אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אכיפה מינהלית במקום פלילית; פסגות, טבע ועכשיו לאומי? צילום: אוראל כהן

פרשנות

אכיפה מינהלית במקום פלילית; פסגות, טבע ועכשיו לאומי?

החלטת הפרקליטות להטיל קנס על חברת התרופות, ולא להגיש נגדה אישום פלילי על שוחד, דומה להליך שננקט נגד בית ההשקעות. בבנק, שממתין עדיין להכרעה הפלילית בישראל בגלל הסתבכות המס בארה"ב, מקווים לגורל דומה

17.01.2018, 07:41 | משה גורלי

ההסדר המותנה שנחתם השבוע בין הפרקליטות לבין טבע מתכתב עם שתי פרשות דומות בבית ההשקעות פסגות ובבנק לאומי. מהדמיון, וגם מההבדלים, ניתן להסיק בשלב זה את ההעדפה של הפרקליטות מהימנעות מההליך הפלילי נגד תאגידי ענק, ברוח הגישה האמריקאית שהרתעת קונצרנים באמצעות קנס כספי כבד עדיפה על העמדה לדין פלילי של החברה ובכיריה. זאת, אף שבפרקליטות אצלנו טוענים שמיצוי הדין האישי — הפלילי והמינהלי – נגד נושאי המשרה לא נזנח.  

קראו עוד בכלכליסט

בסיפור של טבע, מדגישים בפרקליטות, הסדר תשלום הקנס – 75 מיליון שקל – הוא עם החברה בלבד. לנושאי המשרה אין פטור והם לכאורה עדיין חשופים. אולם, אל מול עמדה זו, נמסר בהודעת הפרקליטות גם על "סיום העסקה של העובדים הרלבנטיים שהיו מעורבים בפעילות הפסולה", כאחד השיקולים שעמדו מאחורי החלטתה שלא להגיש אישום פלילי נגד טבע.

תקדים הפיטורים של רועי ורמוס מפסגות

ההסדר המותנה שנערך עם פסגות, לעומת זאת, דווקא כן כלל נושאי משרה – את המנכ"ל רועי ורמוס. נגד פסגות גובש כתב אישום חמור על תרמית בניירות ערך. ברור היה שלכתב אישום נגד החברה ובכיריה היתה עלולה להיות השפעה הרסנית על עתיד בית ההשקעות, ובוודאי על עסקת מכירתו שעמדה אז על הפרק. הרוכשת, קרן אייפקס, פנתה לפרקליטות ולרשות ניירות ערך לצורך בירור התנאים להמרת ההליך הפלילי בסנקציה מינהלית. הפרקליטות נענתה, והציגה שני תנאים מרכזיים: קנס של 150 מיליון שקל לחברה וסיום כהונתו של המנכ"ל ורמוס. במקביל הוגשו כתבי אישום פליליים נגד שני בכירים אחרים, דוד אדרי ושי בן דוד, שהסתיימו בהרשעה ועונשים מהדהדים בחומרתם.

הערעור על סמכותו של פרקליט המדינה

לעניין נושאי המשרה, אין בחוק הישראלי הסדר שיאפשר לרגולטור להרחיק חשודים מתפקידם, כל עוד לא התבררה אשמתם. ואכן, ורמוס עתר לבג"ץ נגד ההחלטה להרחיקו. בג"ץ דחה את העתירה אך נמנע מלדון בסמכות פרקליט המדינה לדון בסבירות החלטתו להרחיק את ורמוס. דוגמה נוספת להתנהלות כזאת ניתן למצוא באופן שבו כפה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את סיום תפקידו של דני דנקנר כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים. פישר לא נימק את החלטתו, אך לימים התבררו מעלליו של דנקנר שהורשע בפלילים.

מקור הסמכות לסגירה מותנית של תיק נשאב מסמכות הפרקליטות שלא להעמיד לדין במקרה של היעדר עניין. כשמדובר בטבע, העונש שממילא ניתן להטיל על חברה אם היתה מועמדת לדין ומורשעת, הוא קנס, ולכן ההסדר המותנה כמוהו כהסדר טיעון — הודאה וענישה. ולעניין נושאי המשרה, ההסדר משדר את העדיפות להליכים מינהליים ואזרחיים על פני פליליים. למעט אם נעברו עבירות פליליות מובהקות שלמדינה יש אינטרס להעמידם לדין.

הדמיון של פרשת טבע לזו של בנק לאומי הוא בקנסות העתק ששילמו טבע והבנק לרשויות בארה"ב על עבירות שנעברו מחוץ לישראל. טבע על תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים והבנק על סיוע להעלמות מס ללקוחות. בשני המקרים הוגשו בישראל תביעות נגזרות נגד נושאי המשרה ובשניהם התקיים גם כאן הליך פלילי. אבל, בשני המסלולים אנחנו נמצאים בתחנות שונות.

 , צילומים: אוראל כהן, יובל חן, גיל יוחנן צילומים: אוראל כהן, יובל חן, גיל יוחנן  , צילומים: אוראל כהן, יובל חן, גיל יוחנן

התביעה הנגזרת נגד הבנק הסתיימה, ואילו התביעה הנגזרת נגד טבע בעניין השוחד עדיין תלויה ועומדת, זאת בעוד ההליך הפלילי נגד טבע הסתיים שלשום, ואילו הבנק ממתין עדיין להכרעה הפלילית בענייניו. האם גם לאומי יזכה לתוצאה דומה – סגירת תיק מותנית בקנס כספי? ומה עם נושאי המשרה שחטאו?

ההערכה היא שהתיק נגד הבנק גם הוא ייסגר בהסדר, בדומה לטבע, שיסתיים בקנס וידלג גם הוא על נושאי המשרה. ראשית, בגלל סוג העבירה. עבירת שיחוד עובד ציבור זר – העבירה שנידונה בטבע – היא עבירה חמורה יותר מזו שמיוחסת ללאומי – אי דיווח והלבנת הון. עובדה זו תומכת בהסדר דומה מול הבנק: אם טבע "זכתה" אף שעברה עבירה חמורה יותר, מדוע בנק לאומי צריך לעמוד לדין על עבירה פחותה יותר?

שנית, בבנק טוענים לדמיון נוסף עם טבע – הבכירים שבמשמרתם בוצעו העברות כבר לא משרתים בבנק. בשני המקרים יש ראיות לפעילות פסולה של דרגי שטח שנטלו יוזמות שלא על דעת הדרג המנהל והמפקח. לכן, ניתן לייחס לדרגי הניהול בטבע רשלנות והיעדר פיקוח, התנהגות שיש לשרש ברמה הרגולטורית והממשל התאגידי, ובמקביל, "לשלם" עליה בסנקציה מינהלית או אזרחית. מינהלית, כמו פיטורי ורמוס; אזרחית, בתביעה נגזרת שבה משלמים נושאי המשרה הבכירים, או הביטוח שלהם, על הנזקים שגרמו בגלל היעדר הפיקוח הנאות שלהם.

לאומי מקבל רוח גבית מהמפקחת על הבנקים

לזכות הבנק, אם יגיע תורו להתמקח עם הפרקליטות על טיב הסנקציה, עומדת התבטאות חזקה של המפקחת על הבנקים חדוה בר, שהושמעה לאחרונה בכנס הרשות להלבנת הון: "החקירות האמריקאיות הן על אירועי עבר ששיקפו את 'העולם של פעם'... ארה"ב שינתה את כללי המשחק וכתוצאה מכך בנקים בעולם נקנסו בהיקפים אדירים". רוצה לומר שהפרקטיקות שהונהגו מול הלקוחות האמריקאים היו מקובלות בעולם הבנקאי משוויץ בואכה תל אביב, עד שהאמריקאים, בהכרזת המלחמה על ההון השחור, החליטו לשים קץ לתופעה.

ההסדרים המותנים שנחתמו עם פסגות וטבע נומקו גם בנזקים האדירים שייגרמו לתאגידי ענק אלה, שכספי הציבור ואמונו מושקעים בהם. בנק לאומי שייך גם הוא לליגה הזו, ולכן מתחזק השיקול להמיר את ההליך הפלילי בעניינם בשילוב של אכיפה מינהלית על הקונצרן (הקנס) ביחד עם אכיפה אזרחית נגד נושאי המשרה (תביעות ייצוגיות ונגזרות).

הקנסות ששילמה טבע בארה"ב ובישראל מרתיעים, לפחות ביחס שבין הרווח שהופק מהעבירה – 220 מיליון דולר – לבין גובה הקנסות שגרמו לפשע לא להשתלם מבחינה כלכלית – חצי מיליארד דולר בארה"ב ועוד 75 מיליון שקל בישראל. האקסל החשבונאי מלמד, בשורה התחתונה, שהפשע ממש לא השתלם במקרה זה.

שי ניצן פרקליט המדינה, צילום: יריב כץ שי ניצן פרקליט המדינה | צילום: יריב כץ שי ניצן פרקליט המדינה, צילום: יריב כץ

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות