הקשר בין הגשת פטנטים לצמיחת המשק

מחד, השקעות ההון בחברות סטארט-אפ בישראל נמצאות בעלייה. תוצאות המחצית הראשונה של השנה מצביעות על התאוששות מרשימה לעומת שנת 2016, פי שתיים יותר השקעות בחברות ישראליות, (2.7 מיליארד דולר בחציון ראשון של 2017 מול 1.38 בחציון ראשון של 2015).

מאידך, מספר הפטנטים המוגש בישראל לא צמח באופן משמעותי בשנים האחרונות, אלא דווקא נמצא בירידה. אם בשנת 2010 הוגשו בישראל למעלה מ-7,000 בקשות לפטנטים, בשנת 2016 הוגשו כ-6,500 פטנטים בלבד.

כדי להבין עד כמה הירידה הזו קריטית לכלכלה הישראלית נסביר כי פטנט היא זכות של ממציא או יזם לשמור על הרעיון שלו, להפוך אותו למציאות ולמנוע מאחרים מלהשתמש בטכנולוגיה במדינה בה נרשם הפטנט, וזאת לתקופה מוגבלת. הפטנט מבטיח את הגנתו למשך 20 שנה ומצמצם את האפשרות שאחרים ישתמשו בטכנולוגיה הזו במדינה בה נרשם הפטנט. בנוסף, רישום הפטנט מראה את הפוטנציאל הכלכלי שבו ברמה הלוקלית, ובכך מהווה תמריץ לעוד מחקר ופיתוח בתחום.

מדינת ישראל חלוצה בפיתוחים בתחום הביוטק, הפארמה והקנאביס הרפואי, ועם זאת אנו רואים כי הבקשות לעריכת פטנטים בתחומים הללו מצטמצמות מדי שנה. פרופ' צבי גרילס ז"ל מהרווארד, מצא קשר מובהק בין מספר פטנטים שמוגשים בתחום מסוים לבין עלותו של מחקר ופיתוח (מו"פ) באותו תחום ולשווי הכלכלי הכללי של הטכנולוגיה המפותחת. כלומר, ככל שיש פחות רישומי פטנטים בתחום מסוים אז יש בו גם פחות השקעה כלכלית ופחות מחקר ופיתוח.

פטנט (אילוסטרציה). מעודד השקעה כלכלית ופיתוח | צילום: shutterstock

הירידה בהגשת הפטנטים נובעת מהמיתון הכללי בעולם, היעדר כסף זמין ואשראי ודעיכתן של "קרנות הון הסיכון" המשקיעות בטכנולוגיות החדשות. בנוסף למספר הנמוך של הגשות הפטנטים בארץ, חשוב להבין שכ-90% מהפטנטים שכן הוגשו נעשו על ידי חברות זרות ורק מיעוט קטן על ידי גורמים ישראליים.

המשמעות היא, שחברות זרות מזהות את הפוטנציאל העסקי שבטכנולוגיות ומגישות את הפטנטים במדינות בו פותחה הטכנולוגיה כפטנט התקפי, אשר נותן להן הזכות הבלעדית להשתמש בטכנולוגיה ובעיקר מונע ממתחרים בשוק את השימוש בה. אותם פטנטים התקפיים מונעים לא פעם תחרות, צמיחה ופריון מהחברות המקומיות, במקום שחברות מקומיות, שפיתחו את הטכנולוגיה יזהו את הפוטנציאל של פיתוחים מקומיים ויגישו פטנטים בעצמם.

לא רק בישראל מוגשים פחות פטנטים יחסית לשנים קודמות, המצב בארה"ב חמור אף יותר. בשלהי ממשל אובמה מספר הפטנטים שהוגשו בארה"ב צנח לשליש. לא מדובר רק במיתון חמור בכמות הפטנטים, אלא שחל גם שינוי בזהות הממציאים. רוב מגישי הפטנטים הם זרים, בעיקר מאסיה. אלו הבעלים של כ-52% מהפטנטים שהוגשו.

המצב באיחוד האירופאי אינו טוב הרבה יותר, גם שם רק 48% מהמגישים הם אירופאים, ואילו הרוב הוא מארה"ב, יפן וסין. בעוד במערב: ארה"ב, אירופה וישראל רוב ההגשות הן של חברות זרות, הרי שבמדינות המרכזיות באסיה, עיקר ההגשות של פטנטים נעשה ע"י חברות מקומיות: 90% בסין, 82% ביפן ו- 78% בקוריאה, מדינות אלו מציגות מדי שנה גידול בכמות התושבים שהגישו פטנטים. ואם בעבר נחשבו ל'מזרח הפרוע' בכל הקשור לקניין רוחני והגנה על פטנטים, היום הן המובילות בשוק, ובהתאם הכלכלה במדינות אלו בצמיחה.

על כן, מדינת ישראל צריכה להציב לעצמה מטרה אסטרטגית לשנה החדשה, להשקיע ולעודד יזמים צעירים וחברות ישראליות, להרחיב במחקר ופיתוח, בהמצאות ופיתוחים פורצי דרך. אלו השקעות אשר אשר בסופו של דבר יתרמו רבות לצמיחתה וחיזוקה של הכלכלה הישראלית.

ד"ר אייל ברסלר ממשרד עו"ד ברסלר ושות', מומחה בקניין רוחני ועריכת פטנטים