אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים שמים ברקס לאג"ח פיקדונות והחתמים משנים כיוון צילום: יח"צ

הבנקים שמים ברקס לאג"ח פיקדונות והחתמים משנים כיוון

לאחר כישלון ההנפקה של דודו זקן ושל אפסילון, גם דפוזיטיב של יוסי ארד ואחרים עוצרים את התכנון לגייס אג"ח שיתבסס על הפרשי הריבית מול הבנקים. כעת מחכים בשוק למינוי ענת גואטה, בתקווה שהיא תאשר מוצרים כמו אג"ח מגובה משכנתאות

11.01.2018, 07:21 | אורן פרוינד

הבנקים שמים ברקס להנפקות של חברות אג"ח הפיקדונות – וגיוסים של 12 מיליארד שקל שתוכננו לחודשים הקרובים נכנסו להקפאה. כל הגיוסים של חברות אג"ח הפיקדונות בחודש האחרון בתל אביב בוטלו או נכשלו בגלל ריביות נמוכות שקיבלו החברות מהבנקים.

קראו עוד בכלכליסט

מה שנראה כמו גל הנפקות ענק, שהתחיל בעקבות הגיוס הענק והמוצלח של אפסילון ושלומי פרידמן שגייסו 2.7 מיליארד שקל לאג"ח פיקדונות (אלה פקדונות ב') בסוף אוקטובר האחרון, הסתיים אתמול בשורה של ביטולים. אתמול משכה חברת דפוזיטיב של יוסי ארד, אסף חסון וארז רוזנבוך, שתכננה להנפיק אג"ח פיקדונות, את דו"ח הדירוג שלה מחברת מידרוג – וביקשה להפסיק להיות מדורגת.

"הדירוג הופסק כי אנחנו מבינים שבשוק כרגע לא הבשילו התנאים לכדי עסקה", אמר אחד הבכירים בחברה ל"כלכליסט". דפוזיטיב תכננה לגייס 1.5 מיליארד שקל באמצעות אג"ח פיקדונות, אך הבינה לאור סגירת פערי הריביות מול הבנקים שהגיוס בשלב זה איננו כדאי.

הבנקים, מצדם, מעניקים את תנאי הפקדונות שלהם באמצעות ציטוט שמתעדכן אחת לשבוע על יד הבנק. הציטוט הזה כולל את תנאי הריבית בהתאם לתקופת הפיקדון והוא נגזר מתנאי השוק.

"התנאים בשוק לא הבשילו לכדי עסקה"

גם הגיוס של חברת אלה פקדונות א', החברה שהקימו בית ההשקעות אפסילון יחד עם שלומי פרידמן, שנחשבת לאדריכלית של הכלי הפיננסי החדש, ספג כישלון. החברה ניסתה להרחיב את הסדרה הדולרית שלה (סדרה א') ב־400 מיליון שקל נוספים, אך המכרז זכה לביקושים דלים של 50 מיליון שקל בלבד – וגם זה הגיע רק משחקני נוסטרו וניהול תיקים ולא מגופים מוסדיים קלאסיים.

שני הגיוסים האלה מצטרפים לגיוס הכושל של חברת אודם של המפקח על הבנקים לשעבר דודו זקן, מנכ"ל חברת החיתום של מגדל לשעבר איציק בצלאל, יו"ר הפניקס לשעבר משה ברקת וצבי ברק, המשקיע בתחומי התשתיות, האנרגיה והפיננסים. אודם נכשלה בשבוע שעבר בשלב המוסדי של גיוס אג"ח בהיקף של 1.5 מיליארד שקל שניסתה לגייס.

אפסילון חשבה שתצליח בגיוס למרות הכישלון של דודו זקן, ועל אף העובדה שהמוצר שלה צמוד לדולר, מוצר שיש לו ביקוש נמוך יותר. הסיבה היא שלאפסילון יש כבר פלטפורמה של חברה ציבורית עובדת, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה לגייס את הכסף במרווח נמוך יותר, כי היא כבר נושאת בעלויות התפעול. המכרז של אפסילון זכה לביקושים דלים של 50 מיליון שקל בלבד, וגם הוא הגיע רק משחקני נוסטרו וניהול תיקים ולא מגופים מוסדיים קלאסיים.

יוסי ארד , צילום: יח"צ יוסי ארד | צילום: יח"צ יוסי ארד , צילום: יח"צ

גם הגופים ווליו בייס, הנוסטרו של מייקל דייויס, אקסלנס קסם, הראל סל, תכלית סל ופסגות סל, שנמצאו בשלבי הכנות של כתיבת תשקיף לביצוע גיוס של 1.5 מיליארד שקל כל אחת, הקפיאו בינתיים את התוכניות שלהם.

רצו להשכיב את הכסף בבנק ולהרוויח

המוצר אג"ח פיקדונות מסתמך על המרווח שבין הריבית שמעניקים הבנקים על הכסף שמגוייס בשוק ההון ומופקד אצלם לבין התשואה שהחברה המנפיקה צריכה לשלם למחזיקי האג"ח. המרווחים האלה הצטמצמו עד כדי כך שההנפקות כרגע הן פשוט לא כדאיות.

הרעיון מאחורי אג"ח פיקדונות פשוט: מגייסים אג"ח בשוק ההון ומפקידים את הכסף בפיקדונות בנקאיים בתשואה גבוהה יותר ובדרך גוזרים את הקופון שבאמצע. החברות החדשות זיהו מחסור בהנפקות של הבנקים השנה, לצד ביקוש אדיר מצד הגופים המוסדיים להנפקות מסוג זה. כך, למעשה, הם תכננו לאפשר למשקיעים להיחשף לפיקדונות הבנקאיים באמצעות רכישת אג"ח בשוק ההון. כל התמורה שתגויס מהאג"ח "תושכב" בפיקדונות בנקאיים מפוזרים בשלושה בנקים שונים למשך אותה תקופה של מח"מ האג"ח שמגויסות.

בעקבות סגירת הפערים, החתמים ויועצי ההנפקות כבר מכינים מוצרים פיננסיים חדשים שמסתמכים על פערי ריביות. החתמים מחכים לראות האם יו"ר רשות ניירות ערך הבאה, ענת גואטה, תשחרר מעט את הרסן של הרשות בכל הקשור להנפקה של מוצרים מתוחכמים.

אחד הפעילים בתחום אמר ל"כלכליסט" כי "חשוב להבין שאין פה מזימה של הבנקים לסנדל אותנו. התמחורים של הבנקים לא אטרקטיביים היום, אבל זה יכל להשתנות כל הזמן. ככל שהמוצר יותר טיפש, ככה יותר סביר שלא יהיה בשר או פערים שייתנו את המרווח. לכן אנחנו מפתחים היום מוצרים חכמים יותר". לדבריו, "אני יכול בכל נקודת זמן לצאת להנפקה בתוך שבוע".

פעיל אחר בתחום סיפר שהוא מחכה למינוי של יו"ר רשות ניירות ערך הבאה ענת גואטה, בתקווה שהיא תשחרר את החגורה הרגולטורית בתחום. לדבריו, "הבעיה בדברים האלה היא שאין את אישור הרשות למכשירים מורכבים יותר. האילוץ המרכזי הוא שהרשות לא נותנת אישורים מעבר למכשיר פשוט. היא לא נותנת אישורים לאיגוח, אבל אנחנו כבר עובדים על מכשירים אחרים.

"החלום של כל אחד זה להנפיק פה את הגביע הקדוש, שזה אג"ח מגובות משכנתאות. אבל כל הדברים האלה עד עכשיו הם בחלק האסור, והשאלה מה תהיה מדיניותה של ענת גואטה בנושאים האלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות