האוזר רוצה להיות חתום על תקדים עולמי בפיקוח על חברות בלוקצ'יין

רשות ניירות ערך פורצת דרך ברגולציה בתחום המטבעות הווירטואליים. הרשות תאסור על חברות בתחום להיסחר בבורסה אם הן לא יעמדו בדרישות הון של 100 מיליון שקל לפחות ויציגו היסטוריית פעילות שלוש שנים לפחות. על פי בדיקת "כלכליסט", נראה שזהו מהלך תקדימי ברמה העולמית להגבלת המסחר בחברות בתחום, בשלב זה לפחות. עם זאת, תחום המטבעות הווירטואליים התחיל לייצר עניין משמעותי בפלטפורמות המסחר הרשמיות רק בשנה החולפת, ולכן רגולטורים ומקבלי החלטות בעולם עוד בוחנים את צעדיהם. 

התוכנית ביוזמת יו"ר הרשות שמואל האוזר פורסמה ביום חמישי להערות הציבור עד סוף החודש, וצפויה לספוג התנגדות חריפה. עם ההתנגדות תתמודד יו"ר הרשות הנכנסת ענת גואטה, שתידרש גם לחתימת שר האוצר משה כחלון להצעה.

בארה"ב פעל הרגולטור ספציפית נגד כמה גיוסי כספים באמצעות הנפקת מטבע וירטואלי (ICO), אך אין איסור מסחר והשקעה בחברות בתחום. בסין, למשל, לא ידוע על צעדים שננקטו כלפי חברות ציבוריות בתחום, אך הרגולטור הסיני אסר על ICO, וכך גם בקוריאה הדרומית. סין אסרה פעילותן של כמה בורסות למסחר במטבעות דיגיטליים בטענה כי היא מנסה למגר תופעות שליליות בתחום.

במקביל שחררה גם התאחדות מנהלי ניירות הערך באמריקה הצפונית (North American Securities Administrators Association) אזהרה למשקיעים מפני התחום. לפי ההתאחדות, אם המשקיעים מפסידים את כספם בשל השתתפות בהנפקת מטבעות או השקעה בחברות שעוסקות בתחום, שחלק מהן לא מיישמות את כללי ה־SEC (רשות ני"ע האמריקאית) יש סיכון שמאמצי הרגולטור לסיוע לא יעלו יפה.

"הבלוקצ'יין הביא לירידות"

עבור חברת בלוקצ'יין כרייה (משאבי טבע לשעבר), שזינקה באלפי אחוזים לאחר שדיווחה על מיזוג עם חברה קנדית הכורה מטבעות וירטואליים, מדובר בלא פחות ממכה. כך גם לעוד כמה חברות קטנות שעלו על הגל והודיעו על כניסה כזו או אחרת לתחום — ולחברות שמתכננות זאת. מבלוקצ'יין כרייה נמסר בתגובה כי לאחר המיזוג עם החברה הקנדית הם יעמדו בדרישת הסף של הון עצמי של 100 מיליון שקל, אך ספק אם הם יעמדו בדרישה של היסטוריית הפעילות.

"בשבועות האחרונים אנו עדים לקיומו של מסחר חריג בניירות ערך של חברות בבורסה בתל אביב השוקלות להכניס פעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים", מאבחנת הרשות. "תופעה זו בולטת בעיקר בחברות קטנות עם היקפי מסחר קטנים או ללא פעילות ריאלית ממשית, שפרסמו כי הן בוחנות או מתכוונות להכניס פעילות הקשורה למטבעות קריפטוגרפיים".

הרשות מתייחסת למקרה של משאבי טבע, וכותבת כי "דיווח של חברה על כניסה לפעילות בתחום כריית המטבעות הביא למסחר חריג בנייר הערך עד כדי זינוק של אלפי אחוזים בשער המניה. דיווחים מאוחרים יותר של חברות ציבוריות שהודיעו על כניסה לפעילות בתחום לא הביאו לשינוי חריג בשער המניה, ובחלק מהמקרים אף הביאו לירידות במחירי המניות. נכון להיום, מוקדם לומר אם התופעה נבלמה".

עם זאת, ברשות עושים הבחנה ברורה בין טכנולוגיית הבלוקצ'יין שעומדת מאחורי המטבעות למטבעות עצמם. ברשות דווקא טוענים כי מדובר ב"תחום מתפתח ודינמי, הנושא פוטנציאל רב לחדשנות טכנולוגית, מימונית ועסקית". לעומת זאת, תחום המטבעות לפי הרשות טומן בחובו "אי־בהירות בין היתר בהיבטי מיסוי, איסור הלבנת הון, אבטחת סייבר והגנה על משקיעים וללא גורם ריכוזי שעומד מאחוריהם".

ברשות מכינים את הקרקע לתוכנית לשלול אפשרות מסחר בחברות וכותבים כי "נדמה כי די בהודעה ראשונית ועמומה של חברה ציבורית על הכנסת פעילות חדשה הכוללת את המילים 'בלוקצ'יין' או 'ביטקוין' כדי להביא לקפיצה במחיר המניה, בלי שקיימת בה עדיין פעילות ממשית, ובמקרה של חברה אחת (בלוקצ'יין כרייה) עד כדי עמידה בתנאי הסף לכניסה למדד ת"א־35". ברשות טוענים כי זהו ניסיון להכניס פעילות ספקולטיבית לבורסה, "בציפייה לעליית ערך של המטבעות הקריפטוגרפיים, בעת שהתחום נושא אי־ודאות גדולה ועלול לחשוף את המשקיעים לאפיק השקעה מסוכן".

כעת השאלה היא כיצד בכוונת הרשות לדרוש את המחיקה של החברות האלה מן המסחר וכיצד יתבצע התהליך. כלומר, האם תידרש הצעת רכש מבעל השליטה בחברה — ואם לא יהיו לו המשאבים למחוק את אחזקות הציבור או אפילו רצון בכך, מה בכוונת הרשות לעשות? הרשות יכולה למשל להשהות את המסחר במניות, אך הדבר יפגע במשקיעים שכבר נכנסו להשקעה במניה ולא יוכלו להיפטר ממנה.

נערכים למתקפה ציבורית

ברשות כבר נערכים למתקפה ציבורית, וייתכן שגם משפטית, בטענה כי היא אמורה להיות אחראית אך ורק לגילוי ושקיפות למשקיעים — וכל עוד המידע מוצג באופן מלא יש לצפות מהמשקיעים לקבל החלטות מושכלות לבדם.

ברשות מסבירים כי "בעת האחרונה יש הד ציבורי סביב המטבעות הווירטואליים והביטקוין בפרט, ובכל מקום שבו מילים אלה נזכרות ניתן לחזות בהתנהגות עדרית של הציבור, שאינו בהכרח מודע לסיכונים הכרוכים בהשקעה. קיים ספק אם יש בדרישות הגילוי לבדן כדי להתמודד עם הסיכונים החריגים והייחודיים האמורים. במצב הדברים הנוכחי יש חשש כי הכנסת השקעות אלה לשווקים ראשיים שבהם פועל הציבור הרחב עלולה להוביל לפגיעה משמעותית במשקיעים, בכלל החברות, בבורסה, ובאמון המשקיעים בשוק ההון ובבורסה".

שמואל האוזר | צילום: עמית שעל