אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אני כל הזמן עושה טעויות, זה חלק מהתפקיד של מנכ"ל"

"אני כל הזמן עושה טעויות, זה חלק מהתפקיד של מנכ"ל"

אמיר אורעד הפך את אקטימייז לאחת החברות המובילות בעולם בזיהוי הונאות וניהול סיכונים בעולם הבנקאות, ומספר בראיון לפודקאסט "30 דקות או פחות" על הדרך - וגם מה למד משותפו לשעבר נפתלי בנט

14.01.2018, 11:38 | רפאל קאהאן

האתגר הגדול ביותר איתו מתמודד ההייטק הישראלי בשנים האחרונות הוא איך עושים "סקייל-אפ", כלומר איך מגדלים חברות סטארט-אפ לתאגידים שמוכרים במאות מיליוני דולרים. כנראה שאמיר אורעד הוא אחד המומחים הגדולים באקוסיסטם הישראלי לגידול חברות, אחרי שהפך את אקטימייז לאחת החברות המובילות בעולם בזיהוי הונאות וניהול סיכונים בעולם הבנקאות.

לפרקים נוספים של הפודקאסט "30 דקות או פחות" ליחצו כאן

בשנתיים האחרונות הוא יושב בניו יורק ומוביל משם את הפעילות של SiSense, חברת טכנולוגיה עמוקה בתחום המודיעין והמידע העסקי. בשיחה עם הפודקאסט "30 דקות או פחות" הוא מדבר על ניהול זמן בעידן גלובלי, איך משמרים תרבות ארגונית כמנכ"ל שכיר וגם מה הוא למד מהשותף שלו לשעבר בחברה שהם מכרו ב-200 מיליון דולר, שר החינוך נפתלי בנט.

"האתגר הכי גדול היה להיכנס לחברה שלא אני הקמתי", מספר אורעד, שכעת משמש מנכ"ל SiSense. כשהוא נשאל איזה טעויות הוא עשה, הוא עונה "אני כל הזמן עושה טעויות. כמות הזמן שביליתי בניו יורק לעומת ישראל היתה מוגזמת, בדיעבד הייתי צריך להעביר יותר זמן בישראל. כשכל ההנהלה יושבת בישראל אי אפשר שהמנכ"ל יהיה מרוחק".

אורעד מתאר את תפקיד המנכ"ל ככזה שדורש מנה גדושה של פרנויה. "אתה מפחד כל הזמן. אם אתה לא מפחד אז משהו לא בסדר איתך", הוא מסביר. "מתחרים מנסים להפיל אותך, אני מפחד שלא נצליח לשחרר את הגרסאות בזמן, שהמתחרים יוציאו משהו שלא צפינו, אתה צריך לגייס את האנשים הנכונים ואתה צריך לדעת להחליט - מה שמוביל לטעויות. כי מי שלא מחליט לא עושה טעויות, זה חלק מהתפקיד".

אורעד מדגיש כי "חשוב לדעת להקיף את עצמך בצוות טוב. מי שממנה סביבו רק יס-מנים אולי יזכה לסביבה מאוד נעימה, אבל הם לא יסייעו לו לקדם את החברה". אורעד מדגיש את הבדלי התרבויות בין ישראל לארה"ב: "אצל ישראלים אין בעיה למצוא מישהו שיעביר ביקורת, קשה למצוא אמריקאים שמצליחים לומר לך שאתה עושה שטויות. חוץ אולי מניו יורקרים, שמגבים את זה גם בקללות".

אורעד גם מתייחס לסביבת העבודה הדינמית של סטארט-אפים ומפריד אותה מסביבות העבודה הארגוניות המסורתיות. "אם אתה לא רוצה לעשות טעויות אתה צריך לבצע את ההחלטות לאט. אבל אז אתה תמות. כי בסטארט-אפ אי אפשר לקבל החלטות לאט ולשרוד. אז מה שקורה זה שאתה תטעה אבל תעבוד מהר". "מקבלים החלטות טועים ומתקנים".

"בסאיוטה כמעט 'מתנו' חמש פעמים", אומר אורעד כדי להמחיש את הקושי בעולם הסטארט-אפים. הוא שימש כסמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי בחברה, שבין מייסדיה נמנה גם נפתלי בנט, לפני שנמכרה ל-RSA. "פעם אחת היינו צריכים לפטר כמעט 80% מהעובדים כי לא היה כסף לשלם משכורות. פעם אחרת היינו צריכים לבקש כסף מסבתא של בן אנוש כדי לשלם משכורות בזמן. יש הרבה מאוד צמתים שיכולים להרוג סטארט-אפ".

אורעד מספר כי "מהיום הראשון עם נפתלי, אחרי כל פגישה לשנינו היה פנקס שחור קטן וכל אחד כתב פידבק לשני - חמישה דברים שאפשר לשפר לפעם הבאה. הוא הביא את זה כנראה מהרקע הצבאי. אני עושה את זה גם היום עם האנשים שלי - חלקם לוקחים את זה מאוד טוב, לחלקם זה כואב. אבל בלי פידבק אתה לא משתפר".

 

מראיינים: נבות וולק, מנכ"ל האקסלרטור של מיקרוסופט בישראל, ואביב פרנקל, איש התקשורת וסטארט-אפיסט.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
הערצת מנכ"לים זו אחת הרעות החולות שיש כיום
אין ספק שלמנכ"ל יש תפקיד יותר סקסי, אבל הגישה של the buck stops here לא תמיד תקפה, בטח לא בעולם ההי-טק. אין ספק שלמנכ"ל יש תפקיד מורכב ואחריות בלעדית, ואין ספק שמנכ"ל כושל יכול לגרום לנזק גדול יותר מכל עובד אחר בחברה, אבל זה עדיין לא אומר שהם אלה שעשו את העבודה האמיתית. תרבות האידוליזציה שהתפתחה בעקבות זאת מוגזמת לחלוטין. רמות השכר והחשיפה התקשורתית שלהם מנופחות מעבר לכל פרופורציה ולא משקפות את מורכבות התפקיד ובטח לא את איכות קבלת ההחלטות שרובם מפגינים (למעט יוצאי דופן בודדים). פעם אחת אני רוצה לקרוא ראיון עומק עם טכנולוג בכיר על "כך תכננו את תוכנית הניווט המצליחה בעולם", או "כך בנינו את המעבד המהיר (והכמעט מאובטח :-) ביותר בעולם", מישהו שבאמת לכלך את הידיים והתמודד עם שאלות טכניות מורכבות ולא רק רדף כל היום אחרי משקיעים ואנג'לים במקרה הטוב, ואחרי עיתונאים במקרה הפחות טוב. אני בטוח שלחלקם יש סיפורים לא פחות מרתקים שלא חייבים דוקטורט כדי להבין, ואולי טיפה פחות פילוסופיה ארגונית בגרוש.
עובד  |  14.01.18
לכל התגובות