התלבטות בקק"ל: לשלם מסים או לתבוע את המדינה על הפרת הסכם איתה

חוק מיסוי קק"ל שאושר שלשום (ב') בכנסת מציע לקק"ל שתי חלופות: מיסוי מיידי מהשנה או במסלול חליפי, העברת סכום השווה ל־1.2 מיליארד שקל בתמורה לפטור ממס עד סוף 2020. זה המסלול שבו האוצר מקווה שקק"ל תבחר, כדי למנוע חור בתקציב וקיצוץ רוחבי. קק"ל צריכה להודיע על החלטתה עד יום רביעי הבא, 10 בינואר, יום לפני הגשת התקציב לממשלה.

אולם בכירים בקק"ל אומרים שאופציית המענק כלל אינה נשקלת. בכיר בקק"ל אישר ש"המסלול החליפי זה בכלל לא אופציה". בכיר אחר תהה על המיסוי החליפי: "מה פתאום שנשלם יותר מחברות אחרות"? בקק"ל אמנם יש התלבטות בין שני מסלולים, אבל שניהם שונים לגמרי מתקוות האוצר: האחד הוא לשלם מסים. השני הוא לפתוח בשורת הליכים משפטיים נגד המדינה.

דני עטר, יו"ר קק"ל | צילום: עומר מסינגר

הליכים כאלה אפשריים בשני כיוונים, אחד הוא עתירה לבג"ץ נגד החוק בשל הפרת ההסכם מ־2015 שקבע שקק"ל תעביר בשנים 2016 ו־2017 סכום של 2.2 מיליארד שקל לאוצר ולמדינה לא יהיו ממנה דרישות תקציביות נוספות עד סוף 2021. קק"ל רואה בחוק המיסוי הפרה של ההסכם.

אפשרות נוספת היא תביעת השבה של ה־2.2 מיליארד, בשל שקל הפרת ההסכם. אתמול נוהלו ישיבות קדחתניות על אפשרויות התביעה בין יו"ר קלל דני עטר ליועצים הכלכליים והמשפטיים של הקרן. הגשת תביעה עלולה לגרום לכך שתשלום המסים של קק"ל יידחה. באוצר טוענים שהכספים הוצאו למטרות פרויקטים של פיתוח הארץ שתואמו עם הקרן הקיימת ולכן היא תתקשה מאוד לטעון שיש להשיב את הכספים.

מבחינה כלכלית לגמרי ברור שהאופציה החליפית שמציע החוק לא משתלמת לקק"ל. מדובר בהעברת סכום השווה ל־65% מהכנסותיה של קק"ל מקרקע ב־2018 (המוערך ב־1.2 מיליארד) בתמורה לפטור ממס בשנים 2018־2020. המסים שהיא תקבל פטור מהם מוערכים בסכום דומה — כלומר אין פה רווח לקק"ל. למה בכל זאת באוצר חשבו שקק"ל תבחר במסלול החליפי כי בעבר קק"ל הפכה עולמות כדי של יחשפו את הספרים שלה לרשות המסים ואף הסכימה לשלם 2.2 מיליארד שקל ב־2017-2016 בתמורה לכך. באוצר הניחו שכך יימשך ועכשיו צפוי שיתבדו.

די ברור מי המרוויח הגדול מחוק מיסוי קק"ל — הציבור. את העובדה הזו ביטא הרוב המוחץ שבו עבר חוק מיסוי קק"ל: 95 קולות של כל המפלגות הציוניות מול 12 קולות של הרשימה המשותפת. אפילו הבית היהודי, שמתנגד לכל פגיעה במעמד המוסדות הלאומיים, התרצה. בסופו של דבר ממשלת ישראל, שהבריחה בעבר לקק"ל חלק גדול מקרקעות המדינה כדי שיובטח שיישארו בידיים יהודיות, לא הביאה בחשבון כמה רווחים קק"ל תעשה יום אחד מהנכסים הללו. ואם לקק"ל יש רווחים של מיליארדים רק הגיוני שתשלם עליהם מסים.

באוצר אוהבים להציג את החוק כהצלחה שלהם. בסופו של דבר מדובר בחוק שהוצע במסגרת חוק ההסדרים כבר לפני ארבע שנים. אבל חוק הסדרים לחוד ומעשים לחוד. התנהגות האוצר לאורך כל ארבע השנים הללו לימדה שהצעת החוק אינה המטרה האמתית אלא אקדח המכוון לרקת קק"ל כדי לקבל "דמי חסות" בצורת מענקים מיידיים ולא מסים עתידיים. כך קיבל האוצר את ה־2.2 מיליארד שקל בשנים 2016-2017. כך הוא דרש עוד 2 מיליארד שקל עבור 2018-2019 ואף בנה את תקציבי השנים האלה בהנחה שהכסף יגיע. מההיבט הזה אין ספק שהאוצר הפסיד: עכשיו אפילו את המסים לא בטוח שהוא יקבל בטווח הנראה לעין.