משחזרות שום דבר באמת ממה שקורה על המגרש. "בכל מקום אליו מגיעים צריך להרוס שנים של חשיבה של אימון נפרד להגנה, קישור והתקפה ולבנות משחק חדש" הסביר סיירול-לו.

עם השיטה של סיירול-לו, פפ שבר שנים של חשיבה בספרד, גרמניה ועכשיו הוא עושה זאת באנגליה. לכן במובנים מסויימים, ההצלחה של ברצלונה - שנמשכת שנים אחרי עזיבתו של פפ, ההצלחה של באיירן, שממשיכה גם בשנתיים אחרי עזיבתו - הן תודות למתודות ולשיטות "הרנדומליות" של פפ וסיירול-לו.

בכדורסל יש את הביטוי "תן לכדורסל ללמד אותך את המשחק". כלומר, למידה דרך המשחק היא הדרך הטובה ביותר ללמוד אותו. זה נכון גם בכדורגל, כדורעף והרמה הגבוהה ביותר של כדורגל.