הדולר הגיע לשפל של שש שנים, וזה לא הסוף

בסוף השבוע האחרון נמשכה הצניחה החופשית של שער החליפין של הדולר מול השקל. הדולר גם החליף קידומת ושער המטבע האמריקאי התחיל ב־3.3 שקלים.

השיאים השליליים הקודמים של המטבע היו ביוני 2011 וביולי 2014. ברמות שכאלה החליט בזמנו הנגיד דאז סטנלי פישר, להתערב בשוק המט''ח על ידי קנייה מסיבית של דולרים.

הבנק המרכזי מתערב

לנגידת בנק ישראל הנוכחית קרנית פלוג יש תשובה לשאלה "מה בדיוק קורה כאן". בשבוע שעבר היא אמרה שזוהתה פעילות ספקולטיבית לא שגרתית שבעקבותיה הבנק המרכזי התערב באגרסיביות לעוצרה. לפי מבחן התוצאה ללא הצלחה שכן הדולר ממשיך בדעיכה.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. זוהתה פעילות ספקולטיבית | צילום: נמרוד גליקמן

ייתכן כי בנק ישראל והאוצר יסכימו לבצע לפחות חלק קטן מתוכנית החירום שגיבשו כלכלני התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.כפי שנחשף ב"כלכליסט", הוצע בין השאר להקים קרן שתספוג תנועות הון פתאומיות למשל מאקזיטים, הטלת מס הון על תנועות לטווח קצר ופעולות נוספות.

ספק רב אם המהלכים שמציעים התעשיינים ייושמו על ידי אלה שמופקדים על המדיניות הכלכלית של הממשלה. קשה לראות את שר האוצר הנוכחי משה כחלון מטיל מסים על פעילות כלשהי כפי שהוצע, לרבות רכישת מט''ח או פעילות ספקולטיבית אחרת. קשה לראות את פקידי האוצר משתמשים בפנסיות לתמרוץ הגדלת החשיפה של תיק הנכסים של הציבור למוצרים דולריים, או בהגדלת גידור החוב החיצוני כדי להשפיע על שער הדולר. הם יאמרו כפי שאמרו בעבר שהחוב החיצוני או תיק ההשקעות של הציבור אינם המכשיר המתאים להשפיע על השער.

הצעות של גופים חיצוניים מתקבלות בגופים הממלכתיים ובציבור בזלזול ("התעשיינים תמיד מתבכיינים"), ולרוב מתעלמים מאזהרותיהם או איומיהם לסגור קווי ייצור או להעביר אותם לאסיה ולמזרח אירופה. האזרחים בוודאי לא ייצאו לרחובות כדי לחזק את הדולר. היחלשות המטבע מבחינתם פירושה הוזלת מוצרי היבוא וטיול זול יותר לחו”ל.

תנועת הדולרים תוגבר

ויש עוד בשורות לא מרנינות עבור המשק בכלל והיצואנים התלויים בדולר בפרט, והן קשורות למאפיינים המבניים של המשק. ניתוח שביצעו כלכלני בנק לאומי בשבועות האחרונים בוחן לעומק את חשבונות החוץ של המשק הישראלי, את הכניסה והיציאה של הדולרים, ומסביר עד כמה המגמה של היחלשות הדולר אינה חולפת.

על פי ניתוח זה, שנת 2017 הסתיימה בעודף שיא של תנועות הון דולריות שייכנסו אל המשק הישראלי. מדובר הן בחשבון ההשקעות הישירות בעקבות רכישת חברות ישראליות ואקזיטים והן בחשבון ההשקעות הפיננסיות באמצעות רכישת ניירות ערך. על פי נתונים אלה זרם הדולרים הצפוי לא יתמוך בהיחלשות השקל.

משנת 2003 לישראל יש עודף הולך וגדל של נכסים על פני התחייבויות במט”ח. ברבעון השלישי של 2017 הסתכם עודף זה בכ־150 מיליארד דולר - עלייה של כ־20 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נתוני המלאי (נכסים מול התחייבויות) ונתוני הזרם (תנועות ההון והחשבון השוטף) "תומכים בעוצמתו של השקל, מגמה אשר צפויה להישמר גם בעתיד", נכתב בניתוח של כלכלני בנק לאומי, "התפתחות זו תקשה על התרחבות היצוא מישראל".