אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקציב 2019: לוקחים הימור על חשבוננו צילום: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

תקציב 2019: לוקחים הימור על חשבוננו

הגדלת הגרעון וההוצאות סבירה כל עוד שום דבר לא משתבש. כשזה יקרה, המכה תהיה כואבת

07.01.2018, 07:48 | עמרי מילמן

הגדלת הגרעון בכ־5 מיליארד שקל והגדלת ההוצאות בעוד 3 מיליארד שקל מבלי למצוא להן מקור הכנסה קבוע הם בעיקר כתוצאה מלחץ פוליטי. תקציב 2019 הוא בעצם הימור, לקיחת סיכון מתוך אמונה שהכל יהיה בסדר – הגדלת הוצאות הממשלה ושבירת הכללים הפיסקליים, הגדלת הגרעון לכמעט 3% (בפעם השלישית מאז הקמת הממשלה הזו במקום לקדם מתווה המפחית את הגרעון).

במקרה של סחרור

למה זה הימור? כי כל עוד הכל יהיה בסדר, מדובר בהחלטות טובות – עוד שירותים אזרחיים, עוד קצבאות נכים, סבסוד לצהרונים, פחות מכסים וכו'. אבל אם משהו ישתבש? ירידה בסחר הבינלאומי שעכשיו מצוי בצמיחה שתפגע ביצוא המקומי, משבר (נוסף) באחת החברות הבודדות שמחזיקות את הייצוא הישראלי הריכוזי על כתפיהן, עלייה בשיעורי האבטלה, צמיחה קצת פחות גבוהה שתפגע בהכנסות המדינה, כל אלו בתקציב מהודק כל כך שמנצל עד תום את השקל האחרון שיש למדינה להוציא יכולים להביא לגרעון עמוק.

ואז כמו סחרור של משפחה שנכנסת לחובות, הגרעון יגדל ואיתו תשלומי הריבית שבאים על חשבון השירותים האזרחיים בתקציב המדינה (הרי למערכת הביטחון מובטח תקציב עד 2020 וגם התחייבות זו כפי שאנו רואים היום נתפסת בעיניה כקו תחתון בלבד), והצורך להגדיל את ההכנסות יביא להעלאת המסים דווקא בתקופה של משבר כלכלי ושיעורי אבטלה גבוהים יותר. נוסף לכך דווקא העלאות מסים בתקופת משבר נוטות להיות פחות אפקטיביות, מה שמחייב העלאה גבוהה יחסית. כלומר בשביל עוד הכנסה של מיליארד שקל יצטרך שר האוצר להעלות יותר מסים בתקופת משבר.

הנגידה קרנית פלוג, צילום: עמית שעל הנגידה קרנית פלוג | צילום: עמית שעל הנגידה קרנית פלוג, צילום: עמית שעל

מה עם שומרי הסף

 

לא סתם הנגידה התריעה בפגישה המשולשת עם נתניהו וכחלון שדווקא כשהכל כך חיובי זה לא הזמן להגדיל את הגרעון ולשבור את כלל ההוצאה. דווקא עכשיו לפי הגישה הזו אמנם נכון להגדיל את ההוצאה האזרחית אבל לא על חשבון הגרעון.

אחת הסיבות לכך היא חוסר האמון של כחלון במספרים, כפי שמספרים על כך אנשיו מידי פעם. גם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, לטענתו, קיצץ בהוצאות והעלה מסים בהתאם לאיומים שעלו מצד אגף התקציבים ובסופו של דבר זה לא היה הכרחי.

השנה החולפת לא חיזקה את האמון של כחלון, עודפי הגבייה הרבים הביאו את השרים וגם את אנשיו של כחלון לחשוב שהתחזיות השחורות של אגף התקציבים הן רק דרך למנוע מהפוליטיקאים להשתולל עם הכסף, שבסופו של דבר מגיע.

אלא שאותה גישה שמרנית שהדרגים המקצועיים בבנק ישראל ומשרד האוצר שומרים אליה זו בדיוק האחריות שהיינו מצפים משומרי הסף – לחשוב גם מה יקרה אם מחר יהיה משבר, מה שלצערנו הפוליטיקאים לא טורחים להכניס למכלול השיקולים כשהם לוקחים הימור, כי הבחירות שלהם כנראה יהיו קודם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות