אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שטייניץ רוצה שנתג"ז תבנה חלק מצינור הגז הימי לאיטליה צילום: אוראל כהן

פרסום ראשון

שטייניץ רוצה שנתג"ז תבנה חלק מצינור הגז הימי לאיטליה

הצינור המתוכנן הוא באורך של כ-2,100 ק"מ בעלות מוערכת של כ-25 מיליארד שקל, ובנייתו צפוייה להסתיים ב-2025. שר האנרגיה הנחה את החברה הממשלתית לבחון אפשרות להקמת עשרות הק"מ הראשונים שלו

22.01.2018, 09:07 | ליאור גוטמן

שר האנרגיה יובל שטייניץ הנחה ביום חמישי האחרון את דירקטוריון חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) לבדוק אפשרויות תכנון להקמה לצנרת הולכת הגז הימית מישראל לאיטליה - כך נודע ל"כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בצנרת הולכת גז מהארוכות בעולם שאמורה לחבר בין חופי ישראל לדרום איטליה, תוך מציאת שוקי יצוא חדשים ברחבי אירופה, הן עבור מאגרי הגז הפעילים (תמר, לווייתן) והן עבור כאלה שיימצאו במסגרת ששת הרישיונות החדשים לחיפושי גז ונפט מול חופי ישראל - רישיונות שחולקו בשבועות האחרונים לחברות מיוון והודו במסגרת המכרז הממשלתי לפתיחת הים.

בדצמבר האחרון נחתם מזכר הבנות בין ארבעה שרי אנרגים זרים (יוון, קפריסין, איטליה והאיחוד האירופי) מול משרד האנרגיה הישראלי לקידום צנרת הולכת גז מישראל לאירופה. הצינור המתוכנן הוא באורך של כ-2,100 ק"מ בעלות מוערכת של כ-25 מיליארד שקל, ובנייתו צפוייה להסתיים בשנת 2025. המימון בשלב זה אינו ידוע והוא אמור להגיע מהמגזר הפרטי בעזרת הבנק האירופי.

שר האנרגיה יובל שטייניץ, צילום: מיקי נועם אלון שר האנרגיה יובל שטייניץ | צילום: מיקי נועם אלון שר האנרגיה יובל שטייניץ, צילום: מיקי נועם אלון

החוזה הרשמי להקמה אמור להיחתם השנה. על פי ההערכות, שטייניץ רוצה שנתג"ז הממשלתית תקים את עשרות הק"מ הראשונים של הצנרת עד לתחומי המים הכלכליים של ישראל. צעד כזה עשוי להיחשב בעיני המדינות האירופיות כ"דמי רצינות" של ישראל למהלך, מה שירתום אותן להקים חלק ממערכת ההולכה הארוכה הזו גם גם בעצמם - ולא רק להטיל את כל המשימה על השוק הפרטי.

"פרויקט ייצוא הגז מלווייתן לאירופה מתקדם, ונשקלת האפשרות לשלב את נתג"ז בעבודות הקמת צינור היצוא הימי. לחברה יש תפקיד משמעותי בהמשך קידום חיבור המשק לגז טבעי, וטוב שיש חברות ממשלתיות יעילות, רזות ומצליחות כנתג"ז", ציין השר.

400 מיליון שקל למרכזייה ימית 

בתוך כך, דירקטוריון החברה, בראשון היו"ר הנכנס איתן פדן, העריך בפני השר שעוד השנה תוזמן ממספנה בחו"ל מרכזייה ימית (HUB) לקליטת כלל קידוחי הגז החדשים בישראל בטרם חיבורם לחוף. מדובר בתוכנית שעלתה לראשונה עוד בימי ועדת צמח בשנת 2011, כאשר ההגיון הוא לפטור מאגרים קטנים מחיבור עצמאי ויקר לחוף, בעיקר בשל חוסר כדאיות כלכלית שעלולה לפסול את בעלי המאגר מלפתח אותו. לפיכך, מי שיקים את מערכת ההולכה בחלקה המזרחי (כלומר ממדף היבשת ועד לקו החוף) היא נתיבי גז.

מפת קווי ההולכה המתוכננים של נתג"ז מפת קווי ההולכה המתוכננים של נתג"ז מפת קווי ההולכה המתוכננים של נתג"ז

על פי הנתונים שהוצגו, המערכת - שתקרא בשם "מאגרים" - תעלה כ-400 מיליון שקל, כאשר כל הכסף יגיע ממקורות עצמיים של חברת נתיבי גז. המערכת תוצב כ-10 ק"מ מערבית לחופי חדרה, והיא תהיה מוכנה תוך כשנתיים וחצי עם קיבולת הולכה מקסימלית של כ-12 מיליארד מ"ק בשנה, כלומר כ-5% יותר מזו הנוכחית של מאגר תמר. המרכזייה הימית תוכל לחבר לתוכה כמה צנרות של גז טבעי, כאשר המאגר הראשון שיעשה בה שימוש הוא "כריש" של חברת אנרג'יאן היוונית שיתחבר לשם עם צנרת עצמאית באורך של 80 ק"מ.

פדן סיכם לשטייניץ את תכנית הפיתוח לסוף העשור עם כוונה להשקיע כ2 מיליארד שקלים בפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. שנת 2018 לבדה צפויה להיות שנת שיא בהשקעות, עם קרוב ל-700 מיליון שקל בהכפלת מקטעים קיימים והקמת צינורות הייצוא
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות