עלי אקספרס? הסינים רוצים דווקא מוצרים מערביים - ומספקים פרנסה לסטודנטים

קרול צ‘אנג היא סטודנטית סינית בת 25 לחשבונאות באוניברסיטה בסידני, אוסטרליה, אבל מבט חטוף בפרופיל שלה ברשת החברתית הסינית וויצ‘אט מגלה כי לא מדובר בעוד תלמידה מן המניין. במקום תמונות של לימודים בספרייה ובילויים בברים, הפרופיל של צ‘אנג מלא בתמונות של קופסאות ויטמינים, מוצרי קוסמטיקה, בשמים, תכשיטים והרבה פחיות של תחליפי חלב לתינוקות. כל מה שמופיע בפרופיל של צ‘אנג מוצע למכירה ללקוחות בסין ולכל מוצר מוצמד מחיר ביואן סיני. כאשר מדובר בתחליפי חלב, צ‘אנג מקפידה אפילו לצלם את תאריך התפוגה שעל הפחית.

צ‘אנג היא אחת מבין אלפי "דאי גואו" (בסינית: אדם שקונה עבור אחרים), סינים שגרים בחו“ל, רוכשים מוצרים שם ומוכרים אותם לקהל סיני דרך הרשת החברתית וויצ‘אט או דרך אתר טאובאו הסיני של עליבאבא. המוצרים נשלחים אחר כך לסין בדואר או מועברים בעזרת אנשים הטסים לסין. ההערכות מדברות על 100-40 אלף קניינים סינים כאלו שפועלים באוסטרליה לצד אלפים נוספים באירופה, ארה“ב, יפן ודרום קוריאה. כמו צ‘אנג, רבים מאותם דאי גואו הם סטודנטים המממנים בעזרת העבודה את הלימודים היקרים בחו“ל. ”הלקוחות שלי קונים דרכי כיוון שהם יודעים שאת כל המוצרים אני קונה בעצמי באוסטרליה כך שאני יכולה להבטיח את האיכות שלהם“, אומרת צ‘אנג בהתכתבות עם ”כלכליסט“. ”גם המשלוח דרכי מהיר מאוד ואני יודעת להמליץ ללקוחות מה המוצר המתאים ביותר להם. אפשר לקנות דרכי מוצרים שלא נמכרים בכלל בסין או מוצרים שנמכרים בסין אבל במחיר יקר יותר“.

בתחילה מכרו לחברים ומשפחה

התעשיה הפורחת של דאי גואו נולדה כאשר סטודנטים סינים החלו לצאת בהמוניהם ללימודים בחו“ל ושלחו מוצרים נחשקים חזרה הביתה לחברים ומשפחה. מאוחר יותר הם הבינו שיוכלו גם להרוויח מהעיסוק, הרחיבו את מעגל הלקוחות והחלו לגבות עמלות עבור קניית ושליחת המוצרים. בעוד הדאי גואו בארה"ב ואירופה מתמחים לרוב בשליחת מותגי יוקרה לסין, העמיתים מאוסטרליה שולחים הביתה גם מוצרים לשימוש יומיומי יותר, אפילו קופסאות דגני בוקר.

לביקוש הגדול לשירותי הדאי גואו בסין יש לא מעט סיבות: סין היא אמנם בית החרושת העולמי ורבים מהמוצרים מיוצרים בה, אבל בסין גם מוטל מכס גבוה על מוצרי יוקרה של מותגים זרים, מה שהופך אותם ליקרים במיוחד. בנוסף הסינים חרדים מקניית מוצרים מזויפים הנפוצים מאוד בחנויות ובאתרי הקניות הסינים ומגלים חוסר אמון כלפי מגוון רחב של תוצרת מקומית. באופן כללי החברה הסינית היא חברה עם מקדם חשדנות גבוה במיוחד כלפי זרים ולכן שימוש בדאי גואו, שהם לכאורה לא סוחרים מקצועיים ולעיתים חברים של חברים או מכרים רחוקים, נחשב לבטוח יותר.

הדוגמה הבולטת ביותר לחוסר האמון בתוצרת הסינית המקומית היא תחליפי חלב לתינוק. ב-2008 התפוצצה פרשה של תחליפי חלב מורעלים מתוצרת סין שגרמו למותם של שישה תינוקות ולאשפוזם של עשרות אלפים. הסינים עדיין לא התאוששו מהפרשה והורים רבים מעדיפים לקנות מוצרים תוצרת חוץ לתינוקות. כשהמחירים של התחליפים המיובאים מרקיעים שחקים, ההורים הסינים מחפשים דרכים אלטרנטיביות להשיג אותם דרך הדאי גואו.

 

באוסטרליה כועסים

רבים מהדאי גואו משווקים את מוצריהם באמצעות שימוש בלייב סטרימינג. מי שיפתח את אפליקציית טאובאו של עליבאבא, הגרסה הסינית ל-eBay, יוכל לצפות בכל רגע נתון בעשרות שידורים חיים מרחבי העולם. הדאי גואו מצלמים את עצמם מסתובבים בין המדפים בחנויות או מדגמנים בגדים בתא ההלבשה. הגולשים יכולים להגיב, לשאול שאלות בזמן אמת ולקבל תשובות מפורטות בשידור על המוצרים המוצעים למכירה.

בעוד התופעה של דאי גואו זוכה לפופולריות גדולה בסין ומסייעת למעמד הביניים הסיני להילחם ביוקר המחייה, במדינות בהם חיים הסוכנים הסינים היא לא תמיד מתקבלת באותה התלהבות. בעלי החנויות וחלק מהמותגים כמובן מרוויחים מההכנסות החדשות ומהאפשרות להיכנס לשוק הסיני מבלי להשקיע בנוכחות פיזית במדינה. אולם הדאי גואו פוגעים בהכנסות של מותגים בינלאומיים גדולים בתוך סין.

בספטמבר האחרון הגישו ארבעה עובדים לשעבר של סניף הדגל של רשת מייסיס בניו יורק תביעה נגד המעסיקה שלהם לשעבר. לטענת העובדים הם פוטרו לאחר שהתלוננו על הוראות המפלות לרעה לקוחות סינים שקיבלו ממנהליהם. לטענתם נאסר עליהם למכור לבעלי מראה אסייאתי יותר מיחידה אחת מכל מוצר, אף שהמדיניות הרשמית של הרשת מאפשרת לרכוש שישה מוצרים מאותו הסוג. מטרת ההוראות היתה להילחם באותם דאי גואו המוכרים את המוצרים ברווח ופוגעים במכירות של הרשת בסין. במייסיס הכחישו את הטענות.

עם זאת, עיקר הפרסום הרע לתופעת הדאי גואו מגיע מאוסטרליה, ובעיקר ממערב אוסטרליה, האזור הקרוב יותר לסין, שם אמהות אוסטרליות מתוסכלות שאינן מצליחות לרכוש תחליפי חלב מתעדות במצלמה חבורות של צעירים סינים שפושטים על בתי המרקחת והסופרמרקטים ומרוקנים את המדפים. כדי להגן על הצרכנים המקומיים, הודיעו רשתות סופרמרקטים אוסטרליות מסוימות כי הן מגבילות את מספר פחיות תחליפי החלב שיכול לקוח לקנות בכל ביקור ל-2-4 בלבד. אלא שהדאי גואו מצליחים לעקוף את האיסור באמצעות שימוש בקופות השירות העצמי או דרך ביקורים חוזרים באותה חנות לאורך כל שנות היום. תופעה חדשה באוסטרליה היא של חנויות ייעודיות שנותנות שירות אך ורק לאותם סוכנים הסינים.

 

כרטיס במחלקת עסקים הביתה

הממשלה הסינית מנסה לרסן את התעשייה המתרחבת של דאי גואו, המזרימה כסף החוצה מסין, ובחודש יוני האחרון נכנסה לתוקף תקנה המגבילה את כמות המוצרים שיכול להכניס אזרח סיני החוזר למדינה. לפי התקנה החדשה, ניתן להכניס לסין רק ”מוצרים לשימוש עצמי ובכמות סבירה“. במקביל פועלת סין להפחית את המכסים הגבוהים על מוצרים רבים, מה שיקטין את האטרקטיביות של הדאי גואו.

אך התמונות בפרופיל הוויצ‘אט של צ‘אנג ובהם ארגזים מלאים במוצרים מוכנים למשלוח, מעידות כי תעשיית הדאי גואו עדיין חיה ובועטת. כדי לעקוף את המכס, המוצרים הנשלחים בדואר יקוטלגו כמתנות או פריטים לשימוש עצמי.

רוב הדאי קואו קונים עבור רשת קטנה של לקוחות ומרוויחים כסף שעוזר להם לממן את הלימודים ולהתפרנס, אך יש גם כאלו שמגיעים להכנסות גדולות יותר של אלפי דולרים בחודש. העסקים שלהם כל כך מצליחים עד שהם שוכרים סטודנטים אחרים שיכתבו עבודות וייבחנו במקומם כדי לסיים את התואר. התשלום שמקבלים הדאי גואו נעשה בהעברה ישירה דרך הארנק של וויצ‘אט או עליפיי, אפליקציות התשלומים הפופולריות בסין, ולכן אינו ממוסה במדינה בה הם חיים, עוד נושא שמרגיז את הרשויות באוסטרליה. גם עבור צ‘אנג מדובר בעסק מכניס למדי, כמו שמעידה התמונה שלה בוויצ‘אט חוזרת לביקור מולדת בסין, במחלקת עסקים.