"הביטקוין לא עומד בקריטריונים של מטבע"

"אין ספק שהביטקוין יצר מהפכה שלמה, אבל אנחנו חושבים שזה לא מטבע - לפי החקיקה המקומית הוא לא עומד בקריטריונים". כך אמר משה אשר, מנהל רשות המסים, בפאנל בוועידת ההנפקות 2018 שנערכה היום (ד') בבורסה בתל אביב.

אשר הוסיף כי "ברור לכולנו שהביטקוין משמש ברובו כנכס השקעתי - כמו מניה, ולא כמטבע שקונים איתו משהו בסופר. רק אחוזים מזעריים קונים אותו כדי לשלם. בינתיים ההשקעה הזאת עולה בצורה פנומנאלית, אבל צריך לזכור שאחרי כל עלייה יש גם ירידה".

משה אשר מנהל רשות המיסים | צילום: אוראל כהן

גם מיקי קהן, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, אמר כי הבנק מתייחס למטבעות הווירטואלים כנכס פיננסי. "ניתן להבחין בקלות שהתפתחות הערך של המטבעות הווירטואליים היא תנודתית מאוד ועלולה להביא לאובדן ערך פתאומי". עם זאת, קהן התייחס בחיוב לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ואמר כי בנק ישראל "בוחן את תחום הבלוקצ'יין, שנחשב לפורץ דרך וניתן יהיה לעשות בו שימוש בהקשר של תהליכים שונים במערכת הפיננסית ובמערכות התשלומים".

עו"ד נחמה ברין ראש מחלקת חברות ושוק ההון במשרד גולדפרב-זליגמר אמרה כי "הרגולציה הישראלית יכולה להחליט ״לחבק״ את העולם החדש הזה או לדחות אותו, אבל בסופו של דבר היא תיאלץ להתאים את עצמה למה שיקרה במדינות מתוקנות אחרות. לחוסר הוודאות הרגולטורית הנוכחית יש שני היבטים. מצד אחד, הרבה יזמים וגופים בעלי תעוזה מנצלים את הלקונות בחוקים ובכללים ומזדרזים לייצר מערכות ושירותים על בסיס הבלוקציין והמטבעות הוירטואליים לפני שיהיו אסורים באופן כזה או אחר, תוך נטילת סיכונים רגולטוריים לא פשוטים; מהצד השני, יש לא מעט יזמים ומשקיעים שחוששים לפעול בסביבה כל כך חסרת וודאות ועל כן מעדיפים להמתין להתבהרות הרגולציה".

עו"ד נחמה ברין

הנושא המרכזי שדובר בוועידה שנערכה הבוקר בבורסה ע"י S&P מעלות, משרד גולדפרב זליגמן ואיגוד החברות הציבוריות, היה גל ההנפקות בבורסה. "היקף הנפקות האג"ח מתקרב לפריחה שהייתה ב-2007. מ-2016 יש עלייה בשווי שוק האג"ח ומשמעותה היא שיש התמקדות גם בגיוס אג"ח לצורך השקעות ופעילות עיסקית ולא רק לצורך מימון מחדש", אמרה רונית הראל בן-זאב מנכ"לית S&P מעלות.

לדבריה, הנזילות הגבוהה בשוק תביא לשנה נוספת של פעילות ערה בשוק האג"ח וגם בשוק האקוויטי. "שוק האג"ח בישראל מראה על תמהיל של ריכוזיות ענפית – סקטור הנדל"ן מאד בולט. כשליש מגיוסי הנדל"ן בוצעו השנה ע"י חברות אמריקאיות, ובקנה יש לא מעט חברות נוספות מהעולם הפיננסי וחברות מסקטורים נוספים".

"מבחינת המצב הפיננסי של החברות–עד לשנים האחרונות, החוליה החלשה בדירוגי החברות הישראליות היתה הפרופיל הפיננסי שלהן – יחסי הכיסוי ורמות המינוף. השנים הללו של ריבית נמוכה נזילות גבוהה בשוקי האג"ח חיזקו מאד את הפרופיל הפיננסי, ואת היכולת של החברות להתמודד עם סיכונים עתידיים בצד העסקי. כתוצאה, בשנים האחרונות אנו רואים יותר העלאות דירוג מהורדות דירוג",הוסיפה.

רונית הראל בן זאב | צילום: אסנת רום

יו"ר רשות ני"ע פר' שמואל האוזר, אמר כי נעשית בחינה להיא חברה ערבית ראשונה לבורסה. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב אמר במהלך הכנס כי "רואים שבשנים האחרונות במקביל למחיקה של אותן 200 חברות מהבורסה , הבורסה גם איבדה 40% מהלקוחות שהצביעו ברגליים, בגלל המס, מה שמחייב להפחית את שיעור המס על רווחים בשוק ההון. אם לפני 7 שנים היו בבורסה רבע מיליון מהאזרחים שהחזיקו חשבונות הרי שכ-90 אלף מהם הפסיקו להיות בעלי חשבונות בבורסה, וחלקם עברו למחוזות הנדל"ן".

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב אמר במהלך הכנס כי "רואים שבשנים האחרונות במקביל למחיקה של אותן 200 חברות מהבורסה, הבורסה גם איבדה 40% מהלקוחות שהצביעו ברגליים, בגלל המס, מה שמחייב להפחית את שיעור המס על רווחים בשוק ההון. אם לפני 7 שנים היו בבורסה רבע מיליון מהאזרחים שהחזיקו חשבונות הרי שכ-90 אלף מהם הפסיקו להיות בעלי חשבונות בבורסה, וחלקם עברו למחוזות הנדל"ן".

עו"ד עמיר צפריר שותף בכיר במשרד גולדפרב-זליגמן שהוביל מספר הנפקות בשנה האחרונה, גם של אמר כי " לא הייתה תקופת זהב כמו התקופה הזו מבחינת ידידותיות לחברות המנפיקות. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במונחי Time-To-Money. בבורסה בישראל, הטווח בין ה'קיק-אופ' לכסף הוא קצר ביותר. אין ספק שבישראל פרמטר זה המהיר בעולם. אומנם, יש חולשות של גודל שוק וגורמים אחרים, אבל מבחינת ידידותיות למנפיק ישראל הפכה למקום טוב".

"שוק ההון הישראלי הצמיח לעצמו זהות. באופן טבעי, קשה להתחרות בשווקים גדולים כמו ניו יורק ולונדון, וחברות גדולות הולכות באופן טבעי לבורסות גדולות. לא צריך להיות יומרניים מדי ולחשוב שנוכל להביא לשוק את אמזון, למשל, אבל בהחלט יש חברות בגודל שלנו שמתאימות כמו כפפה ליד לשוק הישראלי. חברות הנדל"ן האמריקאיות, שמשרדנו מלווה רבות מהן במסגרת הנפקותיהן בישראל, מצאו פה בית. אין "חברה טובה" או "חברה רעה" - השוק צריך להיות פטרנליסטי ולהציג, בין היתר, למשקיעים את הסיכון בכל חברה, אבל לכל החברות יש זכות להציג את עצמן בליווי רמת הסיכון ולהשאיר את ההחלטה לשוק."

עו"ד ענת פילצר-סומך, היועצת המשפטית של איגוד החברות הציבוריות, ציננה את האופטימיות מגל ההנפקות בבורסה: "מוקדם מדי לדבר במונחים של התאוששות שוק ההון. בשנים האחרונות נמחקו 200 חברות ציבוריות, בעוד שהשנה התווספו (בקיזוז מחיקות) רק 10 חברות חדשות. בקצב הזה נידרש לעוד שני עשורים רק כדי לחזור לתור הזהב של הבורסה לפני עשור. חייבים לוודא שההקלות ברגולציה תימשכנה, שהשיח האנטי עסקי ייפסק ושתיווצר סביבה יותר ידידותית לחברות ציבוריות. אם לא יוענקו תמריצי מס לחברות מנפיקות ולמשקיעים, יהיה קשה לשמר את המומנטום החיובי שנוצר".