כלכלה אחת, מדינה אחת

הסכם אוסלו לא קיים יותר. כך סבורים חברי מרכז הליכוד שתמכו כולם לפני כשבועיים בהחלת הריבונות הישראלית (קרי סיפוח) "מרחבי ההתיישבות המשוחררים ביהודה ושומרון למדינת ישראל", וכך סבורים גם היו"ר הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) וחברי המועצה המרכזית באש"ף בהכרזתם בשבוע שעבר.

אבו מאזן בנאומו במועצה המרכזית של אש"ף | צילום: איי פי

סיכוי ליציבות

אחרי קרוב ל־25 שנים מאז נחתם הסכם אוסלו, נותרו על חורבותיו רשות פלסטינית מקרטעת שבתחומה כ־4.5 מיליון תושבים עם תקציב של כ־4 מיליארד דולר שחלק ניכר ממנו נדבות שקוראים להן תרומות (מול כ־100 מיליארד דולר ‑ תקציב מדינת ישראל). בארבע השנים האחרונות התכווצו התרומות ממדינות העולם מ־2 מיליארד למיליארד אחד. הסיבה לכך היא שבעולם הפסיקו להאמין שיש סיכוי להסדר וליציבות ביחסים בין ישראל לפלסטינים. בשטחי הרשות אין כמעט השקעות. על עזה אין בכלל מה לדבר. כלואים בה כ־2 מיליון פלסטינים. 96% מהמים בה מזוהמים, אספקת החשמל בה היא של 4‑8 שעות ביום, והאבטלה מגיעה לכ־50%. גם בגדה אין השקעות. אף אחד לא מוכן לבנות מפעל כאשר לא ברור אם הפועלים וחומרי הגלם יגיעו בזמן. כל כלכלה בנויה על התחייבויות ולוחות זמנים לייצור ושיווק. ובמציאות של חוסר ביטחון ואי־יציבות פוליטית פלסטינים מעדיפים להשקיע כספים במזרח הירדן ובמפרץ. לא בארצם. אבל למרבה הפלא רמת החיים בגדה יציבה פחות או יותר ומדי פעם אפילו משתפרת. האבטלה אמנם גבוהה יחסית (כ־18%) אבל לא עולה. יש לכך סיבה ברורה אחת: הקשר לכלכלת ישראל.

מעבר לגדר

הכלכלה הישראלית והכלכלה הפלסטינית של יהודה ושומרון הפכו מהרבה בחינות לכלכלה אחת - זו התוצאה החשובה של הסכם אוסלו. הפוליטיקאים בשני הצדדים יכולים להצהיר עוד ועוד על סוף אוסלו ועל השנאה הגוברת, אבל הכלכלה בשני הצדדים סבורה אחרת. אם פועל מקצועי בגדה מרוויח בממוצע כ־80 שקל ביום, ובישראל קרוב ל־400 שקל ביום - הוא יגיע לישראל ולא יעזרו שום חומות וגדרות.

סקרי דעת הקהל הפלסטיניים מצביעים על כך שקרוב ל־40% מהפלסטינים חושבים שאנחנו במסלול של מדינה אחת. יו"ר צוות המו"מ הפלסטיני סאיב עריקאת מצהיר על כך בפומבי. יודעי דבר ברמאללה מספרים שבסגנון דומה מדבר גם טארק עבאס, בנו של אבו־מאזן.

התושבים הפלסטינים בגדה מצביעים בידיהם העובדות בעד כלכלה אחת ובכך תומכים במדינה אחת. כ־150 אלף מתוכם עובדים ישירות בישראל, באזורי התעשייה הישראליים ובהתנחלויות. עוד כ־200 אלף עובדים בעקיפין, כקבלני משנה, עבור המשק הישראלי. אישים פלסטינים דורשי רעתו של אבו מאזן טוענים שאלפים מפקידי הרשות הפלסטינית ובראשם המשרתים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים עובדים עבור ישראל. כך, חורבות אוסלו והכלכלה האחת מצביעים על כיוון ברור של מדינה אחת.