אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: הוצאות מערכת הביטחון ב-2017 חרגו בכמעט 5% מהתכנון צילום: עמית שעל

האוצר: הוצאות מערכת הביטחון ב-2017 חרגו בכמעט 5% מהתכנון

לפי המשרד, ההוצאות שהיו צפויות לעלות ב-0.7% בלבד ולעמוד על 63.6 מיליארד שקל בשנה החולפת, הסתכמו ב-66.6 מיליארד שקל. שאר משרדי הממשלה לא חרגו מהתכנון. עודפי הגבייה בשנה שעברה עמדו על 16.25 מיליארד שקל, כאשר ההכנסות ממסים עלו ב-4% בהשוואה לשנת 2016. משרד הביטחון: לא חרגנו ממסגרת התקציב

08.01.2018, 10:55 | עמרי מילמן

משרד האוצר פרסם הבוקר את אומדן ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים ממנו עולה כי בעוד שהוצאות מערכת הביטחון היו אמורות לגדול במהלך 2017 רק ב-0.7% בפועל עלו ב-5.5%. לפי דיווח האוצר (הנתונים עוד לא סופיים), הוצאות הביטחון עמדו על 66.6 מיליארד שקל לעומת תכנון מקורי של 63.6 מיליארד שקל (לא כולל גופים והוצאות מסווגים שונים).

קראו עוד בכלכליסט

אמנם בכל שנה משרד הביטחון חורג מתקציבו המקורי, אך בעוד שבעבר הדבר נעשה באמצעות דרישות ואיומים במהלך השנה, בסופם קיבל המשרד תוספות של מיליארדים, ואולם השנה, פורץ משרד הביטחון את מסגרת התקציב שנקבעה בהסכם מ-2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון אז משה ליעלון, שאמור להסדיר את התקציב עד 2020. באוצר טוענים כי בסופו של דבר משרד הביטחון יעמוד בהסכם שכולל סכום של 300 מיליארד שקל ב-5 שנים, אך משמעות החריגה השנתית היא כי אם לא היו עודפי הכנסות כל כך גבוהים, היו נדרשים לאשר גירעון גבוה יותר שהיה מעלה את החוב או לחילופין לקצץ השנה בתקציב המשרדים האזרחיים 

יתר משרדי הממשלה (להוציא את משרד הביטחון) הוציאו במהלך השנה שעברה 244.8 מיליארד שקל - בדומה לתכנון שעמד על 244.9 מיליארד שקל, כך שההוצאות שלהם עלו ב-8.8% בהשוואה לשנה שעברה בעוד שהתכנון המקורי עמד על עלייה של 8.9%.

למרות החריגה בהוצאות, הגרעון הסתכם השנה ב-1.97% בלבד בעיקר תודות למבצע מס הדיבידנד המוטב שהעניק לחברות הנחה של 8%-5% על הרווחים שלהן, והביא לגבייה חריגה של של 15.4 מיליארד שקל שלא נצפו מראש, ויחד עם עסקת מובילאיי, עסקת כתר פלסטיק ועסקאות נוספות (שהכניסו כ-5.4 מיליארד שקל). סך עודפי הגבייה עמדו בסופו של דבר על 16.25 מיליארד שקל, מתוכם 4.15 מיליארד שקל שולמו מוקדם מהצפוי לקרן הפיצויים כדי לחסוך כסף לשנים הבאות.

ניסוי במערכת כיפת ברזל, צילום: IDF Spokesperson ניסוי במערכת כיפת ברזל | צילום: IDF Spokesperson's Unit ניסוי במערכת כיפת ברזל, צילום: IDF Spokesperson

בראייה שנתית, בניכוי שינויי חקיקה, עלו ההכנסות ממסים ב-4% בהשוואה ל-2016. אולם בדצמבר האחרון דווקא ירדו ההכנסות ממסים בסך ב-2%. בחינת הנתונים מראה כי לצד עלייה בגביית מסים ישירים בהיקף של 10%, נרשמה ירידה של מסים עקיפים ב-14%.

ההסבר המרכזי לעלייה במסים ישירים (מס הכנסה, מיסוי שוק ההון ומיסוי נדל"ן) מבחינת האוצר הוא גידול בשומות שהוציאה רשות המסים ופעולות האכיפה שלה. ההכנסות ממיסוי מקרקעין גדלו השנה ב-5% בהשוואה לשנה שעברה, כאשר עיקר העלייה נרשמה במס שבח המשולם על הרווח ממכירת נכס (גידול של 13.7%) ומס רכישה - שם נרשמה עלייה קטנה יותר של 0.7%.

הירידה במסים העקיפים מוסברת בעיקרה על ידי הירידה במס הקנייה בעקבות הירידה החדה ברכישת המכוניות בהשוואה ל-2016, אז הוקדמו הרכישות לפני העלאת המס על כלי רכב בתחילת השנה.

בניגוד לנתונים שפרסם היום האוצר, משרד הביטחון מסר כי: "המשרד עמד בתקציב כפי שאושר בכנסת וכפי שניקבע בהסכם הבינמשרדי אל מול משרד האוצר ולכן אין חריגה ממסגרת התקציב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות