גרושת הממציא של פטנט קייט פארמה תובעת חלק מהכסף

ד”ר נעמי אשחר, גרושתו של פרופ' זליג אשחר ובתו של אחד ממייסדי טבע, טוענת כי גם לה מגיעים כספים מעסקת המיליארדים שבה נמכרה קייט פארמה לגיליאד סיינסז בסכום של 11.9 מיליארד דולר. כך עולה מפנייה שהגישה לביהמ"ש בבקשה לקבל מידע על הדיון בתביעה שמנהל נגד אשחר פרופ' גידי גרוס. "עבודתו של זליג אשחר נעשתה במשך שנות נישואינו", נכתב בפנייה.

עוד לפני מכירת קייט פארמה ניהלה נעמי אשחר תביעות בבית המשפט לענייני משפחה כנגד זליג אשחר. התביעה האחרונה הוגשה בחודש יולי האחרון, עוד לפני מכירת קייט פארמה. מאחר שמדובר בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, לא ניתן לפרט את תוכן התביעות והסכסוך בין הצדדים.

פנייתה של נעמי אשחר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נעשתה במסגרת התביעה שמתנהלת בין פרופ' גידי גרוס לפרופ' זליג אשחר. במסגרת התביעה שנחשפה ב"כלכליסט" טוען גרוס כי היה שותף לפיתוח הפטנט שבמרכז עסקת הענק, וכי נושל מזכויותיו.  

לאחרונה פנתה ד”ר נעמי אשחר לבית המשפט באמצעות עו”ד זרח רוזנבלום בבקשה לקבל פרטי מידע מהתביעה המתנהלת בין גרוס לזליג אשחר. לדבריה, עבודתו של זליג אשחר על הטכנולוגיה ועל הפטנט המרכזי העומד במרכז התביעה, כמו גם במרכז המכירה של קייט פארמה, נעשתה במשך עשרות שנות נישואי הצדדים.

בית המשפט המחוזי טרם הכריע בבקשתה של נעמי אשחר והורה לצדדים להגיב לטענותיה.

צילום: אפי שריר

האב הקים את טבע

נעמי אשחר, בעלת תואר דוקטור מטעם מכון ויצמן בחקר המוח, היא בתו של מייסד טבע ד”ר גינטר פרידלנדר. היא היתה נשואה במשך שנים רבות לזליג אשחר עד שהתגרשו. לשניים ילדים משותפים וגם נכדים.

לשיטתה, התמורות הכלכליות מכל סוג שקיבל ויקבל זליג אשחר מקייט פארמה או מעסקאות נוספות, כמו מכירת קייט פארמה לגיליאד, הנן בזכות אותה טכנולוגיה והפטנט המרכזי שפיתח זליג אשחר שעה שהיו נשואים.

נעמי אשחר היא בתו של ד"ר גינטר פרידלנדר שהקים את מפעל טבע בירושלים ב־1 במאי 1935 ביחד עם דודתו אלזה קובר. בשנותיו האחרונות איבד את השליטה על טבע, אירוע שגרם לו להתמוטטות. קייט פארמה, המפתחת טיפול חדשני לסרטני דם באמצעות הנדסה גנטית של תאי המערכת החיסונית, מבוססת על טכנולוגיה ועל פטנט שפיתח זליג אשחר במכון ויצמן.

חברת קברט ביוטק שבבעלות זליג אשחר מכרה בדצמבר 2013 את הזכויות לשימוש בטכנולוגיה לקייט פארמה. בחודש אוגוסט האחרון נמכרה קייט פארמה לענקית הפארמה האמריקאית גיליאד (Gilead) תמורה 11.9 מיליארד דולר. שווי המניות של פרופ' זליג אשחר בקייט פארמה, במידה וימומשו נאמד ב־72 מיליון דולר.

פרופ’ זליג אשחר. 11.9 מיליארד דולר היקף עסקת המכירה של קייט פארמה לגיליאד סיינסז באוגוסט 2017 | צילום: מכון ויצמן למדע

חודש לאחר המכירה, בספטמבר האחרון, הגיש גרוס תביעה הצהרתית נגד זליג אשחר באמצעות עורכי הדין שירלי קדם בן עמי וגלית בונה, שבה ביקש כי בית המשפט יצהיר ש־15% מתוך המניות המוחזקות על ידי זליג אשחר בחברת קייט פארמה שייכות לו.

מיד לאחר הגשתה הוציא בית המשפט צו זמני האוסר על אשחר לבצע כל שינוי במניות שהוא צפוי לקבל במסגרת עסקת המכירה שבין קייט פארמה לגיליאד. בהמשך לתביעה זו צפוי גרוס להגיש גם תביעה כספית נגד זליג אשחר בסכום של כ־11 מיליון דולר.

גרוס טען בתביעתו כי במסגרת מחקר דוקטורט שביצע במכון ויצמן בהנחייתו של זליג אשחר, הגיע לתגלית מהפכנית לטיפול בסרטן, אולם לדבריו, למרות הסכמים ביניהם, אשחר שמסחר את הפטנטים הפר את ההתחייבות להעביר לידיו את חלקו בתקבולים.

"מדובר", כך נכתב בתצהירו של גרוס, "בפרשה פשוטה בתכלית: פרופ' אשחר מחזיק באופציות או במניות השייכות לי, בניגוד להסכם בינינו לפיו היה עליו להעביר לי אופציות אלה, שקיבל בקשר עם מסחור הפטנטים, לאחר קבלתן". לשיטת התביעה, פרופ' אשחר וחברת קייט פארמה, הפרו כלפיו את התחייבויותיהם החוזיות כמו גם את חובת הזהירות, חובת האמון והנאמנות, חובת הגילוי, חובת תום הלב, ההגינות ואיסור הקיפוח המוטלים עליהם. "חמור מכך", כך נכתב לבית המשפט, "המשיבים פעלו כלפי המבקש בהטעיה ובחוסר תום לב בוטה עד כדי גזל ועושק של זכויות ונכסיו, תוך ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונו".

בתשובתו כתב אשחר כי טענות גרוס הן "חסרות תום לב וחסרות יסוד ויש בהן יותר מקורטוב של כפיות טובה".

עו”ד יוסי אשכנזי ממשרד הרצוג פוקס נאמן, המייצג את אשחר מסר: “תגובתנו תימסר בבית המשפט”.

הראשון שהגיע לפיתוח

זליג אשחר, חתן פרס ישראל למדעי החיים, פיתח בסוף שנות ה־‭80‬ את הפטנטים בתחום האימונותרפיה שמהווים את הבסיס לטיפול שקייט פארמה מפתחת כעת. "כמו כל מחקר, זה התחיל משאלה בסיסית שדרשה תשובה", אמר אשחר ל"כלכליסט". "ישבתי באיזה פאב בשנת שבתון בפאלו אלטו כשעלה לי הרעיון. רק כשראינו שזה עובד בדקנו מה קורה כשלוקחים נוגדנים נגד גידול סרטני, אבל כששואלים את השאלות הנכונות מקבלים תוצאות".

אתה הראשון שהגיע לפיתוח הזה?

"חד־משמעית כן. כבר בשנים הראשונות הכנו תאים מהונדסים גנטית לגידולים שאפילו היום לא מכינים".

גידי גרוס‬ פרופ' למדעי החיים ותושב המושב אלמגור, כתב לפני כ־‭30‬ שנה מאמר פורץ דרך במסגרת עבודת הדוקטורט שעשה במכון ויצמן. באותו מחקר הוא פיתח במעבדתו של פרופ' זליג אשחר ובהנחייתו טכנולוגיה מהפכנית להינדוס תאים במערכת החיסון של חולה, כך שיפעלו נגד מטרה רצויה. זאת היתה הפעם הראשונה שבה פותח אב טיפוס של תא מערכת חיסון מהונדס, באופן המשלב יכולת לזהות תאים נגועים בסרטן עם יכולת להשמיד אותם. חיסון שזליג אשחר המשיך לפתח ולשכלל, עד שלימים הפך בסיס לטיפולים של חברת קייט פארמה.

"פרופ' אשחר", נכתב לבית המשפט, "עמל על פיתוח האמצאה עד להפיכתה לשיטת טיפול ישימה ואפקטיבית במשך כשלושים שנות מחקר, ולמעשה הוא הקדיש את מירב מרצו ופועלו לעניין זה. מעבר לכך, במשך שנים רבות הוא נשא בכל הסיכון הכלכלי הקשור בשמירה על הפטנט והבגנה עליו, ונשא לבדו- בסכומי כסף משמעותיים לצורך כך". לעומת זאת, כך נטען, פרופ' גרוס, שהשתתף בפיתוח האמצאה רק בתחילת הדרך, בהיותו דוקטורנט במעבדתו של אשחר "חדל מלהשתתף בפיתוח הפטנט כבר בתחילת שנות התשעים".