אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרטל מדי המים: עונשי מאסר וקנסות של מאות אלפי שקלים למורשעים צילום: צביקה טישלר

קרטל מדי המים: עונשי מאסר וקנסות של מאות אלפי שקלים למורשעים

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר את עונשיהם של בכירים בחברות המים שהורשעו בתיאום מכרזים אשר הובילו לעלייה של 20% במחירי המים. עונשי המאסר נעים בין חודש וחצי לחצי שנה. גם החברות המעורבות נקנסו בסכומים הנעים בין 80 אלף שקל ל-750 אלף שקל לכל חברה

02.01.2018, 11:42 | תומר גנון ומשה גורלי

פרשת קרטל המים: הבקר גזר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים עודד שחם עונשיהם של מורשעי קרטל מדי המים שהורשעו בעריכת הסדרים כובלים ובקבלת דבר במרמה במטרה לתאם מכרזים ולחלק ביניהם את שוק מדי המים.

קראו עוד בכלכליסט

אבי בן דרור, מנכ"ל ארם שירותי מדי מים, נידון לארבעה וחצי חודשי מאסר ועוד חודש וחצי עבודות שירות וכן קנס בשיעור של 125 אלף שקל.

גלעד האוזמן, מנהל לקוחות בחברת ארד, נידון לחודש מאסר בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות. וכן קנס של 60 אלף שקל.

ניצן כהן, מנהל מפעל של חברת ארד נידון לששה חודשים, מתוכם 45 ימי מאסר לריצוי בין כותלי הכלא, והיתרה לריצוי בדרך של עבודות שירות. וכן קנס של 225 אלף שקל.

אייל הדר איש שיווק בארד נידון ל-75 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך של 22.5 אלף שקל.

יעקב צויגנבוים, לשעבר המנהל והבעלים של חברת מדי ורד נידון לששה חודשים עבודות וקנס בגובה 175 אלף שקל.

מוטק ויארניק, מנהל ושותף במדי ורד נידון למאסר של 6 חודשים, מתוכם 45 ימים ירוצו בין כותלי הכלא, והיתרה בעבודות שירות וקנס של 225 אלף שקל.

יצחק ג'רבי בעלים של מד רימונים מאסר לתקופה של 6 חודשים, מתוכם ארבעה חודשי מאסר לריצוי בין כותלי הכלא, והיתרה בעבודות שירות וקנס של 225 אלף שקל.

דניאל בן עזרא מנכ"ל ובעלים של גת מדי מים נידון לשלושה חודשי עבודות שירות.

רועי פייגין מנכ"ל, חברת מד תקין, נידון לשלושה חודשי עבודות שירות ו-35 אלף שקל קנס.

עו"ד אריאל ג'רבי, שהורשע בסיוע לצד להסדר כובל וביצע את העבירה בהיותו עורך דין, נידון ל-75 ימי עבודות שירות וקנס של 27.5 אלף שקל.

החברות שנקנסו: ארם נקנסה ב-275 אלף שקל, ארד נקנסה בסך של 450 אלף שקל, מדי ורד נקנסה ב-750 אלף שקל, מד רימונים נקנסה ב-250 אלף שקל וגת מדי מים נקנסה ב-80 אלף שקל.

מד מים. על פי תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא הנזק שנגרם כתוצאה מפעילות המורשעים מגיע לכ-19 מיליון שקל בשנה, צילום: צביקה טישלר מד מים. על פי תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא הנזק שנגרם כתוצאה מפעילות המורשעים מגיע לכ-19 מיליון שקל בשנה | צילום: צביקה טישלר מד מים. על פי תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא הנזק שנגרם כתוצאה מפעילות המורשעים מגיע לכ-19 מיליון שקל בשנה, צילום: צביקה טישלר

ההרשעה נוגעת לפעילות בין 2004 ל-2009 שבה תיאמו המורשעים מספר מכרזים שנערכו על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים. המכרזים שתואמו היו מכרזים לרכישה, שיפוץ והסבה של מדי מים. ההתאגדות בקרטל, טענה רשות ההגבלים העסקיים, גרמה בעקיפין לעליית מחירי המים לצרכנים.

בכתב האישום שהוגש בדצמבר 2011 נטען כי בראש הקרטל עמדה חברת ארד הבורסאית, שבשליטת הקיבוצים דליה (29%) ורמות מנשה (27%), והחברות הבנות בבעלותה המלאה ארם וארד טכנולוגיה. במהלך המשפט הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון מנכ"ל קבוצת ארד, גבי ינקוביץ, באחריות מנהלים לתיאום שני מכרזים ובשני מקרים של חלוקת שוק.

על פי דו"חות ארד, בתקופה הרלוונטית לאישומים נגדה כמובילת הקרטל, היא החזיקה בכ-85% משוק מדי המים המכאניים ומערכות התקשורת לקריאה מרחוק של המדים בישראל. מדים אלה מותקנים בין היתר בבניינים, בתים פרטיים ומבני ציבור.

הגורם השני בכוחו בקרטל לפי כתב האישום הייתה חברת מדי ורד הפרטית, המתחרה העיקרית של ארד, המייבאת חלקים ממדי המים לצורך הרכבה ושיפוץ והחזיקה בנתח שוק של כ-15%. שותפות נוספות בקרטל היו על פי כתב האישום חברת מד תקין וחברת מד רימונים, שלטענת הרשות הייתה בתחילה הגורם מחולל התחרות ולאחר מכן הצטרפה לקרטל (לכלל ההסדרים בשוק על פי רשות ההגבלים).

בשל העובדה שעיקר פעילותו של הקרטל הייתה מול תאגידי המים העירוניים בישראל, אלה שמנפקים את חשבונות המים של כולנו, טענה הרשות שהעלויות העודפות של התשלומים על מדי המים ואחזקתם שהפיקו חברות הקרטל, גולגלו לבסוף לצרכנים. ובמילים פשוטות יותר: הצרכנים שילמו את מחיר הפגיעה בתחרות, דרך תעריף המים שמגלם גם את עלויות האחזקה של הצנרת.

באיזה סכומים מדובר? על פי תביעה ייצוגית שהוגשה כחודש לאחר הגשת כתב האישום, הקרטל גרם לעליית מחירים של כ-20% - סכום המוערך בלפחות 19 מיליון שקל מדי שנה, ובסך הכל 133 מיליון שקל על פני השנים שבו פעל. התחשיב מתבסס על נתוני המכירות של ארד בישראל ונתחי השוק שלה ושל מדי ורד, לפיהם הן מכרו, בדקו, כיילו ותיקנו מדי מים בישראל בהיקף ממוצע של 95 מיליון שקל מדי שנה. התובע הייצוגי, עו"ד צבי כפתורי, הודיע במהלך השנים על הסתלקות מהתביעה, משום שההליך מעלה שאלות עובדתיות דומות לאלה שבהליכים הפליליים. הצדדים הגיעו להבנות שיהיה נכון לסיים הליך זה, אם בכלל, לאחר שבית המשפט יכריע בכתב האישום.

רשות ההגבלים יוצגה בתיק על ידי עורכי הדין תומר דגני חנית, אבי גרוסמן, אסנת שלזינגר והילה כהן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות