אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השקט בעין הסערה צילום: איי פי

השקט בעין הסערה

סרג'יו בוסקטס עושה את העבודה השקטה והיעילה שכל קבוצה צריכה מהקפטן האמיתי שלה. ברצלונה השקיעה הרבה מאוד כסף בהצערת הקבוצה ובנייתה לעתיד, אבל האם היא זונחת את ההשקעה בחלק הכי חשוב?

12.01.2018, 11:55 | אוריאל דסקל

ה-120 מיליון יורו (שצפויים לצמוח ל-160 מיליון יורו) ששילמה ברצלונה לליברפול עבור פיליפ קוטיניו הפכו את המועדון הקאטלוני ברצלונה לאחת מהמבזבזות הגדולות בכל הזמנים. יותר מ-325 מיליון יורו הוצאו על רכש העונה, כך שברצלונה כבר הוציאה את כל הסכום שקיבלה על ניימאר (222 מיליון יורו) וגם את ה-60 מיליון יורו שהקבוצה תכננה "לשמור בצד" ולהקטין עימם את החוב, שעומד על יותר מ-200 מיליון יורו לפי הדוחות האחרונים. גם מכירות של שחקנים נוספים (נאמר חאבייר מסצ'ראנו) לא צפויות להקטין את ההוצאה בהרבה.

קראו עוד בכלכליסט

אם היה צריך את ה"אובר-קיל" הזה בשוק העברות השחקנים - עוסמאן דמבלה ב-105 מיליון יורו (שצפויים לצמוח ל-140-150 מיליון יורו) וקוטיניו ב-120 מיליון יורו (עד 160) - זו שאלה טובה. , צילום: רויטרס אם היה צריך את ה"אובר-קיל" הזה בשוק העברות השחקנים - עוסמאן דמבלה ב-105 מיליון יורו (שצפויים לצמוח ל-140-150 מיליון יורו) וקוטיניו ב-120 מיליון יורו (עד 160) - זו שאלה טובה. | צילום: רויטרס אם היה צריך את ה"אובר-קיל" הזה בשוק העברות השחקנים - עוסמאן דמבלה ב-105 מיליון יורו (שצפויים לצמוח ל-140-150 מיליון יורו) וקוטיניו ב-120 מיליון יורו (עד 160) - זו שאלה טובה. , צילום: רויטרס

אם היה צריך את ה"אובר-קיל" הזה בשוק העברות השחקנים - עוסמאן דמבלה ב-105 מיליון יורו (שצפויים לצמוח ל-140-150 מיליון יורו) וקוטיניו ב-120 מיליון יורו (עד 160) - זו שאלה טובה.

על פי העיתונאי רפאל הוניגשטיין, יורגן קלופ, מאמן ליברפול, ידע שזה מה שיקרה אחרי שברצלונה איבדה את ניימאר לפריז סן ז'רמן ואף אמר לחבריו בבורוסיה דורטמונד שצריך לסחוט אותה על הטיפה האחרונה כי הוא לא מתכנן לשחרר את קוטיניו בקיץ. "להוציא הרבה כסף על רכישות שחקנים מראה על חולשה", לפי אולי הנס, המנהל הוותיק של באיירן מינכן. ואולם ברצלונה היתה חייבת "סטייטמנט" על כוחה בשוק העברות השחקנים אחרי שקטאר גילמה את תפקיד הביריון ו"לקחה" ממנה את השחקן שלה.

האם היה צריך סטייטמנט כזה? זה ייבדק בשנים הקרובות. בעבר קבוצות שקיבלו סכומים גבוהים במיוחד לא ידעו איך להוציא את הכסף שנפל עליהן - אבל למרות המחיר הגבוה שברצלונה שילמה, נראה שהשחקנים שהביאו הם לטווח הארוך ויהוו את הבסיס של הקבוצה כאשר השחקנים הוותיקים והמוצלחים יפרשו בעוד 3 עד 5 שנים.

שאלות גדולות

לפי דיווח ב"מארקה", ברצלונה בדרך להכנסות שיא שנה נוספת. ואולם בחודשים האחרונים נרשמה ירידה בהכנסות ממכירת כרטיסים והכנסות מרכישת כרטיסים למוזיאון. כמו כן, היתה דעיכה בעניין של ספונסרים בקבוצה כל עוד לא יתבהרו דברים פוליטית בקטלוניה. יש גם דיבור על הגדלת החוב ל-300 מיליון יורו, מה שימנע התחלה על השיפוץ הנחוץ של הקאמפ נואו.

השאלות הגדולות הללו לעתיד לא משפיעות, כרגע, על היכולת המצוינת של ברצלונה העונה. יכולת שאפשר לייחס להברקות של ליאו מסי, לתחכום של ארנסטו ואלוורדה ולעבודה הטובה של הרכש פאוליניו. ואולם ייתכן מאוד שמי שאחראי על השמירה על פוקוס הוא דווקא סרג'יו בוסקטס.

סם ווקר הוא סגן עורך וול סטריט ג'ורנל ועיתונאי חוקר. לפני 12 שנה התחיל לחקור מה הופך קבוצה ל"קבוצה גדולה" ומה הופך קבוצה גדולה לקבוצה היסטורית. הוא התחיל בניתוח 7,000 קבוצות במגוון ענפים ומכל השנים - אפילו משנות ה-80 של המאה ה-19. הוא חיפש מאפיינים דומים בקבוצות מוצלחות ואחרי הניתוחים, שיחות ועבודות הארכיון הגיע למסקנה שיש מאפיין אחד מאוד דומה ובולט בין כל הקבוצות הגדולות שנהפכו לשושלות דומיננטיות: האיש שמושך בחבל חזק יותר כשהוא בקבוצה. קפטן גדול.

בספרו The Captain Class ווקר בעצם מפרסם את המחקר שלו - ניתוח של 16 שושלות הספורט הדומיננטיות ביותר בתולדות הספורט. "המרכיב החשוב ביותר בקבוצה שמצליחה להגיע לגדולה היסטורית זה הדמות והאישיות של השחקן שמובילה אותה" אומר ווקר בראיון. "זה ברור לחלוטין אחרי שרואים שכשהקפטן עוזב, הקבוצה לא מצליחה לחזור לגבהים שהיתה בהם".

הקפטנים שמוזכרים בספרו של ווקר הם "בתפקיד" 100% מהזמן. לא מתעסקים בענייני חסות, מדיה חברתית או ראיונות אינסופיים לעיתונות. הם לא רוצים להיות אפופי תהילה. הם רוצים לעבוד כל הזמן, לשפר את מה שאפשר כל הזמן. את עצמם, את חבריהם לקבוצה. "אנחנו רואים הרבה מאוד סופרסטארים שלא זכו בשום דבר כל עוד לא היה לידם קפטן אמיתי שהיה גורם מאזן" אומר ווקר. ווקר בחר בקרלס פויול כאחד מ-16 הקפטנים הגדולים בכל הזמנים (הוא גם דיבר איתו לצורך כתיבת הספר). הוא טוען שפויול, בעצם, העביר את השרביט לצ'אבי, שהעביר את השרביט לבוסקטס.

סרג סרג'יו בוסקטס מול כריסטיאנו רונלדו | צילום: איי פי סרג

לבוסקטס אין "יוזר"

במערך של ברצלונה, בוסקטס נמצא בלב. עושה הרבה עבודה בשקט ובחריצות ובמובנים מסויימים הוא "מהאסכולה הישנה". כמו מנהיגים ספורטיביים של פעם. הוא מעדיף להרים טלפון ולדבר מאשר לשלוח הודעות בווטסאפ. הוא נהנה מחברת חבריו, ומשאיר את הנייד על שקט בכיס שלו כי אינו זקוק לדבר נוסף מלבד לחברים הסובבים אותו.

הקשר בולט בשונותו בחדר ההלבשה. הוא השחקן היחיד של ברצלונה שאין לו פרופיל ברשת חברתית - לא טוויטר, לא פייסבוק, לא אינסטגרם, לא סנאפצ'אט. כלום. הוא לא ברשת. לא רק שרשתות חברתיות לא מעניינות אותו, אלא שהוא גם ביקורתי נגד השימוש בכלים הללו. זו החלטה אישית שלו שעוזרת להרחיק השפעות מסחריות ממנו, אך פוגעת בו כלכלית. אבל הוא מאמין שהיא מעניקה לו יותר יתרונות מאשר חסרונות. "אם זה היה תלוי בי הייתי נפטר מטוויטר ומבטל את הפרופילים המזויפים ואת זה שאנשים אומרים ועושים מה שהם רוצים", אמר בוסקטס לרדיו Cadena Ser. ההימנעות הזו מהמדיה החברתית היא מכנה משותף נוסף שיש לו עם חברו הטוב בעולם הכדורגל צ'אבי.

בוסקטס הוא "הקפטן" של ברצלונה. המרכז השקט שנשאר שקט כשהכל סביבו רועש וגועש. התפקיד הזה סופר חשוב ובוסקטס עושה אותו היטב ולא רק מפני שלמד אותו מפויול וצ'אבי, אלא כי הוא חלק מהמרקם של המועדון עצמו. הוא בן של שחקן ומאמן לשעבר במועדון, הוא גדל באקדמיה ושיחק כל הקריירה שלו במועדון. הוא חלק מהריהוט. ריהוט קבע שאולי - בגלל ההחלטה המודעת של הנהלת ברצלונה להשקיע את הכסף בשחקנים חיצוניים ולא במחיקת חובות או פיתוח האקדמיה - לא יהיה מי שיחליף אותו כשהוא ייאלץ לפרוש.

וזה... זה עשוי להיות מחיר הרבה יותר גבוה מאשר 160 מיליון יורו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות