ההתנגדות לחוק שכירות מוזלת צוברת תאוצה: "שום מדינה לא נותנת דיור בר השגה לכולם"

מתגברת ההתנגדות להצעת החוק המסמיכה את השלטון המקומי לתכנן דיור בר השגה - אך אוסרת עליו להתנות זכאות במבחני הכנסה. יוזמי החוק ח”כ רועי פולקמן ויו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה (כולנו) מקווים להביא את החוק להצבעה בוועדת הרפורמות כבר היום, אולם היעדר קריטריוני זכאות מעורר התנגדות עזה.

לאחר שאתמול (ב') חשף "כלכליסט" כי עיריית תל אביב מתכוונת לחדול מקידום מיזמי דיור בר השגה אם לא תוכל להתנותם במבחני הכנסה, כעת מצטרפים למאבק גם אנשי אקדמיה, הטוענים כי למעט בולגריה, שום מדינה אינה מעניקה דיור מוזל לכלל האוכלוסייה. לדבריהם, החוק המוצע שונה מרוב המודלים הפועלים כיום בעולם. ברוב המדינות המפותחות שבהן יש שוק דיור בר השגה מקובל לקבוע קריטריונים לזכאות, בין אם ברמה הארצית ובין אם על ידי הרשות המקומית.

לדברי ד"ר אמילי סילברמן, מהמחלקה לגאוגרפיה והמכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית, היעדרו של מבחן הכנסה הוא חסר היגיון, משום שהמשמעות היא שהמדינה תוציא כספים רבים על סבסוד דיור לאוכלוסייה שחלקה כלל לא זקוקה לו. "כמעט אין מדינות שאין בהן מבחן הכנסה להקצאת דיור בר השגה, ההבדל הוא בהיקף האוכלוסייה שהקריטריונים מכסים. יש מדינות כמו שוודיה למשל, שבהן הדרגה היא גבוהה והקריטריונים מכניסים למעגל הזכאות כ־70% מהאוכלוסייה".

צילום: רויטרס

שכירות מוזלת לעשירים

סילברמן טוענת שהשיטה הישראלית של שכירות הנמוכה ב־20% ממחיר השוק והיעדר מבחן הכנסה - תגרום לכך שבאזורי הביקוש גם אחרי ההנחה הדירות שיוצעו יהיו בנות השגה רק לאוכלוסייה העשירה יותר. כיום עיריית תל אביב מפעילה מודל של מחיר שכירות דיפרנציאלי לפי מבחן הכנסה, וכפי שפורסם "בכלכליסט" הוא צפוי להיפסק עם חקיקת החוק. “אני לא מצליחה להבין את הטענה של משרד האוצר שהם לא יכולים לעשות מבחן הכנסה. הכלי הזה כבר קיים, וזה אמור להיות כלי ייעודי. 160 אלף משפחות כבר מקבלות סיוע בשכר דירה ועוברות מבחן הכנסה", אומרת סילברמן.

ח"כ עזריה מסבירה כי הסיבה העיקרית להיעדר מבחני הכנסה היא טכנית: "הייתי מעדיפה שיהיו קריטריונים ברורים יותר, אבל אין לנו דרך לבדוק את מה שאנחנו רוצים. אין בישראל דרך לבדוק הון או הון משפחתי, לכן מאוד נזהרתי מהשיטה של להגדיר סכום, כי זה אומר שמי שיש לו גב מהבית הוא בעל יתרון. אני שלמה עם ההחלטה להשאיר את הקריטריונים לשלב מאוחר יותר כך שייקבעו במסגרת תקנות".

יוזמת החוק רחל עזריה. פתח לסבסוד אוכלוסייה חזקה | צילום: יוסי אלוני

לדבריה, הזוגות שצריכים לקבל זכאות הם חסרי הון התחלתי לרכישת דירה: "עומדים לנגד עיניי בני זוג שעובדים קשה אבל חסר הון. הם ירוויחו יפה, אבל לא יהיו זכאים. המטרה היא בעיניי שהזוג הזה גם יוכל לחסוך כדי לקנות. מצד שני מי שיש לו או להוריו כסף לקנות דירה מחר בבוקר, יכול מאוד להיות מצב שהוא ירוויח פחות בהכנסה החודשית, ועדיין יוכל לקבל את הזכאות. עם זאת, אני לא בטוחה שהייתי רוצה להתחיל לבדוק את ההון המשפחתי של כל אחד, זה נראה לי מאוד חודרני. לכן יש היגיון להשאיר את זה פתוח, שכל מי שאין לו דירה ומעוניין יוכל לבוא ולהירשם". לטענתה, ישראל שונה מהמדינות שבהם פועלים מודלים לדיור בר השגה: "מחירי הדירות בישראל מאוד גבוהים, וצריך להביא מהבית 30%. זה דורש הון משמעותי שהסיכוי לחסוך אותו לבד, בלי עזרה מההורים, כמעט בלתי אפשרי. פרויקטים כאלה מאפשרים את ההזדמנות לחסוך את ההון הראשוני". כלומר, לפי עזריה, המטרה הסופית היא לא לייצר שוק שכירות, אלא ליצור מקפצה לרכישת דירה.

עם זאת, סילברמן סבורה כי ישראל לא שונה מרוב המדינות שמתמודדות עם עלייה גבוהה במחירי הדירות לרכישה או להשכרה: "הטיעון הזה לא הגיוני. האמירה שהבעיה היא זוגות שלא מצליחים לרכוש דירה רק מצביעה על קהל היעד של החוק הזה. אם הבעיה היא הון עצמי לרכישת דירה, אפשר לפתור את זה באמצעות ערבות מדינה למשכנתא של זוגות צעירים".

עמדה מפויסת יותר כלפי הצעת החוק מביע סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר לדיור חברתי באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, הצעת החוק היא הזדמנות היסטורית שאסור לפספס: "אנו מאמינים שהחוק יכול לתרום תרומה משמעותית ליצירת דיור בהישג יד בישראל, ולכן מקווים שיימצא פתרון מוסכם בין הממשלה לשלטון המקומי בסוגיית הקריטריונים. צריך להתייחס בכובד ראש לטענות מבחינת ההתפתחות של השוק והצורך לעשות קפיצה גדולה בדיור להשכרה. אלה טענות סבירות, אבל אני לא חושב שבגלל זה אי אפשר לאמץ למשל מודל אמריקאי.

ד"ר אמילי סילברמן | צילום: מיקי אלון

שרטוט גבולות

ולרשטיין טוען שהגדרה ראויה לדיור בהישג יד, כפי שקיימת במקומות אחרים בעולם, תייעד את הדירות האלה לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה. ההגדרה הזאת יכולה להתייחס בצורה ישירה להכנסה, כפי שקורה בארצות הברית למשל, ולקבוע שדמי השכירות לא יעלו על 30% מההכנסה של בעלי הכנסה בינונית ונמוכה. "תיקון החוק המקודם כיום בארץ מציע פיצול בין אופן קביעת המחיר - שבו ניתנת האפשרות לייצר 20% הנחה או הנחה יותר משמעותית - ובין קביעת הקריטריונים לאוכלוסייה שאמורה ליהנות מהמחיר הנמוך. אלא שכרגע יש חוליה חסרה בין שני החלקים הללו בהגדרה ועל כך יש מחלוקת. דיור בהישג יד צריך לתת מענה לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה. איפה עובר הגבול העליון של מהי הכנסה בינונית? על כך אפשר להתווכח".