דו"ח טכנולוגי
פייסבוק נכשלת בסינון גזענות ומצליחה בזריעת פחד
פייסבוק כסוכנת של הפצת פחד וגזענות, טכניקת ההאקינג Swatting מובילה למוות ביריות ואיראן חוסמת את חלקית הרשת ואת טלגרם
הכישלון של פייסבוק במניעת גזענות אינו משהו חדש. החברה נתפסה כשיהא מאפשרת להפיץ פרסומות על פי הקטגוריה "אנטישמיות" ומספקת אפשרות להציג פרסומות דיור ללבנים בלבד, בניגוד לחוק. הסתבר שהיא עושה את זה כבר שנים. מצד שני, אי אפשר להאשים אותה בעקביות. לאחרונה, היא אישרה תמונה שכללה את הכיתוב "המוסלמי הטוב ה-****** היחיד הוא מוסלמי מת", אבל פסלה טקסט שאמר בפשטות "מוות למוסלמים."
אתר פרופובליקה, שהתיישב על הצוואר של פייסבוק עבור כולנו, הציג לפייסבוק 49 מקרים שבהם, על פי טענתו, מסנני הפוסטים של פייסבוק טעו: בחלק מהמקרים הם אישרו פוסטים גזעניים, ובמקרים אחרים הם מחקו טקסטים שלא היו גזעניים. פייסבוק הודתה שב-22 מהמקרים המסננים שלה טעו. כמו בשורה של מקרים אחרים, פייסבוק הגדירה אנשים לבנים כקבוצה ראויה להגנה, כך שכל ביקורת עליהם כקבוצה היא גזענות ויש למחוק אותה. אנשים שחורים, קצת פחות.
במקביל, כחלק מנסיונותיה להפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, פייסבוק מפציצה מדי פעם בהודעות על פיגועים או אסונות שנמצאים בקרבה לא ברורה אליך. כרגיל, החברה מעבירה את האחריות אל המשתמש: הוא זה שצריך להשתמש בפייסבוק כדי להודיע שאצלו הכל בסדר. בכך, אומרים חוקרים, מעלה פייסבוק את רמת החרדה בציבור ובעצם מסייעת לטרוריסטים במלאכתם.
צריך לזכור: המטרה של טרור איננה הרוגים. המטרה שלו היא לעורר את התחושה שאין מפלט ושכל אדם יכול, בכל רגע, להפוך לקורבן טרור. הטקטיקה היא לשדר שלמדינה שמדכאת את הקורבנות שבשמם פועל הטרוריסט אין יכולת להגן על אזרחיה, למרות שהיא אומרת שהדיכוי מיועד להגנה. כשפייסבוק מפצירה באנשים לומר שהכל בסדר, היא מעצימה את אפקט החרדה ועושה את העבודה עבור הטרוריסטים. אפשר גם אחרת: כמו הסיסמה הישנה ההיא, "השאר רגוע והמשך במעשיך". אבל אם זה יקרה, ממה תרוויח פייסבוק?
רצח באמצעות משטרה
הטור הזה התייחס מספר פעמים לתופעה הנפשעת של Swatting: סוג של האקינג שבו לוזרים נחותים מהמקובל בענף מודיעים למשטרה שבבית של יריביהם מתרחש פשע אלים שמעורב בו נשק ושיש לשלוח למקום יחידת ימ"מ (SWAT, בלעז). התופעה רווחת בקרב גיימרים, ולא מעט נשים שיצאו נגד ארגון הטרור הגברי גיימרגייט מצאו את עצמן קורבן להתקפה כזו. אבל, עד כה, לא היו הרוגים.
בליל שבת זה השתנה. במהלך משחק Call of Duty שנערך על סכום של דולר וחצי, התעצבן משתמש בשם 7aLeNT על יריבו, ופנה לאדם שהוא מכיר, SWauTistic, כדי שהאחרון יבצע התקפת Swatting על מי שלא שילם לו. 7aLeNT מסר ל- SWauTistic כתובת לא נכונה. זמן קצר לאחר מכן התקשר SWAutistic לתחנת המשטרה בוויצ'יטה, קנזס, והודיע לה על אירוע של רצח ולקיחת בני ערובה שהתרחש בכתובת שקיבל. המשטרה הגיעה בכוחות גדולים, כמקובל. גבר בן 28 בשם אנדרו פינץ', שלא היה קשור כלל למריבה בין הלוזרים, יצא מהבית. שוטר ירה בו במקום והרג אותו, ללא פרובוקציה ומבלי שפינץ' כלל יהיה חמוש.
תחילה חגג Swautistic את נצחונו בטוויטר, ואחר כך, כשהתברר שבמקום יש הרוג ושאין לו שום קשר, הוא טען שהוא לא אחראי לרצח כי "אני לא איש ימ"מ ואני לא לחצתי על ההדק." אחר כך הוא ניסה לשנות את שם המשתמש שלו. בשיחה עם חוקר האבטחה בריאן קרבס התרברב Swautistic בשורה של התקפות Swatting ובשורה של איומי פצצות. הוא אמר שהם גורמים לו לחוש עוצמה. קרבס עצמו, יש לציין, היה קורבן להתקפת Swatting ב-2013. המשטרה עצרה גבר בן 25 בשם טיילר ראג' באריס בלוס אנג'לס, ועל פי חלק מהדיווחים לבאריס יש היסטוריה של איומי פצצות באמצעות הרשת. אם באריס הוא אכן הרוצח, סביר להניח שבקרוב ייעצר גם האיש שהזמין את ההתקפה.
איראן בשלב צפון קוריאה שלה
מהומות חריגות פרצו לפני מספר ימים במדינה השיעית היחידה בעולם, איראן, שמונה שנים לאחר המהפכה הירוקה שם. לאף אחד אין מושג מדויק על מה בדיוק קורה, אבל מהדיווחים עולה שההמונים שורפים את תמונות המנהיג העליון חמינאי, מכוניות משטרה, אופנועי משטרה, משרדי ממשל, דגלים, וכנראה כל מה שהם מסוגלים לשים עליו יד. הם קוראים "מוות לדיקטטור," כמו ב-2009, וקריאה נוספת, שמטרידה את המשטר יותר: "האומה הקריבה עבור הצבא, הצבא יקריב עבור האומה" – הקריאות שבשנת 1979 הפילו את משטר השאח. המשטר לחוץ, ויש דיווחים חוזרים ונשנים על כך שהוא מנסה לשתק את תעבורת הרשת – או, על פי דיווחים אחרים, את תעבורת הרשת הסלולרית. המשטר מכחיש את הדיווחים הללו ויש גם דיווחים סותרים. אבל יש דבר שעליו אין מחלוקת: המשטר מפחד מטלגרם.
טלגרם היא אחת האפליקציות המצליחות באיראן, ויש לה 40 מיליוני משתמשים מתוך 80 מיליוני האיראנים. היא משמשת כרגע בתפקיד שבו שימשה טוויטר ב-2009, והמוחים משתמשים בה כדי לארגן הפגנות. האפליקציה מטרידה את המשטר עד כדי כך, ששר התקשורת האיראני פנה למנכ"ל טלגרם בציוץ פומבי, וביקש ממנו להסיר ערוץ טלגרם שקורא להפלת המשטר בכוח. המנכ"ל, פאוול דורוב, הודיע שקריאות לאלימות מנוגדות למדיניות של טלגרם, ומאוחר יותר הודיע שהערוץ הוסר. כמובן, קריאות אסורות לאלימות הן כאלה שמגיעות מהכיוון של המתקוממים; המשטר יכול לאיים באלימות, וגם ליישם אותה, כרצונו. הכניעה של טלגרם, שמשכה לא מעט תשומת לב עוינת, לא הועילה לה יותר מדי: יש דיווחים על חסימתה.
קצרצרים
1. מפתחות ניסו להעלות לתודעה של כנס ההאקרים CCC את הנושא של הטרדות מיניות בתעשייה, ומארגני הכנס סירבו להתייחס אליו. מאחורי הקלעים, ניסו מספר נשים לשכנע את המארגנים להרחיק מהכנס את אחד הדוברים הקבועים בו, מפתח טור ג'ייקוב אפלבאום, משום שהוא תקף אותן מינית. משסירבו מארגני הכנס לכך, הודיעה המפתחת צ'לסי קומלו בפומבי שהיא הותקפה מינית ונאנסה על ידי אפלבאום לאחר כנס CCC ב-2015. מפתחות נוספות האשימו את מארגני הכנס בכך שהם בחרו שלא להרחיק את אפלבאום ממנו למרות שהן סיפקו הוכחות רפואיות לכך שהן הותקפו על ידיו. נראה שההשתקה הכרונית של תופעת התקיפה המינית בתעשייה לא הלכה לשום מקום, למרות ההתקדמות הניכרת בשנת 2017.
2. התקנתם מנהל ססמאות, או שאולי הדפדפן התקין כזה? תשמחו לדעת שחוקרים גילו שהם משמשים למעקב אחריכם. שורה של פלאגינים של מפרסמים מזריקים לשורת הכתובת מידע, שמאפשר להם לאסוף את שם המשתמש שלך מתוך מנהל הססמאות מפרסמים משתמשים במידע הזה כדי לעקוב אחרי התנועות שלך ברשת ובכך לבנות פרופיל מדויק יותר שלך. כרגע, משום שהם לא רוצים גרזן ממשלתי בראש, הם אוספים רק את שם המשתמש. אבל אין כמסתבר שום מניעה טכנית לאסוף גם את הססמה. ואם המפרסמים הצליחו לעשות את זה, סביר להניח שאנשים עם פחות מעצורים – קשה להאמין, אבל יש כאלה – יאספו גם את הססמה. כיף.
3. ועוד בתחום הריגול המקוון: שורה של אפליקציות משחקים עוקבות אחרי המשתמש בניסיון להבין באילו תכניות טלוויזיה הוא צופה במטרה (אנחה) למכור את המידע למפרסמים. הרוגלה מתחזה למשחקים תמימים, אבל ברגע שהתקנת אותה, היא מפעילה מדי פעם את המיקרופון של המכשיר ואוספת כמה שניות של צליל, בניסיון להבין במה אתה צופה. היא עושה את זה, כמובן, גם כאשר היא עצמה לא פעילה – כאילו ששימוש כזה היה לגיטימי כשהיא פעילה. הרוגלה, שנבנתה על ידי חברת Alphonso, גם בודקת באילו סרטים אתה צופה, ואחר כך מנתחת את המודעות שהיא מוכרת כדי לברר איזו מהן היו יעילות. כרגע יש 250 רוגלות כאלה, שמתחזות למשחקים, בחנות פליי; ומספר לא ידוע שלהן באפסטור. החברה טענה להגנתה הכל מופיע בתנאי השימוש ושאתה לא יכול להשתמש באפליקציה בלי להסכים לכך, והיא כנראה צודקת.
4. שני אחים מנאפולי נכנסו ראש בראש באפל, וניצחו. בשנת 2012, החליטו וינצ'נזו וג'יאקומו ברבטו להקים חברת אופנה. הם היו צריכים שם, והם החליטו ללכת על סטיב ג'ובס – משום שהוא מייצג, כך חשבו, חדשנות. הם גם עיצבו לחברה שלהם לוגו בדמות האות J שמזכיר מאד את הלוגו של אפל. החברה שיסתה בהם חרון אף, עברה, זעם, צרה ומשלחת עוכרי דין וניהלה קרב משפטי במשך חמש שנים – שבסופו אפל הפסידה טוטאלית. בית המשפט קבע שהתביעה נדחית על הסף, בין השאר משום שאין סימן רשום על שמו של סטיב ג'ובס. נקווה שבגיהינום שלו, שם הוא צריך להלחים במהירות חלקים זערוריים במהירות שיא במפעל שמזכיר מחנה עבודה עם אדים רעילים ברקע, נפל לו המלחם מהיד.
תגובה אחת לכתיבת תגובה