אייס אוטו דיפו תפצה רוכשי אג"ח ב-5.1 מיליון שקל

ביהמ"ש המחוזי בלוד אישר הסדר פשרה בין מפרקי חברת אייס אוטו דיפו לבין קבוצת רוכשי אגרות חוב, ובראשם המבקש שהחל בהליך. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה בשנת 2013 נגד מספר נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה (המשיבים בהליך).

בתמצית, התובענה עסקה בטענה כי המשיבים אחראים לכך שבתקופה מסוימת שנמשכה כשלושה חודשים – בין ספטמבר לדצמבר 2011 – הוצג לרוכשי איגרות חוב של החברת מצג מטעה, שלפיו אין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה. זמן קצר לאחר מכן החברה נקלעה להליכי חדלות פירעון, ובהמשך להליך פירוק בבית המשפט המחוזי.

הטענה הייתה כי המשיבים נושאים באחריות לנזק הכספי שנגרם למשקיעים עקב פרסום המידע המטעה. הנזק התגלם, לשיטת המבקש, בגובה ההפרש בין המחיר שחברי הקבוצה שילמו עבור ניירות הערך, לבין המחיר שהיה משולם עבורם אלמלא נמסר המידע המטעה.

בהקשר זה יש להבהיר כי העסקאות אליהן התייחסה הבקשה הן עסקאות שהתבצעו בשוק המשני, כלומר החלפה של אגרות חוב בין משקיע אחד למשקיע אחר, ולא רכישות במסגרת הנפקה שביצעה החברה לציבור.

לטענת המבקש, המידע שפורסם בדוח למחצית 2011 היה מידע מטעה. בין היתר, משום שהוסתר מהציבור כי בחודש אוגוסט 2011 חברת גיזה זינגר אבן בע"מ הוציאה לחברה תחזית תזרים מזומנים, לפיו החברה צפויה להיות חדלת פירעון תוך מעט יותר משנה.

הנזק שנגרם לקבוצה כתוצאה מהמידע המטעה הוערך בבקשת האישור בסך כ-6 מיליון שקל, על בסיס הטענה כי בתקופה הרלוונטית נרכשו אגרות חוב בסכום כולל של כ-16.5 מיליון ששקל, וכי לאחר גילוי המידע שער אגרות החוב ירד לכ-45 אגורות.

בתגובתם לבקשה, המשיבים טענו בין היתר כי הדירקטוריון החליט שאין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה, וכי הייתה זו החלטה סבירה.

הוגן, מהיר וישיר

בהמלצת השופט עופר גרוסקופף, הצדדים קיימו משא ומתן, שהסתיים בחודש אוגוסט האחרון, כאשר הצדדים הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה.

חברי הקבוצה הוגדרו ככל אדם שרכש אגרות חוב של החברה, בתקופה שבין 24 לאוגוסט 2011 ל-1 בדצמבר 2011.

על פי ההסדר, מפרקי החברה ישלמו סכום של 5.1 מיליון שקל לחשבון נאמנות מיוחד. מסכום זה ישולם בעתיד הפיצוי לחברי הקבוצה, וכן הוצאות ההסדר, הגמול למבקש (168,000 שקל), ושכר הטרחה לבאי כוח הקבוצה (732,000 שקל).

הכספים ישולמו במסגרת "קרן פשרה", בהתאם לפעולות הרכישה והמכירה שבוצעו בבורסה באגרות חוב של החברה בתקופה האמורה. המנגנון שגובש בהסדר מעניק פיצוי לכל מי שרכש את ניירות הערך של החברה בתקופה הרלוונטית, באופן שלוקח בחשבון את היקף הרכישות, והיקף המכירות, ככל שבוצעו כאלו.

לאחר שניתח את הדברים, השופט גרוסקופף השתכנע שההסדר "ראוי, הוגן וסביר". השופט התרשם שהיקף הפיצוי – כ-70% מהנזק שנתבע – מבטא באופן הולם את סיכויי התובענה.

בתוך כך השופט הזכיר שנציג היועמ"ש לממשלה, בשיתוף עם הרשות לניירות ערך, לא התנגד להסדר.

שיקול נוסף לאישור ההסדר היה, בין היתר, הרצון שלא לעכב עוד את הפיצוי. כמו כן, השופט ציין כי "המנגנון פשוט ליישום, והוא עתיד להוביל לפיצוי הוגן, מהיר וישיר של הנפגעים לכאורה".

פסק הדין הסתיים בהוראות לנאמן, בנוגע לבאופן הביצוע של ההסדר. כמו כן, השופט הורה לצדדים לפרסם הודעה בדבר אישור ההסדר, בשני עיתונים נפוצים.

לפסק הדין

• ב"כ המבקש: עו"ד גיל רון, עו"ד תומר ברם, עו"ד יעקב אביעד

• ב"כ המשיבים 1,6,7: עו"ד מאיה צברי

• ב"כ המשיבים 2,8,11: עו"ד דורון טאובמן

• ב"כ המשיבים 3-5: עו"ד דוד זיברבוים

* עו"ד יעקב בטש ממשרד זאבי-בטש עוסק בדיני חברות ובליווי תביעות ייצוגיות

** הכותב לא ייצג בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"