ועד חברת החשמל: מיהרנו לוותר למדינה על הקרקעות

עובדי חברת החשמל מסתובבים בשבוע האחרון בתחושה כאילו "עשו עליהם סיבוב". מצד אחד שיחות הרפורמה מתנהלות בעצלתיים, ולא קרובות להבטחתו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד להביא את הנושא להחלטת ממשלה מחייבת עד אמצע ינואר. מנגד החברה כבר חתמה על הסדר נכסים במסגרתו היא ויתרה על אלפי דונמים ברחבי הארץ.

בכיר שמעורב בשיחות אומר כי"כחלון כל הזמן אמר שהכל גמור, סגור. אף אחד לא היה משחרר את הסדר הנכסים אם כל הקצוות לא היו סגורים. זה נראה כאילו מישהו התרשל". בספטמבר חשף "כלכליסט" שהמדינה תיקח מחברת החשמל כ־16 נכסים, בהם מגרשים עתירי יוקרה במרכז וצפון תל אביב, ובתמורה יימחקו לחברה חובות ישנים בסך 2.5 מיליארד שקל.

בסביבת הוועד טוענים שההסדר נעשה מהר במטרה להתכנס עם הרפורמה. "מי היה נותן כזה הסדר בלי הערכות שווי, בלי שמאויות? היינו בטוחים שהכל קרוב".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. השתנה לוח הזמנים לרפורמה | צילום: אוראל כהן

האמירות הללו מצטרפות למחאות קודמות בקרב ועדי העובדים, שלא טומנים את ידם בצלחת. כבר לפני שלושה שבועות שלח ועד המהנדסים שמונה 2,000 מתוך כ־12 אלף העובדים מכתב ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן עם העתק ליו"ר הוועד בחברת החשמל מיקו צרפתי ובו דרישה לקיים משאל טרם החתימה על רפורמה. "אין יותר דמוקרטי והגיוני מכך שאלפי העובדים יחליטו על עתיד החברה, לעומת 22 חברי ועד מפוחדים ו/או משוחדים או בעלי אינטרסים", כתבו בין השאר.

העיכובים בגיבוש הרפורמה והספקות בדבר יציאתה לפועל לא חומקים גם מעיני ההסתדרות. שם שומרים בינתיים על פרופיל נמוך אחרי שהפסידו בקרב הראשון, על הכללת הרפורמה בחוק ההסדרים, וממתינים להתפתחויות.

יו"ר ועד עובדי חברת החשמל מיקו צרפתי. 16 נכסים - היקף הנדל"ן שחברת החשמל תעביר למדינה ותקבל מחיקת חובות של 2.5 מיליארד שקל | צילום: עמית שאבי

המכשול העיקרי שניצב כיום בפני הרפורמה הוא התנגדותו התקפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוויתור על ההליך המשפטי שיזמה המדינה בבג"ץ. ההליך נועד להגביל את זכות השביתה של ועדי עובדים שמבקשים להתנגד לישום רפורמות מבניות במשק. ראש הממשלה נותר עיקש בהתנגדותו גם לאחר הדיון האחרון ורב המשתתפים שכינס בעניין הרפורמה לפני כשבועיים כפי שמשתקף במכתב ששוגר היום למשרדי האוצר והאנרגיה. "כלכליסט" חשף קודם לכן מכתב חריף ששיגר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, ובו סיכום פגישה מוקדמת יותר עם ראש הממשלה ובה הבהיר כי כל כוונה למשוך את עתירת המדינה מבג"ץ צריכה להתקבל באישור ראש הממשלה עצמו יחד עם היועץ המשפטי לממשלה. בסביבת נתניהו אומרים כי הוא מעוניין להמשיך בהליך משום שפסק דין עקרוני שיגביל את זכות השביתה נגד רפורמות מבניות מהווה מבחינתו הישג לטווח ארוך.

הוא נסמך בין היתר על רמזים עבים משופטי בית המשפט העליון שנוטים להסכים עם עמדת המדינה ולאסור על שביתת עובדים על רקע רפורמה מבנית במוסד ממשלתי בו הם מועסקים.