בני גנץ: "אנחנו צריכים לדרוש התנהגות ישירה ויושרה ציבורית, זה לא פריבילגיה"

"אנחנו יכולים וצריכים שנדרוש התנהגות ישירה ויושרה ציבורית בכל מקום בו נסתובב. זה לא פריבילגיה, זה סם חיינו. אני חש שיש סיבות טובות להיות אופטימיים כי לישראל יש שני יתרונות שאותם אסור לשכוח - הראשון, אין לנו ברירה ביטחונית וכלכלית וחייבים להיות חזקים, והחברה שהמרכיב האנושי שלה חסר תקדים ואיכותי. אני מאמין שאפשר למצוא את הדרך קדימה". כך אמר הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ויו"ר המימד החמישי, בכנס המדדים של "כלכליסט" בשיתוף קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס שנערך הבוקר בבורסה לני"ע בתל אביב.  

בני גנץ בכנס | צילום: אוראל כהן

בעניין הביטחוני אמר גנץ כי "אי אפשר להתעלם מהציר של איראן. זה דבר שמבחינה גיאו-פוליטית ואסטרגית צריך להציב לו מענה עם בריתות ושיתופי פעולה עם מדינות האזור ומדינות העולם. לכולן יש פה אינטרסים. הוא דיבר על החשיבות שיצירת אינטרסים כלכליים של מדינות העולם בישראל. "לסין יש עניין בישראל והם רואים בישראל מרחב השקעות גדול. לא בטוח שיתערבו בנוכחות מהסוג הביטחוני, אך כן יש להם אינטרסים אחרים".

גנץ הדגיש את הצורך להגדיל את היקף מרכזי הפיתוח בישראל גם מנסיבות ביטחוניות. "הייתי שם דגש על מיצוי היתרון היחסי האדיר בתחום המדע והטכנולוגיה. תארו לכם שבמקום 300-200 מרכזי פיתוח יהיו כאן 1,000? זה לא שיפסיקו לירות רקטות, אלא איזה גיבוי ישראל תקבל אם תהווה מפתח לפיתוח להמון דברים. טוב תעשה הממשלה והחברות אם יפתחו את האחיזה של מרכזי הפיתוח בארץ. הרבה עושים רילוקשיין לחו"ל וצריך להתאמץ להשאיר את הפיתוח כאן, בלי להתעלם מהשוק העולמי".

בנאום, בו סקר את משנתו בזהירות שכן הוא "רוצה להישאר מחוזר" מבחינה פוליטית כפי שציין בחיוך, הוסיף: "האינטרס להגיע להסדרה ביטחונית הוא קודם כל אינטרס של מדינת ישראל. לשם צריך לחתור ולהגיע ולא להיות שבויים של קיפאון לאורך זמן. זאת,מבלי שנדבר על דבר מתוך השיקולים הביטחונים כי אנו חיים במזרח התיכון ולא בשוויצריה".

הרמטכ"ל לשעבר התייחס לאיומים הביטחוניים: "אני לא מזהה איום קיומי ואקטיבי שמסכן את הקיום של מדינת ישראל במובן הכי רחב שמישהו מדבר עליו. אני משוכנע שאתגרי הביטחון כפי שחווינו אותם ימשיכו להיות פקטור משמעותי. אמנם הביטחון עולה כסף אך גם מייצר הזדמנויות. צריך להסתכל על השנים קדימה ולהמשיך להציב מענה ביטחוני שיותאם לא לאירועי העבר ובלבד, אלא יתבסס על זיהוי אתגרי העתיד. מהרובד המבצעי צריך לבצע התאמות. האויבים שאנו פוגשים הם יותר מתוחכמים ממה שהכרנו בעבר. הטכנולוגיה היא לא 'לא' קיימת בידיים של אחרים. עוצמה, דיוק כוח אש, סייבר שיש עליו כל יומיים כנס אחר וכולנו מעורבים בו גם עסקית בצורה זו או אחרת, זה לא נחלה רק שלנו. יש לנו יתרון אך זה מתלווה אליו אתגר מודיעני כי אם לא נייצר רשת מודיעינית בשיתוף פעולה עם אחרים לא יהיה במה לפגוע".

גנץ שם דגש על נושא החינוך ואמר כי "להתקבל למכינה קדם צבאית קשה כמו להתקבל לסיירת. צריך להמשיך לעודד את הנכונות לשרת שהיא דבר חשוב. יש כאן חברה טובה, למדתי להכיר אותה 38 שנים דרך הצבא, ובשלוש שנים האחרונות אין שבוע בלי שארבעה-חמישה ארגונים מצטרפים ורוצים ליזום ולקדם את החברה מכיוונים שונים. החברה היא מאוד בריאה ובכל זאת כדי לחזק אותה קדימה צריך להמשיך ולהאיץ את נושא החינוך, שהוא המשתנה המשפיע ביותר על יכולת מדינת ישראל בכל אחד מהתחומים, לצמוח ולשגשג ולוודא שהחינוך מונגש ומתאפשר גם במקומות אחרים ומשרת את צרכי העתיד - שהם שימור ערכים, הקניית ערכי ויכולות למידה ועל תוכן כי הוא רלוונטי להיום או מה שנחזה לחמש השנים הקרובות.

"יש דגש על מרכיבי האחדות אל מול האחידות", המשיך גנץ. "יש לנו גוונים רבים, יהודים ולא יהודים, ובתוך היהודים יש עוד גוונים. אין לנו יכולת להגיע לאחידות ואנו יכולים ליהנות מהעובדה שיש ריבוי גוונים שמייצר עושר תרבותי. צריכים לייצר תרבות ישראלית ממרכיבי האחדות שמשותפים לכולנו.  אני פעיל בתנועת 'פנימה' של חרדים וחילונים שרק מדברים אחד עם השני. פתאום זה פחות מפחיד ובעייתי. יש מקום לכולם".