אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האקזיטים צמחו בזכות הגלובליזציה צילום: שאטרסטוק

האקזיטים צמחו בזכות הגלובליזציה

גם אם לא מביאים בחשבון את מובילאיי, היקף האקזיטים בישראל ב־2017 עלה ב־111%, בעיקר הודות לפתיחת התעשייה המקומית למדינות נוספות, שאינן ארה"ב. קונטיננטל הגרמנית רכשה את ארגוס, הוואי הסינית רכשה את הקסטיר וזו רק רשימה חלקית

28.12.2017, 08:46 | מאיר אורבך

אתמול פורסם דו"ח האקזיטים השנתי של PWC לשנת 2017. מהדו"ח עולה שהיקף האקזיטים עמד על 7.4 מיליארד דולר וממוצע האקזיטים עמד על 106 מיליון דולר.

בעוד ש־2016 היתה שנה קשה לתעשיית ההייטק הישראלי ‑ לפחות בכל הנוגע להיקף האקזיטים ‑ 2017 עקפה את כל נבואות הזעם שהיו לגביה.

מאז שרכשה גוגל את ווייז הישראלית ב־2013 ב־1.1 מיליארד דולר, לא נרשם בהייטק הישראלי אקזיט בסכום דומה. אך 2017 שברה את הרף בעוצמה ‑ שתי חברות ישראליות וחברה אחת שבנויה על טכנולוגיה ישראלית נמכרו בסכומים שעולים על מיליארד דולר.

במרץ 2017 רכשה אינטל את חברת מובילאיי הישראלית ב־15.3 מיליארד דולר ומיקמה את הרף גבוהה מאוד לרכישה הגבוהה בתולדות המדינה.

אקזיט נוסף עם הקשר ישראלי אבל ללא תרומה למדינה היה המכירה של קייט פארמה, חברה שפיתחה טיפול חדשני למחלת הסרטן על בסיס ידע ממכון ויצמן ב־12 מיליארד דולר. חברת מדעי החיים הישראלית נויורדרם נמכרה לתאגיד היפני הענק מיצובישי ב־1.1 מיליארד דולר והיה למעשה העסקה השניה ביותר ממיליארד דולר לחברות הייטק מקומיות. לדברי ירון ויצנבליט, שותף הייטק ב־PWC, "אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיתה עסקת מובילאיי וזה הרבה יותר מ־15.3 מיליארד דולר. חברת השבבים הגדולה בעולם הבינה שבלי מובילאיי קיומה מתערער. אני מאמין שבשנה הבאה יהיו יותר ויותר חברות שימכרו במעל למיליארד דולר".

גלובליזציה

היעדים שאליהם יזמים ישראלים נוהגים להפנות משקיעים מקומיים לחפש השקעות הם בדרך כלל עמק הסיליקון, ניו יורק וכן סין או אירופה.

אבל מבט קרוב על שנת 2017 חושף עובדות מפתיעות לגבי הרוכשות והמשקיעות. מיצובישי היפנית קנתה את חברת מדעי החיים הישראלית נוירודרם ב־1.1 מיליארד דולר; יצרנית החלפים קונטיננטל הגרמנית קנתה את חברת הסייבר לרכב ארגוס ב־450 מיליון דולר; הוואי הסינית קנתה את חברת הקסטיר הישראלית בעשרות מיליוני דולרים והרחיבה כאן באופן משמעותי את מרכז הפיתוח שלה ועליבאבא הקימה כאן מרכז פיתוח.

תוכנת עיבוד התמונה של מובילאיי תוכנת עיבוד התמונה של מובילאיי תוכנת עיבוד התמונה של מובילאיי

2017 היתה השנה שבה ישראל נפרדה מהבלעדיות רבת השנים של המשק האמריקאי והפכה לחלק מהעולם הגלובלי. לדברי יאיר שניר, סגן נשיא ומנהל פעילות דל, "בעבר הכל היה תלוי באמריקאים ‑ ברכישות ובהשקעות. השנה המצב השתנה לחלוטין ומדינת ישראל הפכה להיות גלובלית מבחינת זהות המשקיעים והרוכשים. סין, הודו, יפן ואירופה הפכו להיות פעילות מאוד בישראל. זה מהלך מאוד בריא לתעשיה ישראלית ולהערכתי הוא גם לא חד פעמי אלא כאן להישאר".

אומרים שסנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב. בשנה האחרונה חברת הייטק אחת עם הקשר ישראלי הנפיקה בנאסדק ‑ חברת אבטחת המידע הוותיקה פורסקאוט. ההנפקה היתה מתוכננת זמן רב, ויצאה לדרך לבסוף במהלך 2017.

רבים האמינו שלנוכח העובדה שחברות ישראליות רבות הגיעו למכירות משמעותיות ולגודל המתאים לנאסדק, נראה חברות רבות שמנסות להנפיק בבורסה היחידה למעשה לתעשיה המקומית. למרות התקוות, החברות הישראליות לא ממש מהרות להנפיק בנאסדק ‑ אם בגלל החשש מרגולציה ואולי כי הן עדיין לא בשלות מבחינת קצב הצמיחה והרווחיות.

בישראל יש כיום, על פי הערכה, כ־250 חברות שנמצאות בשלב הצמיחה. כלומר, בעלות הכנסות משמעותיות של עשרות מיליוני דולרים. למרות זאת, אין עדיין חברות רבות שיצאו לדרך של ההנפקה בנאסדק.

תופעת סופטבנק

סופטבנק גייסה קרן של 98 מיליארד דולר, ובאמצעות הכסף הזה היא משקיעה סכומי עתק בכל חברה בעלת פוטנציאל לחולל שינוי משמעותי. שלוש חברות עם זיקה לישראל זכו לכספי הקרן: קומפאס של דר אורי אלון קיבלה 450 מיליון דולר, WeWork גייסה 4.4 מיליארד דולר מהקרן היפנית, ולאחרונה גייסה גם למונייד 120 מיליון דולר בהובלת קרן הענק של סופטבנק. "ההשקעה של סופטבנק והגב הנדיב והיציב שהיא נותנת, הופכים למעשה את מרבית החברות שהיא רוכשת לכאלו שכמעט לא ניתן לרכוש אותן" ‑ אומר יאיר שניר. השווי העצום שעל פיו הן מגייסות והכסף שזמין להן מסמן לחברות האלה אופציית אקזיט אחת בלבד ‑ הנפקה ציבורית.

תגיות