אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בין צמיחה לקריסה: הפרדוקס הכלכלי של 2018 צילום: בלומברג

FT

בין צמיחה לקריסה: הפרדוקס הכלכלי של 2018

כלכלה עולמית משגשגת לא יכולה להתקיים לאורך זמן בסביבה פוליטית רעילה. השאלה היא האם השגשוג יסתיים בהתרסקות או בנחיתה רכה. אבל, תמיד קיימת התקווה שהכלכלה תרפא את הפוליטיקה

15.01.2018, 08:22 | מרטין וולף, פייננשל טיימס

שנת 2018 הביאה עמה סתירה בין פוליטיקה עגומה לכלכלה משתפרת. האם הפער ביניהן ימשיך להתקיים לנצח? או האם אחת מהן תטלטל את השנייה? אם התשובה היא כן, האם הפוליטיקה הרעה תפגע בכלכלה, או שהכלכלה הטובה תביא להבראת הפוליטיקה?

קראו עוד בכלכליסט

אפשר לזהות כמה איומים לסדר הפוליטי העולמי. בחירתו של דונלד טראמפ, לאומן בריוני עם מחויבות מוגבלת לנורמות של דמוקרטיה ליברלית, מאיימת לשבור את הקו הרעיוני האחיד של המערב. קרנה של הסמכותנות עולה והביטחון במוסדות הדמוקרטיים מתערער כמעט בכל מקום. בינתיים, הגלובליזציה מחייבת תיאום ושיתוף פעולה בין מדינות דומיננטיות, ובמיוחד בין ארה"ב וסין. האיום החמור ביותר כיום הוא עימות חזיתי בין שתי המעצמות הללו.

הבנק העולמי מזהיר משאננות: "השווקים חשופים לאירועים שליליים והמשקיעים לא הפנימו זאת" שירות כלכליסטלכתבה המלאה

למרות כל זאת, הכלכלה העולמית דוהרת קדימה, לפחות לפי אמות המידה של העשור האחרון. רמת האופטימיות באשר לצמיחת התמ"ג השנה בארה"ב, גוש היורו, יפן ואפילו רוסיה, השתפרה פלאים. התחזיות מדברות על שיעור צמיחה גלובלי של 3.2%, מעט יותר מ־2017.

רובע הקניות קישיג רובע הקניות קישיג'וג'י בטוקיו, יפן. ממובילות המומנטום החיובי | צילום: בלומברג רובע הקניות קישיג

הכלכלן גאווין דיוויס גילה אופטימיות רבה אף יותר. לדעתו, התחזיות פושרות מדי. הוא מעריך שבמהלך השנה הן יתוקנו כלפי מעלה. עוד הוא טוען שהפעילות הכלכלית העולמית צומחת כיום בקצב שנתי של 5%, אחרי התאמות כוח קנייה (PPP). על פניו, מדובר בקצב שאינו בר־קיימא. התגובה האופטימית לכך היא שהתחזיות החמיצו את המגמה. יתר על כן, השקעות משחקות תפקיד מרכזי בהגברת הביקושים, במיוחד בגוש היורו. אלו בתורם אמורים לעודד השקעות גדולות יותר. דיוויס מצביע על כך שברבעון האחרון של 2017 ההשקעות בארה"ב, גוש היורו ויפן צמחו בקצב של 8%–10% בחישוב שנתי. מדובר בקצב הגבוה ביותר מאז 2010. מחזור חיובי של צמיחה מהירה שמניעה צמיחה מהירה עוד יותר הוא בהחלט משהו שניתן להעלות על הדעת.

אם קצב הצמיחה הזה אכן לא יהיה בר־קיימא, השאלה היא האם הוא יסתיים בצורה חלקה או במכה חזקה. הסיכון למכה כזו הוא ממשי, בהתחשב ברמות החוב ומחירי הנכסים הגבוהים, בייחוד של המניות בארה"ב. בינתיים, למרבה השמחה, האינפלציה לא מרימה את הראש ושיעורי הריבית הריאליים והנומינליים נותרים נמוכים. לעת עתה התנאים הללו הופכים את עול החובות לנסבל ואת מחירי הנכסים הגבוהים להגיוניים במידה מסוימת. עם זאת, טלטלה עלולה להגיע בקלות. אולי כתוצאה מעלייה באינפלציה או מספקות באשר ליכולת הפירעון של הלווים הגדולים. היא יכולה להגיע גם מהתרסקות במחירי הנכסים או מעודף ביקוש בשוק החובות. במקרה כזה, אם כלכלות יחלו להאט משמעותית, מרחב התמרון התקציבי והמוניטרי של המדינות המפותחות ייראה קטן.

נשיא סין שי ג נשיא סין שי ג'ינפינג. איומים לסדר העולמי | צילום: איי אף פי נשיא סין שי ג

אבל, טלטלות כאלה הן נדירות יחסית. למעשה, כלכלת העולם צמחה בשיעור נמוך מ־2% רק בחמש תקופות מאז 1950.

מה גרם להאטות הללו, שהיו לרוב בלתי צפויות? התשובה היא משברים פיננסיים, הלם אינפלציוני ומלחמות. מלחמה היא הסיכון הגדול ביותר לכלכלה. בתחילת המאה ה־20 אירופים מעטים היו מסוגלים להעלות על דעתם את ממדי ההרס הכלכלי והחברתי שבפתח. מלחמה גרעינית עלולה להיות הרסנית פי כמה. גם מלחמות בין יצואניות נפט גרמו לטלטלות, כמו במשברים שהעולם חווה בשנות השבעים. למלחמה בין איראן וסעודיה עלולות להיות השלכות דומות. למדיניות ולפוליטיקה יש גם כן תפקיד מרכזי

בגרימת הלם אינפלציוני ודפלציוני. פוליטיקה עלולה לגרום גם לפרוטקציוניזם ולליברליזציה לא אחראית של המגזר הפיננסי. בסיכומו של דבר, הסיכון לטלטלה שתבוא מכיוון הפוליטיקה נמצא ברמות הגבוהות ביותר זה עשורים.

הפוליטיקה היא גם זו שקובעת את המדיניות לטווח הארוך, שבתורה מכתיבה את ביצועי הכלכלה. אנחנו יודעים שלעתים קרובות המדיניות של הדרג הפוליטי רחוקה מלתמוך בצמיחה בת־קיימא ומכלילה. הן בתפיסה הימנית שלפיה כל מה שצריך זה להוריד מסים ורגולציה, והן בתפיסה השמאלית שמעודדת התערבות ממשלתית מוגברת קיימים כשלים עמוקים. הצתה מחודשת של הדינמיות הכלכלית היא אתגר לא פשוט.

אפשר, עדיין, למצוא נקודת מבט אופטימית יותר. החוליים הפוליטיים של היום הם במידה רבה תוצאה של הכלכלה הגרועה של העבר. מדובר במיוחד במיתון הממושך שחוו המדינות המפותחות וההשפעה של התמוטטות מחירי הסחורות במדינות מתפתחות רבות. אפשר לקוות שככל שהכלכלה העולמית מתאוששת והאופטימיות באשר לעתידה מכה שורש, הרוחות הפוליטיות הרעות שנושבות מדינות רבות כל כך יתחילו לדעוך. תהליך כזה ישקם את האמון באליטות הפוליטיות והכלכליות והפוליטיקה תהפוך לפחות קיצונית. השיח הפוליטי יתרחק בתורו מהמחוזות הפרועים של הפופוליזם.

אם כך, הפוליטיקה והכלכלה יכולות לנוע במסלולים נפרדים לפחות לזמן מה. אבל, בטווח הארוך השאלה היא האם הכלכלה תאט מעצמה, הפוליטיקה תהרוס את הכלכלה, או, במקרה הטוב ביותר, הכלכלה תרפא את הפוליטיקה. יש לקוות שהאפשרות האחרונה היא זו שתתממש. שווה להיאבק כדי לגרום לזה לקרות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות