אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש: יופסקו שירותי צ'ק-אין מהירים של חברה בנתב"ג צילום: עמית שעל

ביהמ"ש: יופסקו שירותי צ'ק-אין מהירים של חברה בנתב"ג

השופטת מיכל אגמון גונן קבעה כי השירותים המיוחדים המוצעים לנוסעים בחניון של נמל התעופה ע"י "פרימיום צ'ק אין", פוגעים בשלוש חברות שזכו במכרז

07.01.2018, 08:32 | עו"ד שרית כהן

רשות שדות התעופה לא תוכל להמשיך את ההתקשרות עם חברת "פרימיום צ'ק אין" המעניקה שירותי צ'ק-אין מהירים מחניון נתב"ג. כך קבעה לאחרונה השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, לאחר שהתברר כי בהתקשרות עם החברה הפרה הרשות חוזים עם שלוש חברות אחרות שזכו במכרז למתן שירותי צ'ק-אין.

בשנה שעברה זכו שלוש חברות – לאופר תעופה-גהי, קיו איי אס ישראל ואירוהנדלינג – במכרז שפרסמה רשות שדת התעופה להענקת שירותי קרקע וליווי נוסעים (למעט נוסעי אל על) בנתב"ג. מספר חודשים לאחר מכן הושק בנתב"ג שירות צ'ק-אין חדש של חברה אחרת בשם "פרימיום צ'ק אין 2015". שירות זה אפשר לנוסעים לעבור את הצ'ק- אין והבידוק הבטחוני כבר בחניון של השדה.

שלוש הזוכות במכרז, ובראשותן "לאופר", התרעמו על כך, שכן לטענתן השירותים שמספקת "פרימיום" חופפים לשירותים שלהן – מה שבעצם מכניס עוד חברה למאזן ופוגע בחלוקת הרווחים.

ביולי השנה הרימה "לאופר" את הכפפה והגישה עתירה נגד הרשות בטענה שההתקשרות עם "פרימיום" נעשתה ללא מכרז ובניגוד לחוק, מפרה את תנאי המכרז ואת החוזה עמה ונגועה בחוסר שוויון – כיוון שהיא והזוכות האחרות נדרשו לעמוד בשורה ארוכה של תנאים, התחייבויות ותשלומים, בעוד ש"פרימיום" פשוט חתמה עם הרשות על חוזה.

שתי הזוכות הנוספות הצטרפו לעמדתה. אלא שהרשות סברה כי העתירה הזו חסרת תום לב וניקיון כפיים מאחר שלאופר הסתירה שסיפקה ל"פרימיום" שירותי כרטוס וכבודה, כך שהיא עצמה הפיקה תועלת כלכלית מפעילותה.

השופטת מיכל אגמון גונן , צילום: נמרוד גליקמן השופטת מיכל אגמון גונן | צילום: נמרוד גליקמן השופטת מיכל אגמון גונן , צילום: נמרוד גליקמן

לגופו של עניין הרשות טענה כי אין זהות בין השירותים ש"פרימיום" נותנת לנוסעים – בעיקרם שירותי בידוק בטחוני – לבין השירותים שמעניקות החברות.

מכל מקום, גם אם מדובר בשירותים דומים, ההתקשרות עם "פרימיום" לא לטענתה הצריכה מכרז, ובנוסף – החוזים עם הזוכות קובעים במפורש שאין להן בלעדיות על השירותים הללו.

"חוסר תום לב"

אלא שהשופטת אגמון-גונן סברה שהצדק עם העותרת במובן זה שהרשות הפרה את תנאי המכרז והחוזים עם הזוכות ונהגה בחוסר תום לב כשהתקשרה עם "פרימיום".

השופטת דווקא לא נכנסה לשאלה אם הרשות הייתה חייבת לערוך במקרה הזה מכרז, שכן היא הגיעה למסקנה שבכל מקרה היא לא נהגה כשורה. היא קבעה כי שוכנעה שטיב השירותים שמספקת "פרימיום" מקביל לפחות בחלקו לשירותים שמספקות הזוכות. יוצא אפוא, שהרשות הכניסה מפעילה נוספת ל"עסקה" תוך הקטנת קהל הלקוחות של הזוכות במכרז ויצירת חוסר שוויון ותחרות לא הוגנת בינן לבין "פרימיום", שלא נדרשה לעמוד בשלל התחייבויות כלכליות, מה שאף אפשר לה להעניק מחירים אטרקטיביים יותר.

השופטת הבהירה כי "אבן היסוד" בהתקשרות עם הזוכות הייתה המצג שהוצג במכרז כי תינתן הרשאה לשלוש זוכות בלבד. משכך, ההסתמכות של הרשות על אותו סעיף בחוזה שלכאורה מאפשר לה להעניק הרשאות ככל העולה על רוחה, נגועה בחוסר תום לב.

לבסוף, השופטת אישרה שיש פגם בכך שהעותרת הצניעה את ההתקשרות עם "פרימיום", אולם לטעמה הדבר לא מצדיק את דחיית העתירה אלא דווקא את קבלתה ללא פסיקת הוצאות לעותרת.

לפיכך נקבע כי בסוף ינואר 2018 תפסיק "פרימיום" להעניק את שירותי הצ'ק-אין המהירים, וזאת עד לסיום החוזה עם הזוכות במכרז – בדצמבר 2023.

לפסק הדין

• ב"כ העותרת: עו"ד רן שפרינצק, עו"ד ניר פרידמן ועו"ד חן נאמן ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות'

• ב"כ הרשות: עו"ד עופר דרורי, עו"ד שי דגני

• ב"כ "פרימיום": עו"ד שלומי ברכה, עו"ד עודד שדות

• ב"כ הזוכות הנוספות: עו"ד שירלי קציר, עו"ד הילה זכאי, עו"ד חן בכר, עו"ד בן אייל

*עו"ד שרית כהן ממשרד עו"ד אורן גלעדי עוסקת בדיני נזיקין

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
לפניכם אזהרה מחיפושי פתע דיגיטליים הנערכים בנתב"ג, מנסיוני
י האישי. אני אזרח ישראלי יליד הארץ וללא עבר פלילי, ולצורך העניין גם לא ערבי ואפילו לא שמאלני או ימני במיוחד. הגעתי לנתב"ג כדי לטוס לחו"ל, והמאבטחים בצ'ק-אין לא אהבו איך שהדרכון (הלא ביומטרי) שלי נראה (ואולי גם איך שאני נראה כי אני לא אשכנזי כמו רובם שם) ודיווחו לממונים עליהם. נשלחו לעברי שני מאבטחים בכירים יותר, בחליפות, שתחקרו בהרבה שאלות על נושאים אישיים וכלכליים, תחת איום ש"אם לא אשתף פעולה לא אעלה על הטיסה". לאחר מכן שוחררתי לבדיקה שלפני העלייה למטוס, אבל עם מדבקה אדומה על הדרכון. זה היה סימן לבדיקה נוספת, פיזית וטכנולוגית, קפדנית ביותר, שנערכה באיזור שליד איזור הבדיקה הרגילה של כבודת היד. העבירו סורקים מיוחדים לגילוי חומרי נפץ וסמים על כל פריט בחפצי, והורו לי לעמוד במכונה גדולה לסריקה בהקרנה. אחר כך סגרו את הוילון וחיפשו עלי חיפוש גופני מדוקדק שכלל העברת סורקים באיזור המפשעה מלפנים ומאחור ומישוש תחת כפות רגליי (!!!). הבעיה התחילה כשבדקתי, כמה שעות אחר כך, את המחשב. הוא לא פעל כרגיל והמסך היה כחול עם הודעה טכנית. מכאן הסקתי שחיפשו גם במחשב והעתיקו את כל המידע והקבצים שעליו.
אחד העם  |  07.01.18