אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למקרה שתהיתם: כך מגיע הכסף של קק"ל. ולמה היא לא משלמת מס? צילום: ויקיפדיה

למקרה שתהיתם: כך מגיע הכסף של קק"ל. ולמה היא לא משלמת מס?

החוק שיאפשר לגבות מס מקק"ל יעלה היום לאישור סופי במליאת הכנסת. "כלכליסט" עונה על השאלות הבוערות סביב מיסוי הארגון השנוי במחלוקת

01.01.2018, 08:16 | שחר אילן

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול את חוק מיסוי קק"ל לקריאה שניה ושלישית, והוא צפוי להגיע היום לאישור סופי במליאה. בשל הקשיים להשיג רוב בקואליציה, נאלצו אנשי האוצר להגיע לפשרה עם אנשי האופוזיציה ולצמצם את המסלול החליפי בחוק.

כתוצאה מכך, הסכום שתעביר קק"ל, אם תבחר במסלול החליפי, ירדו מ־2.2 מיליארד שקל ל־1.2 מיליארד שקל והפטור שתקבל בתמורה מתשלום מסים יקוצר מחמש לשלוש שנים. עם זאת, ספק גדול אם הקרן תבחר במסלול החליפי שנראה פחות כדאי כלכלית.

על מה הוויכוח?

בשנים האחרונות הצטברו בידי קק"ל רזרבות של מיליארדים רבים שהיא צברה והשקיעה. למרות שקק"ל היא חברה עצמאית, האוצר רואה בסכומים האלה כסף של המדינה ותובע להעביר כסף בהיקף של מיליארד שקלים בשנה לתקציב המדינה. 2.2 מיליארד שקל כבר הועברו ב־2016‑2017 ועכשיו דרשה המדינה עוד 2 מיליארד ל־2018‑2019.

למה יש לקק"ל כל כך הרבה כסף?

משום שהיא הבעלים של 13% מקרקעות ישראל, רבות מהן באזורי ביקוש במרכז הארץ. את האדמות מנהלת רשות מקרקעי ישראל והרווחים של קק"ל נוצרים משיווק של הקרקעות. ככל שהאוצר עושה מאמצים גדולים יותר להציף את השוק בקרקעות לדיור, קק"ל מרוויחה יותר כסף. חלק מהקרקעות האלה קק"ל רכשה בעצמה. חלק אחר המדינה העבירה לה כדי להבטיח שיהיו בבעלות יהודית בלבד ולא בבעלות של המדינה.

למה צריך להעביר חוק כדי למסות את קק"ל?

קק"ל נהנית מפטור ממס, שמבטא את מעמדה המיוחד כאחד מהמוסדות הלאומיים.

יו"ר קק"ל דני עטר. רווחים משיווק הקרקעות, צילום: עומר מסינגר יו"ר קק"ל דני עטר. רווחים משיווק הקרקעות | צילום: עומר מסינגר יו"ר קק"ל דני עטר. רווחים משיווק הקרקעות, צילום: עומר מסינגר

למה האוצר העדיף בשנים האחרונות לסגור עסקאות עם קק"ל ולא להעביר בפועל את חוק המיסוי?

לאוצר יש עודף הכנסות ממסים שנרשמות בצד ההכנסה ואינן מאפשרות לו לחרוג ממגבלת ההוצאה. לעומת זאת אם קק"ל מעבירה את הכספים מרצונה ולא כמיסוי הוא יכול להחשיב אותם כהוצאה מותנית בהכנסה וכך לחרוג ממגבלת ההוצאה. התוצאה היא שהאוצר שוב ושוב איים למסות את קק"ל אבל בעצם שאף לגבות דמי חסות. יכול להיות שהפעם זה ייגמר.

למה יש פיצול בנושא קק"ל בקואליציה והיתה דרושה אתמול פשרה עם האופוזיציה?

הבית היהודי וחלקים בליכוד מתנגדים לכל פגיעה במוסדות הלאומיים, כיוון שחשוב להם לשמור על ממסד שיכול לפעול למען יהודים בלבד, ובין היתר למען ההתנחלויות. המוסדות הלאומיים גם משוחררים יחסית ממגבלות השוויון בין יהודים לרבים שמחייבות את המדינה וגם פועלים בפחות שקיפות ללא ביקורת צמודה של מבקר המדינה.

שני הצדדים טוענים להפרות הסכם. מי צודק?

שניהם צודקים. קק"ל כבר העבירה 2.2 מיליארד למדינה בשנתיים האחרונות. המדינה הפרה את רוב ההתחייבויות שהיא נתנה בתמורה ‑ כמו מינוי נציגי קק"ל למועצת רשות מקרקעי ישראל. קק"ל התחייבה בחודשיים האחרונים שוב ושוב להעביר לאוצר כ־2 מיליארד שקל ונסוגה בכל פעם. אולי ככה זה כשמתחייבים תחת איומים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות