ממשיכים לעצום עיניים: המשכנתא עולה ופצצת הפנסיה מתקתקת

מחירי הדיור הגואים והעלייה בהיקף המשכנתאות, ששבר שיא נוסף ב־2017, ייצרו כאן משבר פנסיוני שלא נראה כדוגמתו, אם לא יטופלו. מחירי הנדל"ן הגואים ושבירת השיאים בממוצע המשכנתא למשק בית מייצרים פצצת פנסיה מתקתקת. אבל זה נושא שממש לא פופולרי להתעסק בו. הפוליטיקאים רוצים לחלק מתנות כדי לזכות במנדטים בקלפי, והרגולטורים רוצים שלא יהיו משברים בקדנציה שלהם.

איך קשורה המשכנתא לפנסיה? פשוט מאוד: זוגות צעירים, מתפרנסים טוב ככל שיהיו, לוקחים היום משכנתאות אדירות כדי לרכוש דירה וזאת על חשבון חיסכון של מאות אלפי שקלים ויותר שיכלו להותיר לעצמם ולילדיהם בהגיעם לגיל פרישה, חיסכון שעובר מהידיים שלהם ושל ילדיהם לידיים של הבנקים.

הנתון הממוצע של גובה המשכנתא שנלקחת בישראל שמציג בנק ישראל עומדת על כ־700 אלף שקל, אבל בבנק ישראל בוחרים משום מה שלא לבצע פילוח גיאוגרפי של גובה המשכנתאות הנלקחות: לפי ההערכות, באזורי ביקוש כמו תל אביב, הרצליה, גבעתיים ורמת גן, מגיעות המשכנתאות ל־1.5 מיליון שקל עם תקופת החזר של 30 שנים.

זה סכום מטורף שמצריך החזרים חודשיים של 6,700 שקל בחודש שבסופו הזוג הצעיר ישלם לבנק 2.4 מיליון שקל - כלומר 900 אלף שקל יותר ממחיר הדירה. 900 אלף שקל הם שווי ערך לתשלומי שכירות של כ־18 שנים. אותם אנשים, לו יכלו לקחת משכנתא נמוכה יותר של 700-500 אלף שקל - אילו מחירי הדיור היו נמוכים יותר - יכלו לחסוך את אותם מאות אלפי שקלים לטובת עתידם כפנסיונרים, ולטובת הילדים שלהם.

המפקחת על הבנקים חדוה בר ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: עמית שאביף עמית שעל

הבעיה היא ששר האוצר משה כחלון לא באמת רוצה שמחירי הדיור ירדו בקדנציה שלו. הוא חושש מכך שאותה בועת משכנתאות תתפוצץ בפרצוף של הלווים ותגרור מיתון חריף במשק. לכן נוח לו לשווק את פרויקט מחיר למשתכן ו"לפתור" את בעיית הזוגות הצעירים תוך שהוא מתעלם מכך שהתוכנית הזאת לא יכולה לתת מענה לציבור הרחב שממשיך למשכן את עצמו לדעת. גם קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, לא רוצה שמחירי הדיור יירדו. היא לא רוצה שהבנקים, שעל יציבותם היא מפקחת, ייקלעו למשבר לאחר שהלווים שלהם יתקשו לעמוד בהחזרים המנופחים. והרגולטורים מעדיפים לעצום את העיניים כדי לא להתמודד עם הבעיה כל עוד שעון החול אוזל לאטו והנזק עלול להיגרם רק עוד זמן רב.

כל עוד הריבית במשק נמוכה, החגיגה יכולה להימשך עוד זמן ממושך ולהתפוצץ, כאמור, רק עוד 30 שנה.

מה שיותר מטריד הוא מה יקרה אם הריבית תעלה בשנים הקרובות באופן שיייקר את גובה ההחזרים החודשיים של מי שנטל משכנתאות גבוהות בשנים האחרונות - החזרים שהלווים לא בהכרח יוכלו לעמוד בהם.

ומה שמדהים הוא שגם מי שאמורה לדאוג מהפלונטר הזה הכי הרבה - הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר - כלל לא מתעסקת בסוגיה הזאת. כי ספק אם הבועה הזאת תתפוצץ בקדנציה שלה, אז למה לטרוח? ועדיין זה מדהים לראות איך גם מי שכרגולטורית אמונה ואמורה לדאוג לכך שלציבור יהיה מספיק חיסכון לגיל פרישה, בוחרת להתעסק בדמי ניהול ובעמלות סוכנים, ולא לפקוח עיניים אל מול הפצצה הפנסיונית שכבר מונחת, ממש מעבר לפינה.