המוסד לבוררות עסקית מציג: קוד אתי לבוררים

המוסד הישראלי לבוררות עסקית מייסודו של איגוד לשכות המסחר מפרסם בימים אלה כללי אתיקה מפורטים שיונהגו מעתה ואילך בבוררויות המתנהלות במסגרת המוסד. מדובר בכללים שגובשו על ידי ועדה שהוקמה בראשות נשיאת המוסד לבוררות עסקית, השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, ובשיתוף עם כותב הקוד האתי של צה"ל - פרופ’ אסא כשר. הוועדה כללה גם את השופטים בדימוס גבריאל קלינג ועמירם בנימיני ועוה”ד ד”ר דפנה קפליוק, חנן זלינגר ורונן סטי.

במוסד לבוררות מסבירים כי הצורך בכללי אתיקה בבוררות בולט במיוחד על רקע היותם של הליכים אלה חלופה מוכרת וראויה להליכי שיפוט בבית המשפט, ולאור הצורך לחזק את אמון הציבור בהליך הבוררות ככלי מקצועי הוגן, יעיל וראוי להכרעה במחלוקות בין צדדים.

לדברי פרוקצ'יה, “קרבתם של מרבית הבוררים ויתר הגורמים המעורבים בהליך הבוררות למערכות העסקיות במשק מעלה דילמות אתיות מיוחדות המחייבות הבהרת נורמות ההתנהגות הראויות בהליכים אלה”. השופטת בדימוס מוסיפה כי "ישנה חשיבות רבה בעיגונם של כללי אתיקה לבוררים גם בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה של המדינה".

מימין: נשיאת המוסד לבוררות עסקית השופטת בדימוס אילה פרוקצ’יה ומנסח הקוד האתי של צה”ל אסא כשר | צילום: גיא אסיאג, יובל חן

כללי האתיקה מסדירים את דרך התנהלותם של הבוררים הפועלים מטעם המוסד לבוררות עסקית במישורים שונים: קביעת קריטריונים לכשירות לתפקיד בורר מבחינה מקצועית ומבחינת יושרה ועבר נקי, וכן קביעת כללי התנהגותו של הבורר במישור הדיוני ‑ בצד חובות זהירות, אמון ונאמנות החלות עליו במילוי תפקידו. הקוד האתי מסדיר גם את תפקידם ודרך התנהגותם של מעורבים נוספים בהליכי הבוררות - בעלי דין, עורכי דין ועדים מומחים המופיעים בבוררות. את אלה מחייב הקוד, בין השאר, לפעול בכבוד, לשמור על סודיות ההליך ולהימנע מיצירת קשר חד־צדדי עם הבורר.

עוד בטרם ניסיון להעביר כללים אלו להליך של חקיקה, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו”ר דירקטוריון המוסד לבוררות עו"ד אוריאל לין מביע תקווה כי הכללים יאומצו על ידי כל מוסדות הבוררות "כחלק בלתי נפרד מעבודתם".

על הרשעות בפלילים ועבירות משמעת

אחד הסעיפים בקוד האתי קובע כי לא ימונה אדם כבורר ולא ימשיך בתפקידו כבורר אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שיש עמה קלון. מעבר לכך, אם מתנהלת נגד בורר חקירה פלילית או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון, וכן אם מתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל ‑ עליו להודיע על כך לבעלי הדין ואלה יכריעו אם ימשיך בתפקידו. בהיעדר הסכמה בין הצדדים, שאלת מינויו או המשך כהונתו תועבר להכרעת נשיא המוסד לבוררות.

הכללים מחייבים את הבורר בשמירת אמון ונאמנות כלפי הצדדים וכלפי הציבור "כדי להבטיח את רמתו האתית של הליך הבוררות". משמעותה של חובה זו היא כי על הבורר לפעול ב"עצמאות, אי־תלות, ניטרליות, אובייקטיביות וענייניות במילוי תפקידו, בניהול הליך הבוררות ובמתן החלטותיו". כמובן שכללי האתיקה מבהירים כי אל לבורר לפעול בניגוד עניינים, אך מעבר לכך, בטרם מונה לבורר בהליך מסוים, עליו לחתום על הצהרה כי אין חשש לניגוד עניינים או לפגיעה במראית הצדק.

הכללים מקנים לנשיאת המוסד לבוררות לקבוע, בין שביוזמתה ובין שעל פי פניית גורם המעורב בהליך, כי אדם לא יוכל להתמנות כבורר בהליך מסוים, או שעליו לפרוש מכהונתו כבורר, בשל ניגוד עניינים או פגיעה במראית פני הצדק הכרוכים במילוי תפקידו. סמכות זו תופעל בכפוף לטענות כל בעלי העניין בבירור נושא זה.

הקוד האתי מתייחס גם לכללי ההתנהגות החלים על הבורר. כך מצוין כי עליו "להימנע מכל מעשה שאינו הולם את מעמדו, וינהג בדרך המתיישבת עם מעמדו". בנוסף, עליו להימנע משימוש במעמדו שלא למטרות הבוררות, וכן מהפקת טובת הנאה כלשהי ממעמדו לצורך קידום ענייניו, למעט שכר הטרחה המגיע לו עבור עבודתו.

על קבלת מתנות וניפוח שכר טרחה

"עליו", כך נכתב, "להימנע מקבלת מתנות כלשהן מכל גורם המעורב בבוררות". מעבר לכך, הבורר יימנע מדרישת שכר טרחה החורג במידה בלתי סבירה מהמקובל בנסיבות העניין, ויקפיד על מידתיות.

כללי האתיקה מתירים לבורר לפרסם בציבור את עיסוקו ותחום מומחיותו, "ובלבד שבפרסום כזה יישמר כבודם של הליכי הבוררות ושל העוסקים בבוררות" וכי הפרסום יהיה בעל אופי כללי ויכלול מידע עובדתי, "ולא יישא אופי שיווקי או מסחרי".

אם מופרים הכללים האתיים, הקוד מסמיך את נשיאת המוסד לבוררות להכריע בטענות העולות כלפי בורר זה או אחר, ויש בסמכותה להענישו בכמה אופנים: הערה, נזיפה, תלונה ללשכת עורכי הדין ‑ אם הבורר הנו עורך דין - העברת הבורר מתפקידו או אפילו מחיקת שמו של הבורר מרשימת הבוררים של המוסד לבוררות לפרק זמן שייקבע או אפילו לצמיתות.