אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלמ"ס מאשרת: מדעי הרוח בישראל הולכים ונכחדים צילום: מאיר אזולאי

הלמ"ס מאשרת: מדעי הרוח בישראל הולכים ונכחדים

שיעור הסטודנטים במדעי הרוח מכלל הסטודנטים ירד בשני שליש, מ-23% מהסטודנטים ב-1985 עד 8% ב-2017; אילו מקצועות נעלמו לחלוטין?

21.01.2018, 13:00 | שחר אילן
שיעור הסטודנטים במדעי הרוח מכלל הסטודנטים ירד בשני שליש, מ-23% מהסטודנטים ב-1985 עד 8% ב-2017. הירידה נובעת במידה רבה מהופעת המכללות האקדמיות בהן מספר הסטודנטים למדעי הרוח שולי או במילים אחרות: מכך שסטודנטים שמבקשים ללמוד מדעי הטבע והחברה ואינם מתקבלים באוניברסיטאות, אינם נאלצים עוד לבחור במדעי הרוח אלא יכולים ללכת למכללה. כך עולה מסקירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסם היום (א').

קראו עוד בכלכליסט

ב-12 השנים האחרונות ירד מספר הסטודנטים במדעי הרוח לא רק באחוזים אלא גם במספרים מוחלטים, מ-23 אלף ב-2005 ל-18 אלף ב-2017. זאת, בעוד מספר הסטודנטים הכללי עלה בתקופה זו בכשליש. הירידה במספר הסטודנטים למדעי הרוח בולטת ביחוד לאור העובדה שמסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ועד 2005 נסק מספרם מ-9,000 ל-23 אלף, עלייה של קרוב ל-150%. בדומה לירידה במספר הסטודנטים, נרשמה צניחה גם באחוז המועמדים ללימודים במדעי הרוח מתוך כלל המועמדים באוניברסיטאות, שירד בחצי מ-17% ב-1985 ל-8% ב-2017.

פחות רוח בעם ספר, צילום: shutterstock פחות רוח בעם ספר | צילום: shutterstock פחות רוח בעם ספר, צילום: shutterstock

כלומר בעוד הופעת המכללות הגבירה דרמטית את הנגישות להשכלה הגבוהה ואת מספר הסטודנטים היא גרמה לפגיעה אנושה בלימודי מדעי הרוח. כמובן, אפשר לטעון שהסטודנטים היום גם מעשיים ותכליתיים יותר בבחירת המקצוע. אבל את הגישה הזו מאפשר ההיצע הרחב של חוגים למשפטים, מנהל עסקים ומשפטים שמציעות המכללות.

משבר מדעי הרוח מביא עמו גם משבר בלימוד ומחקר של התרבות העברית-ישראלית. ב-20 השנים האחרונות (מ-1977) ירד מספר הסטודנטים ברוב מקצועות הלימוד במדעי הרוח, ובמיוחד במקצועות עם דגש מקומי-ישראלי: בספרות עברית נרשמה ירידה של 74%, בלשון עברית של 60% ובהיסטוריה ישראלית של 56%. קצב הירידה היה קטן יותר במקצועות מדעי הרוח הנחשבים יישומים יותר: ארכיאולוגיה (ירידה של 31%) ולימודי ארץ ישראל (37%). לעומת זאת, עלה ב-61% מספר הסטודנטים בלימודי מזרח אסיה הנחשבים כתורמים לקריירה בינלאומית אפשרית.

התוצאה מבחינת עולמות ההשכלה הכללית שניתן ללמוד בישראל הרסנית בלשון המעטה. מגוון המקצועות שניתן ללמוד במדעי הרוח באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות ירד מ-52 ב-2001 ל-41 ב-2017. בין המקצועות שנעלמו: לימודים הודיים, איראניים וארמניים, אשורולוגיה, היסטוריה של אפריקה, בלשנות שמית והיסטוריה של רוסיה ומזרח אירופה. בבדיקה לפי מחלקות באוניברסיטה התוצאה הרסנית עוד יותר. משנת 2000 נעלמו 30 מקצועות (וחוגי לימוד) מהאוניברסיטאות השונות.

התוצאה של היעלמות המקצועות והחוגים: הלימודים לתואר ראשון במדעי הרוח הפכו פחות ממוקדים ויותר בין-תחומיים. בסוף שנות השמונים אחד מכל עשרה סטודנטים במדעי הרוח למד לימודים כלליים בתחום, לעומת אחד מכל שלושה סטודנטים ב-2017.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

22.
זה תחום מאוד מאוד בעייתי
בתחומים מדוייקים דעתו של המרצה חשובה-אבל העובדות ברורות. במדעי הרוח ברור לכל סטודנט-או שתשקף את דעתו של המרצה במב שאתה מגיש-או שנכשלת. אין עובדות מלבד מה שהמרצה מאמין שהוא עובדה ואין איך להתווכח על זה. יש סיבה שהפקולטות האלה כולן הן מעוזי אולטרא שמאל שלא תשמע בהן דעה שונה-וזה מה שהרג אותן, דעות שונות זאת מהות מדעי הרוח, הקיבעון הכפוי להסכים עם דעת המרצה הרג את הפקולטות האלה ולא שום דבר אחר. אם המרצה החליט ששיקפיר כתב שהדלת אדומה כדי להביע את זעמו-אפילו שיקספיר עצמו לא יוכל לשנות את דעתו.
גיא  |  31.01.18
לכל התגובות