הסוד התלוי על קיר של שרי גולן

"יש הרבה אמנים שחיכו להזדמנות להביע סולידריות", אומרת האוצרת שרי גולן, אחת הנפגעות המרכזיות בפרשת אלון קסטיאל והשנייה שהתלוננה נגדו על אונס בפנים גלויות. "אני מעדיפה את המונח 'נפגעת' ולא 'מתלוננת', כי הוא כבר הודה והורשע. יש הכרה בפגיעה".

לפני שבועיים חתם יזם הנדל"ן ואיש חיי הלילה על הסדר טיעון במסגרתו הודה בניסיון אונס, מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה והטרדה מינית, אחרי שהוגשו נגדו 16 תלונות מנשים שונות. אבל הפרשה עוד לא הסתיימה - הפרקליטות עדיין בוחנת תלונה נגד קסטיאל על אונס, שהוגשה חצי שנה אחרי הגשת כתב האישום ואינה כלולה בהסדר הטיעון. במקביל פורסם כי המתלוננות מתכננות לתבוע את קסטיאל בתביעה אזרחית.

בסוף החודש (1 בפברואר) תפתח גולן תערוכת המכירה "גם אני" בגלריה בנימין בתל אביב שתימשך כחודש ותוקדש למאבק בפגיעות מיניות בנשים. לתערוכה נרתמו אמנים מהמובילים בארץ שתרמו עבודות למכירה (כולן יימכרו במחיר של עד 3,500 שקל) כאשר חלוקת האחוזים תהיה 35 אחוזים לאמן, 35 אחוז למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, 20 אחוז למאבק האישי־ציבורי של גולן עצמה ו־10 אחוז לגלריה המארחת.

בין האמנים שיעמידו את עבודותיהם למכירה אפשר למצוא את מיכל היימן, איה בן רון, זויה צ'רסקסקי, פיליפ רנצר ואחרים. "במשך זמן מה אני מדברת עם איריס חסיד ודינה לוי מגלריה בנימין על תערוכת מכירה לטובת מרכז הסיוע", מספרת גולן, "זה התחיל כמשהו קטן ואינטימי ומפה לשם נרתמו קרוב ל־50 אמנים. את רובם אני אני מכירה באופן אישי. מרצים שלי או קולגות שעבדתי איתם. אני בתחום למעלה מעשר שנים ורבים עוקבים אחרי המאבק שלי, כולם יודעים מה אני עוברת, זה לא היה סוד גדול. כלומר, זה היה סוד עד שזה כבר לא היה סוד".

הרעיון המקורי, מספרת גולן, היה לאצור תערוכה הקשורה בנושא ההטרדות המיניות אבל אז החליטה שעבודות בתערוכה כזו יהיו נגישות פחות לרכישה. "יש אמנים שבחרו לתת עבודות קשורות לנשים או למיניות ולא התנגדתי כי היה לי חשוב שתהיה נגיעה לדבר עצמו, מי שיגיע יראה שיש עבודות שנוגעות, במישרין או בעקיפין בנושא. יש נטייה לחשוב שבגלל שאמנים מתעסקים בתכנים אישיים יש פתיחות בנושא הזה וזה לא נכון. גם נשים אמניות חיות עם המון סודות וגם בתחום האמנות יש אנשים שמטרידים ופוגעים מינית. אני לא יכולה להציל את כולם אבל אני חושבת שמרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית הוא הכתובת הנכונה וזה משמעותי שדווקא עולם האמנות יתמוך בעשייה שלו".

השנה שעברה על גולן (35) היתה קשה, בלשון המעטה. "זו היתה עבודה פול טיים לצד העבודה הרגילה שלי," היא מספרת על ההתתמודדות כל הכרוך בהגשת תלונה על אונס. "גם בדברים טכניים שהייתי צריכה לעשות כמו להתייצב במשטרה או בפרקליטות וגם בניסיון לייצר שיח ציבורי כדי לגרום לכמה שיותר נשים להתמודד ולדבר על הנושא, כדי שזה יפסיק להיות סוד, בושה או אשמה".

"זו גם אחת הסיבות בגללן יזמתי את התערוכה", היא ממשיכה, "מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אף פעם לא עשה משהו כזה לטובת גיוס תרומות ולאנשים אין מושג עד כמה העבודה שהם עושים חשובה. זו עבודה שמשנה ב־180 מעלות את החוויה של אישה שמתמודדת עם הגשת תלונה על הטרדה מינית. זה לא רק הסיוע הטלפוני אלא הרבה מעבר. כך למשל, מתלוננת לא יכולה להגיש תלונה יחד עם בן זוג או פסיכולוג שמלווה אותה. היחידים שיכולים להיכנס איתה ולהיות חלק מהגשת התלונה, ממתן העדויות ובתהליך העימות עם התוקף - הן הנציגות של מרכז הסיוע. הן עושות עבודת קודש".

ומה תעשי בתרומה למאבק הפרטי שלך?

"היא תלך לטובת המאבק המשפטי שלי. הוא עוד לא הסתיים לכן אני מנועה מלהרחיב את הדיבור עליו. בנוסף, השנה הזו הסיטה אותי מהיכולת שלי לתפקד בצורה סטנדרטית. מאד ניסיתי לעבוד כרגיל כי אני לא רוצה לתת לאף אחד את הסיפוק שבלראות שזה שובר אותי. אבל האם הצלחתי כל הזמן? לא. הגלריה שלי ("המשולש") נסגרה ואי אפשר להגיד שאין קשר בין הדברים. יש אנשים שבמודע או לא במודע העניין הזה הרתיע אותם מלעבוד איתי ויש גם אנשים כמו רני רהב או עמוס שוקן שיצאו נגדי והם אספני אמנות וברור לי שהם לא יקנו ממני יותר".

בדברים מתייחסת גולן לפרשייה מדצמבר 2016 , אז ניהלה דיון מתוקשר בפייסבוק עם השניים. הדיון החל מפוסט שפרסמה העיתונאית שרון שפורר כנגד איש יחסי הציבור רני רהב, אותו שיתפה גולן וטענה כי רהב מייצג את משפחת קסטיאל. מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, יצא להגנתו של רהב בפוסט והדיון הוביל לחלופת סמסים בין השלושה, גם אותם פרסמה בהמשך גולן בפייסבוק. בתגובה לטענותיה של גולן מסר לנו רהב: "האישה אינה ראויה לתגובה. במקום שתתנצל על האשמות שווא ועל עלילה שניסתה להעליל, היא מתעסקת בזוטות". שוקן מסר בתגובה: "אין לזה שום קשר לאמנות. אני לא יודע בדיוק מה היא עושה בתחום הזה, מעולם לא היה לי קשר איתה במה שנוגע לאמנות, לא לפני הויכוח בפייסבוק ולא אחריו".

מעבר להיותה אוצרת עצמאית פעילה, גולן גם מלמדת מזה מספר שנים קורס המשך לאמנים בשם "כל מה שלא לימדו אתכם בבית הספר לאמנות", שיפתח בקרוב את המחזור ה־30 שלו. "הפרשה גרמה לי להיות בפוזיציה של קורבן, וזה כל כך לא מתאים לאופי שלי", היא אומרת, "גם בקורסים אני יודעת שתלמידים ראו בי לרגע כקורבן, וזה מעמד שקשה להיות בו, בעיקר כשאני מלמדת אותם לדחוף את עצמם ולעמוד על שלהם. . מצד שני, אני מרגישה שהרבה מהדברים אני לא עוברת רק בשבילי. נשים פונות אליי בלי הפסקה, ואין לי תמיד את הכלים לעזור אבל אני מדברת עם כל אחת ומספקת לה הרבה ידע שאין לה מקום אחר לקבל אותו ממנו".

את לפעמים מתחרטת שהתלוננת? שנחשפת?

"בגדול לא, אבל יש ימים כאלה. לפעמים אני מרגישה שזה קשה מדי ובשביל מה הייתי צריכה לעשות את זה למשפחה שלי, לקריירה שלי. אני מרגישה שעדיין חלק מהבעיה היא שעולם האמנות נמצא באיזושהי תסבוכת עם הסיפור הזה. קסטיאל וההורים שלו הם אספנים וסוחרי אמנות, ויש אנשים שבגלל שהכסף שלהם לא ישר קפצו לעמוד צידי. אבל מה לעשות, אנסים הם גם אנשים שאוספים אמנות לפעמים".