אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נשיאת העליון חיות:“כל משרה הממשלה תוכל לפטור ממכרז?” צילום: אוהד צויגנברג

נשיאת העליון חיות:“כל משרה הממשלה תוכל לפטור ממכרז?”

הנשיאה חיות רמזה שדרך המלך לקבוע משרות אמון היא להגדירן בחוק. מנגד, השופט סולברג נשמע מרוכך יותר: “שר אינו עציץ, הוא מגיע עם מדיניות”. שתי הגישות הללו נפרסו בדיון הראשון בעתירה נגד החלטת הממשלה לפטור ממכרז משנים למנכ”ל

23.01.2018, 09:14 | משה גורלי

"שר הוא נבחר ציבור, הוא לא עציץ. הוא בא עם מדיניות שעליה הצהיר בפומבי מה רע בזה?", תמה אתמול השופט נעם סולברג בדיון בבג"ץ שאיחד שתי עתירות נגד החלטות הממשלה למנות משנים למנכ”לים כמשרות אמון ללא מכרז ולהקטין את ועדות האיתור לבחירת יועצים משפטיים למשרדי הממשלה מחמישה חברים לשלושה. את העתירות הגישו התנועה לטוהר המידות, באמצעות עו"ד יובל יועז, ועמותת מעש לחיזוק השירות הציבורי, באמצעות עו"ד דפנה הולץ־לכנר.

להבדיל מסולברג, ששידר נכונות לטאטא את העתירות, הנשיאה אסתר חיות היתה קשובה יותר ומסגרה את המחלוקת המשפטית: "חוק המינויים קובע שעובדי מדינה הם ניטרליים, מקצועיים, א־פוליטיים ונאמני ציבור. הכלל הוא שעליהם להיבחר במכרז. כאן אנו דנים בחריגים לכלל ואם יש להם הצדקות".

קראו עוד בכלכליסט

השופט נעם סולברג. הציגו גישות שונות, צילום: אלכס קולומויסקי השופט נעם סולברג. הציגו גישות שונות | צילום: אלכס קולומויסקי השופט נעם סולברג. הציגו גישות שונות, צילום: אלכס קולומויסקי

החוק מחריג במפורש את משרות האמון של שרים – מנכ"ל, עוזרים, נהג. החוק מאפשר לממשלה להחליט על פטורים נוספים. עד כה התאפשר לשר למנות מנכ"ל, ועכשיו המנכ"ל ימנה את המשנה. המנכ"ל הוא משרת אמון של השר, והמשנה יהיה משרת אמון של המנכ"ל.

הטענה הראשונה של העותרים היא היעדר סמכות של הממשלה לפטור ממכרז את המשנה. הטענה החלופית היא היעדר סבירות, כלומר גם אם יש סמכות, הרי שהפעלה בלתי מוגבלת שלה תרוקן לחלוטין את הרציונל של שירות המדינה במתכונתו הנוכחית.

לכן הדגישה ב"כ המדינה עו"ד שוש שמואלי את מילת המפתח המשפטית בדיונים כאלה – האיזונים, והיא השתמשה בה בהתייחסה לשתי העתירות. על ועדת האיתור אמרה שהיא תצומצם אמנם לשלושה, אבל הרכבה יאזן בין הפוליטי לבין מקצועי. חבריה יהיו המנכ"ל (פוליטי), נציב שירות המדינה (מקצועי) וחבר שלישי שיוסכם בין שניהם. האיזון במינוי המשנים למנכ"ל יתקיים בכך שהם לא יהיו חלק מההיררכיה הארגונית של המשרד הממשלתי. הם לא יהיו ממונים על יחידות במשרד, לא יוכלו לתת הוראות, לא יעסקו בכוח אדם ובתקציבים.

נשיאת העליון אסתר חיות, צילום: אוהד צויגנברג נשיאת העליון אסתר חיות | צילום: אוהד צויגנברג נשיאת העליון אסתר חיות, צילום: אוהד צויגנברג

"אז מה הם יעשו?", תהה השופט יוסף אלרון. "זה לא עוד עוזר למנכ"ל", הבהירה שמואלי, "זו משרה בכירה שדורשת ניסיון ותארים. עוד יד למנכ"ל, אבל יד משמעותית שתניע תהליכים, שתתאם, תתכלל, תקדם פרויקטים". חיות לא התרשמה מהתיאומים, הקידומים והתכלולים. "איך יוכל המשנה להניע תהליכים בלי לתת הוראות? למה כל המגבלות שמכרסמות בצורך שלשמו הוא הובא מלכתחילה?", שאלה חיות תוך כדי רמיזה שדרך המלך היא לקבוע את משרות האמון בחוק, ולא בהחלטת ממשלה. "האם כל סוג משרה שהממשלה תחליט עליה אפשר יהיה להחריג או שיש כאלה שמלכתחילה לא ניתן לפטור ממכרז? האם משנה למנכ"ל, להבדיל משאר משרות האמון, לא זקוק להחרגה מפורשת כמו המנכ"ל?".

“פוליטיקה אינה מילה גסה”, אמרה שמואלי ושלפה מן השק את המרצע של שרת המשפטים איילת שקד – משילות, פישוט הליכים, ובעיקר תפיסת שירות המדינה כמעכב, מסרבל ומערים קשיים מיותרים על יוזמות השרים. משרד המשפטים נקלע לקו האש. מצד אחד טוענים דובריו ששירות המדינה מסייע לשרים לקדם את מדיניותם, ומצד שני הם נאלצים להגן על עמדות שמערערות על האתוס הזה. הפתרון כתמיד הוא בהכשרת היועץ המשפטי את המהלכים. הכשרה שתופסת את המקל בשני קצותיו: גם תומכת ביוזמות הסירוס של שקד וגם מנסה להגן על ממלכתיותו של שירות המדינה.

כעת בג"ץ תומרן לקו האש הזה. עליו להחליט אם הממשלה מוסמכת לפטור את המשנים ממכרז ולהקטין את ועדות האיתור, ואם סמכות זו מופעלת בסבירות, כלומר לא מקעקעת את חוק המינויים, ובעיקר את האתוס של שירות המדינה כממלכתי, ניטרלי וא־פוליטי. האם ניתן לחיות עם החלטת הממשלה או שהיא מעודדת השתלטות פוליטית על שירות המדינה?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות