שני צדדים לביטקוין: בלוקצ'יין ועורבא פרח

הזינוק המתמשך בשער הביטקוין בשנה האחרונה משך לתחום המטבעות הקריפטוגרפיים ציבור גדול שמנסה למצוא דרך מקורית לחתוך לעצמו נתח מהעוגה. הנפקות המטבע (ICO), שהפכו לשיטה פופולרית לגיוס הון ללא פיקוח, המשיכו את החגיגה ואפשרו לחברות צעירות — ונוכלים — לגרוף בזריזות עשרות ומאות מיליוני דולרים על סמך הבטחה תיאורטית לאקזיט עתידי.

השלב האחרון בשרשרת היה חברות שהסתפקו בהצמדת המונחים ביטקוין או בלוקצ'יין לשמותיהן ונהנו מחוסר ההבנה ותמימות המשקיעים שהקפיצו את שוויין. כך חברת המשקאות לונג איילנד אייס טי, שהוספת המושג בלוקצ'יין לשמה הקפיץ את ערך מנייתה ב־300% ביממה לאחר מכן. או היזם הישראלי משה חוגג שניצב מאחורי סירין לאבס.

חוגג, שכבר הספיק לסגור מספר מיזמים שלא הצדיקו את ההון שהושקעו בהם, מצא פרויקט חדש שמשלב בין כל הבאזוורד האפשריות: בלוקצ'יין, ביטקוין, סלולר ו־ICO. לטענתו, הוא כבר גייס למעלה מ־157 מיליון דולר לטובת מה שהוא הגדיר כ"טלפון בלוקצ'יין" — שני מושגים שהקשר ביניהם קלוש ביותר.

ראשית, רשת בלוקצ'יין הוא מושג שאינו אומר דבר ושאין מאחוריו שום היגיון. שנית, החיבור בין טכנולוגיות הבלוקצ'יין, הסלולר וארנק ביטקוין מראה יותר מכל שאין מאחורי המיזם של חוגג מאומה מלבד הרצון לרכב על גל הטרנד הנוכחי.   

 

בלוקצ'יין, כפי שמסביר פרופ' ארווינד נארינאן מאוני' פרינסטון, מהמרצים היחידים שעוסקים בנושא, הוא בסך הכל כינוי לבסיס נתונים מבוזר, משותף ולפעמים מוצפן. הוא אינו הון, מניה או בעל ערך בפני עצמו. הביטקוין הוא יישום של בסיס הנתונים לייצור חוזה בין שני צדדים שמוצמד לקבצי מטבעות הביטקוין. לחוזה עצמו אין ערך למעט זה שמעניקים לו משתמשיו, וחוסר עיגון זה הוא הסיבה לתנודתיות הרבה כל כך של הביטקוין. והשילוב של שני מושגים אלה בטח שאינו קשור לטלפוניה סלולרית.