אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ממשיכים לעצום עיניים: המשכנתא עולה ופצצת הפנסיה מתקתקת צילום: אלעד גרשגורן

ממשיכים לעצום עיניים: המשכנתא עולה ופצצת הפנסיה מתקתקת

עם זאת, זהו נושא שממש לא פופולרי להתעסק בו. הפוליטיקאים רוצים לחלק מתנות כדי לזכות במנדטים בקלפי, והרגולטורים רוצים שלא יהיו משברים בקדנציה שלהם

31.12.2017, 07:19 | רחלי בינדמן

מחירי הדיור הגואים והעלייה בהיקף המשכנתאות, ששבר שיא נוסף ב־2017, ייצרו כאן משבר פנסיוני שלא נראה כדוגמתו, אם לא יטופלו. מחירי הנדל"ן הגואים ושבירת השיאים בממוצע המשכנתא למשק בית מייצרים פצצת פנסיה מתקתקת. אבל זה נושא שממש לא פופולרי להתעסק בו. הפוליטיקאים רוצים לחלק מתנות כדי לזכות במנדטים בקלפי, והרגולטורים רוצים שלא יהיו משברים בקדנציה שלהם.

קראו עוד בכלכליסט

איך קשורה המשכנתא לפנסיה? פשוט מאוד: זוגות צעירים, מתפרנסים טוב ככל שיהיו, לוקחים היום משכנתאות אדירות כדי לרכוש דירה וזאת על חשבון חיסכון של מאות אלפי שקלים ויותר שיכלו להותיר לעצמם ולילדיהם בהגיעם לגיל פרישה, חיסכון שעובר מהידיים שלהם ושל ילדיהם לידיים של הבנקים.

הנתון הממוצע של גובה המשכנתא שנלקחת בישראל שמציג בנק ישראל עומדת על כ־700 אלף שקל, אבל בבנק ישראל בוחרים משום מה שלא לבצע פילוח גיאוגרפי של גובה המשכנתאות הנלקחות: לפי ההערכות, באזורי ביקוש כמו תל אביב, הרצליה, גבעתיים ורמת גן, מגיעות המשכנתאות ל־1.5 מיליון שקל עם תקופת החזר של 30 שנים.

זה סכום מטורף שמצריך החזרים חודשיים של 6,700 שקל בחודש שבסופו הזוג הצעיר ישלם לבנק 2.4 מיליון שקל - כלומר 900 אלף שקל יותר ממחיר הדירה. 900 אלף שקל הם שווי ערך לתשלומי שכירות של כ־18 שנים. אותם אנשים, לו יכלו לקחת משכנתא נמוכה יותר של 700-500 אלף שקל - אילו מחירי הדיור היו נמוכים יותר - יכלו לחסוך את אותם מאות אלפי שקלים לטובת עתידם כפנסיונרים, ולטובת הילדים שלהם.

המפקחת על הבנקים חדוה בר ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, צילום: עמית שאביף עמית שעל המפקחת על הבנקים חדוה בר ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג | צילום: עמית שאביף עמית שעל המפקחת על הבנקים חדוה בר ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, צילום: עמית שאביף עמית שעל

הבעיה היא ששר האוצר משה כחלון לא באמת רוצה שמחירי הדיור ירדו בקדנציה שלו. הוא חושש מכך שאותה בועת משכנתאות תתפוצץ בפרצוף של הלווים ותגרור מיתון חריף במשק. לכן נוח לו לשווק את פרויקט מחיר למשתכן ו"לפתור" את בעיית הזוגות הצעירים תוך שהוא מתעלם מכך שהתוכנית הזאת לא יכולה לתת מענה לציבור הרחב שממשיך למשכן את עצמו לדעת. גם קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, לא רוצה שמחירי הדיור יירדו. היא לא רוצה שהבנקים, שעל יציבותם היא מפקחת, ייקלעו למשבר לאחר שהלווים שלהם יתקשו לעמוד בהחזרים המנופחים. והרגולטורים מעדיפים לעצום את העיניים כדי לא להתמודד עם הבעיה כל עוד שעון החול אוזל לאטו והנזק עלול להיגרם רק עוד זמן רב.

כל עוד הריבית במשק נמוכה, החגיגה יכולה להימשך עוד זמן ממושך ולהתפוצץ, כאמור, רק עוד 30 שנה.

מה שיותר מטריד הוא מה יקרה אם הריבית תעלה בשנים הקרובות באופן שיייקר את גובה ההחזרים החודשיים של מי שנטל משכנתאות גבוהות בשנים האחרונות - החזרים שהלווים לא בהכרח יוכלו לעמוד בהם.

ומה שמדהים הוא שגם מי שאמורה לדאוג מהפלונטר הזה הכי הרבה - הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר - כלל לא מתעסקת בסוגיה הזאת. כי ספק אם הבועה הזאת תתפוצץ בקדנציה שלה, אז למה לטרוח? ועדיין זה מדהים לראות איך גם מי שכרגולטורית אמונה ואמורה לדאוג לכך שלציבור יהיה מספיק חיסכון לגיל פרישה, בוחרת להתעסק בדמי ניהול ובעמלות סוכנים, ולא לפקוח עיניים אל מול הפצצה הפנסיונית שכבר מונחת, ממש מעבר לפינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



53 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

52.
חבר'ה לא שמים לב למאבק הבין דורי, זו שאלת השאלות במשק היום
רוב אלו שנהנים/יהנו בקרוב מפנסיה תקציבית הם בני 55+, כן ההורים של רובנו, שעבדו קשה (פחות קשה מאיתנו) וגם בממוצע עד גיל 55. עם הכספים שעובדי המדינה עם המשכורות המנופחות והקביעות והפנסיונרים הם מקבלים הם חורשים את העולם בטיולים וקונים דירות. את הדירות אלו הם משכירים לצעירים אחרים, בדרך כלל החברים שלכם מהצבא או מהעבודה וטוחנים אותם בהעלאות כל שנה. מכיוון שיש להם עבודה מובטחת ופנסיה מובטחת הבנקים יתנו להם משכנתאות בלי בעיות ואין לכם שום סיכוי להתחרות בהם מול הפקיד. לכן הם מנפחים את בועת הנדל"ן מצד אחד וטוחנים את כל משלמי המיסים שממנים את המשרות שלהם ואת הפנסיה התקציבית שלהם. גם בסל התרופות האוכלוסייה שמאריכה ימים טוחנת את הילדים שלכם (הנכדים שלהם). בזמן שאתם מתלוננים או צועדים ברוטשילד הם הולכים לקלפי (כי יש להם עבודות מסודרות או שמשעמם להם בפנסיה. אם המדינה חפצת חיים, היא צריכה לצמצם את המגזר הציבורי, לא לתת קביעות אל חוזים של עד 5 שנים, ולהעלות את הריבית המזויינת ב2% עד סוף השנה.
אסף  |  02.01.18
50.
שכירות זה לא לשרוף כסף
גם מי שאין לו את כל ההון לדירה - שייקח את ה300 אלף שיש לו וישקיע במוצר פיננסי שנותן 4% בשנה לערך ובעוד 30 שנה יהיה לו מההון הזה סכום ששווה לשווי הדירה שהיה יכול לקנות עם משכנתא ל30 שנה כולל הריבית ששילם לבנק. לא להשאיר את הכסף להישחק בפיקדון בבנק אלא לנהל אותו. אפשרות נוספת היא להשקיע בנדלן מעבר לים שם התשואות גבוהות משמעותית.
דנית  |  01.01.18
49.
הכל בשביל שיגידו הנה אנחנו עושים
כחלון זורע לכולם חול בעיניים עם כל מיני ססמאות הזויות והבטחות בלי כיסוי. הוא יעשה הכל בשביל עוק מנדט אחד וזה אומר לבזבז מיליארדים מכספי הציבור כאילו מדובר בכספו. הוא שכח שהכסף הוא שלנו.קחו לדוגמא את חוק הצהרונים, כשהיתה מחאה האוצר שתק אבל ברגע שהעיריות התחילו להוריד את מחירי הצהרונים קפץ כחלון ואמק שהם החליטו לסבסד את מחירי הצהרונים...אם העיריות גבו כסף בהיקף לא חוקי מדוע צריך לסבסד? עם העיריות הבינו את טעותם והורידו מחירים מדוע צריך לסבסד? למה לבזבז 4 מיליארד שקל שלנו כשהמחירים גם ככה ירדו?
ליאור  |  01.01.18
לכל התגובות