אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרישה מאונסק"ו לא תקל על מגבלות הבנייה בעיר הלבנה צילום: אוראל כהן

בדיקת כלכליסט

הפרישה מאונסק"ו לא תקל על מגבלות הבנייה בעיר הלבנה

ישראל תפרוש אמנם בסוף 2018 מהארגון אך תמשיך להיות חברה בוועדה למורשת עולמית ותהיה כפופה למגבלות על אתרי מורשת עולמיים בארץ

01.01.2018, 08:18 | אמיתי גזית ונמרוד בוסו

פרישתה של מדינת ישראל מארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו), לא תשנה את מעמדם של תשעה אתרי מורשת עולמיים הקיימים בארץ, ובהם אזור העיר הלבנה בתל אביב. משמעות הדבר היא כי גם כאשר פרישת ישראל מהארגון תיכנס לתוקף בסוף 2018, יישארו הגבלות הבנייה החמורות החלות על חלקים נרחבים ברובע 3 בתל אביב שבליבו העיר הלבנה.

קראו עוד בכלכליסט

ל"כלכליסט" נודע כי עוד בטרם הודיעה ישראל על פרישתה מהארגון, נבדק האם המהלך ישפיע על אמנות שונות שישראל חתומה עליהן במסגרת הארגון. את הבדיקה ערכו יועציה המשפטיים של הוועד הישראלי לאונסק"ו. בדיקות אלה העלו כי לפחות בנוגע למתחם העיר הלבנה בתל אביב, לא צפויה השפעה כלשהי. זאת מכיוון שעל אף הפרישה מאונסק"ו, נכון להיום ישראל עדיין חברה בוועדת המורשת העולמית, אשר ההכרה באתרי מורשת עולמית נמצאת תחת אחריותה. ועדת המורשת אמנם מסונפת לאונסק"ו (ואף קרויה "ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו) אך אינה כפופה לה, ובכל אופן מתפקדת באופן עצמאי, וכוללת חברי ועדה ויו"ר משלה.

מהנדס העיר דרש עוד קומות

 

מי שקובע את מדיניות התכנון בתל אביב היא העירייה באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ולה אין שום כוונה להפר את מגבלות הבנייה שחלות על רובע 3. בעיריית תל אביב מאשרים זאת ואומרים כי "לא תהיה כל השפעה על הגבלות הבנייה והתוכנית לשימור באזור, המטמיעות את ההוראות הנוגעות להכרזת אונסק"ו שמטרתן לשמר את המרקם העירוני ואת הערכים האדריכליים הייחודיים שלו".

על האמנה להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים חתומות 199 מדינות. ישראל חתמה על האמנה ב־1999. עד עתה הכירה האמנה ב־9 אתרי מורשת עולמיים בישראל, בהם מצדה, העיר העתיקה בעכו, אזור העיר הלבנה בתל אביב, והתלים המקראיים מגידו, חצור ובאר שבע.

כמחצית משטח רובע 3 בתל אביב הוכרזה ב־2004 כאזור מורשת עולמית משום שבו 4,000 בניינים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות המכונה גם באוהאוס על שם בית הספר לאדריכלות שהשפיע על האסכולה הזו. זהו הריכוז הגדול בעולם של בניינים בסגנון אדריכלי זה.

כמה שנים אחרי ההכרזה, החלה העירייה לקדם תוכניות התחדשות עירונית לרובע 4, ו־3. התוכניות שהופקדו בוועדה המחוזית כללו הגבלות בנייה חמורות על אזור ההכרזה, בין היתר הגובה המרבי הוגבל לחמש קומות, וכן הוטלו מגבלות עיצוביות רבות שנועדו לשמר את הסגנון האדריכלי. מהנדס העיר הגיש התנגדות ובה ביקש להוסיף קומות באזור ההכרזה. מכיוון שלא הושגה הסכמה עם אונסק"ו, במהלך 2013 התקיימה סדרה של דיונים עם נציגי העירייה, אונסק"ו, והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובדצמבר 2013 נחתם מסמך הבנות שבמרכזו ההודעה של עיריית תל אביב כי בכוונתה לשמר את ההכרזה על אתר מורשת עולמית.

בניין באוהאוס בתל אביב בניין באוהאוס בתל אביב בניין באוהאוס בתל אביב

"נשקול לפרוש גם מהוועדה"

 

כרמל שאמה הכהן, שגריר ישראל לארגונים הבינ"ל, מסר כי "כפי שעלה מבדיקות מקצועיות שבוצעו בעת שקילת ההחלטה אם לפרוש מאונסק"ו עלה באופן ברור שלהחלטה לא תהיה שום השפעה על מעמד ישראל בוועדת המורשת העולמית שפועלת מכוח אמנה נפרדת ואינה כפופה מקצועית לאונסק"ו. לפיכך ישראל נותרה מחויבת לשימור אתרי המורשת הרשומים בתחומה לרבות העיר הלבנה. כמו כן ישראל תמשיך ותשתתף בכינוסים הבאים לרבות הכינוס השנתי הקרוב ביוני בבחריין".

לדבריו, "לאור חדירת הפוליטיזציה גם לגופים המקצועיים של ועדת המורשת לא מן הנמנע שהחלטות פוליטיות נוספות מונחות בוועדה זו, ונשקול את המשך הדרך גם בגוף זה".

חיסכון פוליטי: הפרישה תחסוך 2.8 מיליון דולר בשנה לישראל

כשהפרישה מאונסק"ו תיכנס לתוקף בסוף 2018, יהיה זה אקט פוליטי ללא משמעות מעשית מכיוון שמאז אוקטובר 2016 ישראל אינה מעורבת בשום פעילות של הארגון. באותה עת שר החינוך נפתלי בנט הקפיא את הקשרים המקצועיים עם מטה אונסק"ו בשל החלטות אנטי־ישראליות של הארגון. פרישת ישראל מהארגון תחסוך לה דמי חבר שנתיים של 2.8 מיליון דולר. בנוסף לישראל חוב של 8.5 מיליון דולר לאחר שהפסיקה לשלם דמי חבר מאז צירוף הרשות הפלסטינית לארגון.

 

 

שר החינוך נפתלי בנט , צילום: עמית שעל שר החינוך נפתלי בנט | צילום: עמית שעל שר החינוך נפתלי בנט , צילום: עמית שעל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות