אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקציב החטיבה להתיישבות צמח פי 7 במהלך 2017 צילום: אלכס קולומויסקי

תקציב החטיבה להתיישבות צמח פי 7 במהלך 2017

עד סוף פברואר תחליט החטיבה להתיישבות, שחזרה לפעילות, כיצד לחלק 120 מיליון שקל מתקציב השנה שעברה. יישובי יהודה ושומרון יידרשו להציג אישורי בעלות על קרקע כדי לקבל סיוע

24.01.2018, 06:51 | שחר אילן

תקציב החטיבה להתיישבות הגיע ב־2017, שבה חזרה לפעילות, לסכום גבוה במיוחד של 376 מיליון, פי שבעה מהתקציב הבסיסי שיועד לה, של 53 מיליון שקל.

120 מיליון שקל מיועדים לחלוקה לפרויקטים, וועדת ההקצבות של החטיבה צפויה להחליט על החלוקה המדויקת עד אמצע פברואר. 76 מיליון שקל מיועדים להקמת תשתיות להתיישבות הכפרית, 20 מיליון שקל לטיפול נקודתי ביישובים שנמצאים בסכנת קריסה, 18 מיליון שקל לסיוע חברתי ליישובים ו־7 מיליון שקל יחולקו ליוזמות כלכליות שיוסיפו תעסוקה לתושבים. הבקשות הסתכמו בכ־400 מיליון שקל, יותר מפי שלושה מהסכום שנמצא לחלוקה.

קראו עוד בכלכליסט

החטיבה להתיישבות היתה במשך שנים רבות זרוע הפעילות המאוד יעילה של המדינה בהתיישבות הכפרית והקהילתית ובמיוחד ביהודה ושומרון. בראשית 2015 הופסקה רוב פעילות החטיבה בעקבות חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר שקבעה שעל הממשלה להחזיר לעצמה את סמכויות הפעולה בתחום ההתיישבות. כדי להתגבר על חוות הדעת העבירה הקואליציה ביוזמת ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי בדצמבר 2015 חוק שמסמיך את החטיבה להתיישבות לפעול בשם הממשלה. בהמשך אישרה הממשלה בדצמבר 2016 מתווה להחזרת החטיבה להתיישבות לפעילות, ובאמצע 2017 היא חזרה לפעול במסגרת משרד החקלאות שבראשו עומד השר אורי אריאל מהבית היהודי.

שר החקלאות והאחראי על החטיבה להתיישבות אורי אריאל, צילום: אלכס קולומויסקי שר החקלאות והאחראי על החטיבה להתיישבות אורי אריאל | צילום: אלכס קולומויסקי שר החקלאות והאחראי על החטיבה להתיישבות אורי אריאל, צילום: אלכס קולומויסקי

 

הגיעו כספים קואליציוניים

מבדיקת "כלכליסט" עולה כאמור שכבר בשנה הראשונה חזרה הפעילות להיקף גדול במיוחד של כ־376 מיליון שקל. 53 מיליון שקל מיועדים לחטיבה בתקציב משרד החקלאות, מתוכם 36 מיליון שקל מיועדים לתקורה, כלומר הפעלת המנגנון. לסכום זה מצטרפים 50 מיליון שקל כספים קואליציוניים שהשיגה הבית היהודי.

עוד 60 מיליון שקל הועברו מתקציבים שהחטיבה לא ניצלה בשנים קודמות בגלל ההקפאה. בסך הכל מגיע התקציב הרגיל של החטיבה ל־170 מיליון שקל.

לחטיבה גם שני תקציבים תוספתיים. 20 מיליון שקל קיבלה למימוש שתי החלטות ממשלה: 15 מיליון שקל להרחבת נחלות חקלאיות בגולן ו־5 מיליון שקל להכשרת קרקע חקלאית ליישובי מפוני גוש קטיף. כ־5 מיליון שקל נוספים הועברו לחטיבה ממשרד הבינוי והשיכון למטרת תחזוקה שוטפת של קרוואנים המשמשים כמבני ציבור. בנוסף הועברו לחטיבה עודפים מחויבים (כספים שהיא התחייבה לשלם בעבר) של 54 מיליון שקל עבור ביצוע פעולות בעוטף עזה ושל 126 מיליון שקל למימוש פעולות אחרות. בסך הכל מדובר בעודפים מחויבים בסך 180 מיליון שקל.

מתוך 170 מיליון השקלים של התקציב הכללי 120 מיליון שקל יחולקו לפרויקטים. בשל העובדה שפעילות החטיבה הוכשרה רק באמצע השנה שעברה, פרסום הקולות הקוראים לרשויות מקומיות המעוניינות בסיוע התאחר וכך גם הדיון בבקשות ועדת ההקצבות שעדיין נמשך. ועדת ההקצבות ישבה כבר שלוש פעמים ותשב עוד כמה ישיבות אף שמדובר בתקציבים ל־2017 ושנת 2018 כבר החלה. בחטיבה אומרים שההתקשרויות יכולות להיסגר עד סוף פברואר 2018.

אישורים לקרקעות ביו"ש

כשפרסם אריאל את מסמך העקרונות לפעילות החטיבה, הוא נזהר לא להזכיר כלל את הפעילות ביהודה ושומרון.

בקריטריונים לחלוקת הכספים מוזכרים יישובי יו"ש באופן מיוחד רק בסעיף אחד, העוסק בהמצאת אישורים לגבי הקרקע.

החטיבה היא זו שהקצתה את הקרקעות למאחז עמונה וליישוב אפרת, שאחר כך התגלו כקרקעות פרטיות ששייכות לפלסטינים, מה שהביא לפינוי שני המתחמים. כדי למנוע הסתבכויות נוספות, יישובים ביו"ש המבקשים סיוע נדרשים להמציא "מסמך של הגורם המוסמך במינהל האזרחי המעיד על זכויות כדין של המבקש בקרקע או על התאמה לתוכנית מאושרת ועל גביו חתימת הגורם המוסמך במינהל האזרחי".בעבר היה נהוג בחטיבה העיקרון של שליש תקציב לאזור הדרום, שליש לצפון ושליש למרכז, כלומר ליו"ש.

בהוראת היועמ"ש העיקרון הזה בוטל, ונקבעו קריטריונים לחלוקה. לאור זאת הביעו רבים דאגה שהדבר יאפשר לייעד הרבה יותר תקציבים ליהודה ושומרון. רק לאחר שיתפרסמו רשימות הפרויקטים ניתן יהיה לדעת מי הרוויח ומי הפסיד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות