אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המימושים עדיין לא הגיעו, אבל קרן נוי כבר מגייסת קרן שלישית צילום: רן יחזקאל

בלעדי לכלכליסט

המימושים עדיין לא הגיעו, אבל קרן נוי כבר מגייסת קרן שלישית

שלוש שנים בלבד לאחר שגייסה קרן שנייה בהיקף של 1.25 מיליארד שקל, קרן התשתיות הגדולה בישראל מגייסת קרן נוספת. הרכב המשקיעים צפוי להישאר דומה לקרן הקודמת, עם פועלים שוקי הון, מיטב דש, הפניקס, מנורה מבטחים ואינפיניטי

17.01.2018, 07:42 | גולן חזני

קרן נוי נערכת לגיוס של קרן שלישית בהיקף מוערך של מיליארד שקל. ל"כלכליסט" נודע כי הגיוס צפוי להתחיל בשבועות הקרובים ומנהלי הקרן קיימו לפחות שתי פגישות עם גופים מוסדיים גדולים ממשקיעי הקרן כדי לבחון את תגובת השוק לגיוס הצפוי. 

קראו עוד בכלכליסט

נראה כי מדובר בגיוס של כמיליארד שקל בהתאם לגיוס הקודם של הקרן השנייה, שעמד על כ־1.25 מיליארד שקל. גיוס זה הושלם בתחילת 2015, כך שמדובר בשלוש שנים בלבד אחרי גיוס הקרן השנייה, פרק זמן קצר בהרבה מהמקובל בתעשייה. עם זאת, מקורבים לקרן טוענים כי היא השקיעה 82% מכספי הגיוס של הקרן השנייה, כך שמדובר בהיקף גבוה מהמקובל, שכן קרנות יוצאות לרוב לגיוס קרן חדשה לאחר שהשקיעו 70% מכספי הקרן הקודמת.

קרן נוי הראשונה, שהוקמה על ידי פיני כהן, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל, גיל־עד בושביץ ורן שלח, גייסה 850 מיליון שקל במאי 2011. התשואה השנתית הממוצעת של קרן נוי 1, שהוקמה לצורך השקעה במיזמי אנרגיה ותשתיות, עומדת על 15.5%, אך מדובר בתשואה ברוטו שלא כוללת את דמי הניהול שגובים שלושת השותפים בקרן והוצאות נוספות. קרן נוי 2 הניבה עד היום תשואה ממוצעת של כ־13%.

מתוך סכום של 850 מיליון שקל שגייסה ביצעה נוי 1 ארבעה אקזיטים בהיקף של 100 מיליון שקל בלבד, ובקרן השנייה כ־50 מיליון שקל. סכומים אלה נמוכים ביחס לסכום הכולל שגייסה נוי ומהמקובל בשוק. אקזיטים אלה נגעו בעיקר להלוואות שהעמידה החברה לפרויקטים שונים והוחזרו בריבית גבוהה יחסית. בין הפרויקטים: כלל סאן, פרויקטי אנרגיה סולארית של כלל תעשיות; סונן, פרויקט אנרגיה סולארית בצפון איטליה; מטרונית — פרויקט הסעת המונים בצפון; והלוואת מזנין לכביש 6.

בקרן מציינים את העובדה שמלבד 100 מיליון שקל מהאקזיטים החזירה הקרן למשקיעים 300 מיליון שקל נוספים שהניבו הפרויקטים שבהם השקיעה — בהכנסות שוטפות וברווחים שחילקו. עוד הם מציינים כי כקרן השקעות בתשתיות, ההשקעות שלה הן ארוכות טווח ליותר מ־9־10 שנים והמשקיעים שלה מעדיפים ליהנות מהתזרים של השקעות טובות לאורך שנים מאשר מכירה של נכסים טובים שרכשה.

הגיוס הראשון של נוי נעשה בשלושה מהלכים והגיע לכ־850 מיליון שקל מגופים מוסדיים. משקיעי העוגן בקרן היו פועלים שוקי הון וכלל ביטוח, שאליהם הצטרפו בין היתר פסגות, מיטב דש, הפניקס, מנורה מבטחים ואינפיניטי. כלל ביטוח החליטה לא להשקיע בקרן השנייה שהוקמה ב־2015.

דמי הניהול בקרן הראשונה היו של 1.75% לשנה. ביחס לכ־850 מיליון שקל שגויסו מדובר בדמי ניהול של כ־15 מיליון שקל. לקרן זכות לדמי ניהול נוספים, בדרך של השתתפות ברווחי הקרן מעבר לתשואת משוכה של 9% לשנה. בקרן השנייה ירד שיעור דמי הניהול ל־1.5%.

נוי הוקמה למשך עשר שנים עם שתי אופציות להארכה של שנה, ותקופת ההשקעה היא לארבע שנים. עד כה ביצעו שתי הקרנות כ־20 עסקאות. בקרן דחו שמועות בשוק על חילוקי דעות בין השותפים ביחס לחלקם בקרן החדשה, ונראה כי הרכב השותפים ואחזקתם בניהול לא תשתנה.

העסקה הבולטת של הקרן היא השקעת אקוויטי בכביש 6 (חוצה ישראל), שבו השקיעה קרן נוי כ־84 מיליון שקל, לצד קבוצת משקיעים שהובילה הקרן. השקעות בולטות נוספות של הקרן נעשו באנגליה, בשני מפעלים לייצור חשמל מפסולת, בסלילת החלק הצפוני של כביש 6, בעיר הבה"דים בנגב ובתחנת הכוח התרמו־סולארית בנגב, וכן בפרויקט אגירה שאובה כוכב הירדן ובתחנת הכוח באר טוביה.

מייסדי קרן נוי (מימין): רן שלח, גיל־עד בושביץ מייסדי קרן נוי (מימין): רן שלח, גיל־עד בושביץ' ופיני כהן | צילום: רן יחזקאל מייסדי קרן נוי (מימין): רן שלח, גיל־עד בושביץ

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות