אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחברת רבי המכר קרטיס סיטנפלד מפרסמת גרסה משלה ל"גאווה ודעה קדומה" צילום: יחצ

מחברת רבי המכר קרטיס סיטנפלד מפרסמת גרסה משלה ל"גאווה ודעה קדומה"

בינגלי הוא כוכב ריאליטי והאחיות בנט מתאמנות בקרוספיט, עובדות ואפילו עושות סקס. מחברת רבי־המכר קרטיס סיטנפלד מספרת ל"כלכליסט" על ספרה "שידוך חלומי", גרסה עכשווית ל"גאווה ודעה קדומה", שרואה כעת אור בעברית

25.01.2018, 09:09 | מאיה נחום שחל

קרטיס סיטנפלד היתה תלמידת תיכון בת 16 כשקראה לראשונה את הרומן האלמותי "גאווה ודעה קדומה" מאת ג’יין אוסטן. "זה אחד הספרים האהובים עליי וכמתבגרת לא האמנתי שזה נחשב לשיעורי בית, כי בשבילי זו היתה הנאה גמורה", מספרת סיטנפלד ל"כלכליסט". יותר מ־20 שנה אחרי כן היא קיבלה פנייה מרנדום האוס - הוצאת הספרים הגדולה בעולם בשפה האנגלית – לכתוב גרסה מודרנית לנובלה, במסגרת פרויקט שבו שישה סופרים עכשוויים מספרים מחדש כל אחת משש הנובלות של אוסטן. "זו כמובן בקשה שלא יכולתי לסרב לה", היא אומרת, "לצלול למשך תקופה אל תוך העולם של ‘גאווה’ ועוד לקבל על זה כסף? נשמע ממש כיף".

ואכן היה כיף, כך מספרת סיטנפלד על כתיבת ספרה "שידוך חלומי" שראה אור החודש בארץ בהוצאת כנרת בתרגום גיא הרלינג. הגרסה הרומנטית הקלילה שכתבה מתאימה לשנות האלפיים, ולהבדיל מהגרסה של המאה ה־19, תמצאו בה גם סקס, תרומת זרע, טרנסג’נדר, אימוני קרוספיט, סמסים, רומן מחוץ לנישואים ואפילו גרסה לתוכנית הריאליטי "הרווק".

סיטנפלד חותמת על ספרה. "היום נישואים הם כבר לא הסמל האולטימטיבי להצלחה", צילום: יחצ סיטנפלד חותמת על ספרה. "היום נישואים הם כבר לא הסמל האולטימטיבי להצלחה" | צילום: יחצ סיטנפלד חותמת על ספרה. "היום נישואים הם כבר לא הסמל האולטימטיבי להצלחה", צילום: יחצ

חמש הבנות למשפחת בנט מתאחדות לקיץ אחד בבית הוריהן בסינסינטי בשל מחלת הלב של אביהן. מניו יורק מגיעות ג’יין הבכורה, מדריכת יוגה נושקת לגיל 40 שבחרה בתרומת זרע כדי להביא ילד, ואחותה ליז, עיתונאית שמנהלת שנים רומן עם גבר נשוי. האחיות שגרות בסינסינטי כל השנה הן מארי השקועה בלימודיה, לידיה שעומדת להתחתן עם בן זוגה המסתורי וקיטי שעסוקה בעיקר בטיפוח עצמי. גברת בנט לוחצת על הבנות להתמסד, איום כלכלי מרחף מעל פני השטח, אך העניינים מתחילים לתסוס כשלעיר מגיעים צ’יפ בינגלי, רופא צעיר וגיבור תוכנית ריאליטי בסגנון "הרווק", וחברו העשיר והיהיר דארסי. בגרסה של סיטנפלד שניהם רופאים, "כי יש לי הרבה כבוד והערכה לרופאים, הם נוטים להיות אינטליגנטיים יותר. אדם ממוצע הופך להיות עבורי הרבה יותר אטרקטיבי ומושך עם חלוק וסטטוסקופ".

ספר הבנות הראשון בהיסטוריה זכה לאינספור עיבודים בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה, כולל אחת כחול־לבן מאת עירית לינור – "מה שנחוץ לרווק". סיטנפלד מסכימה עם הטענה שבספר יש אלמנטים טלנובליים ומוסיפה ש”’גאווה’ הוא ביסודו סיפור רב־רבדים, ולכן הוא יכול להיות מסופר בהרבה פורמטים. בארה"ב מפיקים בימים אלה סדרת טלוויזיה המבוססת על הספר שלי". היא חיברה גם את הספר "רעיה אמריקאית" - רומן בדיוני שבמרכזו לורה בוש - ובימים אלו עובדת על ספר בדיוני שעוסק בשאלה מה היה קורה אם הילרי רודהאם לא היתה מתחתנת עם ביל קלינטון.

כיום היא מתגוררת בסנט לואיס, מיזורי, אך נולדה וגדלה בסינסינטי, וזו הסיבה שבחרה למקם בה את הסיפור. “נהניתי להשתמש בעיר הולדתי בעולם הבדיוני ואפילו להכיר אותה יותר באמצעות הכתיבה. אחי הוא חבר מועצת העיר ועזר לי כשחיפשתי פרטים כמו איזו מסעדה מתאימה לדייט. הסיבה השנייה שבחרתי בה היא כי אני חושבת שכמו כפר אנגלי מהמאה ה־19, גם סינסינטי מצטיירת בעיני החוץ כרדומה ופרובינציאלית. אבל אנשים מורכבים חיים בכל מקום, וכולנו תופסים את החיים שלנו כדרמה אחת מתמשכת”.

סיטנפלד סבורה שהספר של אוסטן מושלם. החל מהעלילה והדיאלוגים, ועד להתפתחות הדמויות וההומור, ומבהירה כי “’שידוך חלומי" הוא "לחלוטין לא ניסיון לשפר אותו, כי הוא לא צריך שום שיפור. הספר שלי הוא מחווה לספר הנפלא הזה”.

העובדה שעמדו לרשותה שלד ומבנה קיימים היתה, לדבריה, גם יתרון וגם חיסרון. “אבא שלי אמר לי פעם, ‘אני לא יודע מה לוקח לך כל כך הרבה זמן, ג’יין אוסטן עשתה בשבילך את רוב העבודה’. אבל זה ממש לא כך, הייתי צריכה לבחור מה ‘שאול’ מגאווה, אבל גם ממה להיפרד כדי ששני הספרים לא יהיו זהים. במקור, למשל, האחיות הצעירות התרועעו עם קציני צבא במטרה להיות משודכות להם. אצלי הן יותר עסוקות בעבודה ובכושר. המשמעות של הצבא בחיים המודרניים מאוד שונה ופחות מתאימה לטון הכללי של הספר”.

מה הופך את הספר לרלבנטי לקוראים היום?

"אני חושבת שזה ספר על־זמני בנושאים שלו – אהבה, משפחה, כסף. אנחנו שואלים היום את אותן שאלות כמו פעם: האם אמצא מישהו לאהוב? האם העתיד שלי בטוח? למה המשפחה שלי מציקה לי? מה שכן, בספר שלי ליז וג’יין הרבה יותר בוגרות, כמעט בנות 40. לחץ החתונה אמנם אחר, אבל הוא עדיין קיים”.

אוסטן פותחת את ספרה במשפט האירוני "אמת המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש רב מן הסתם חש מחסור ברעיה". אם אוסטן חשפה במבט אירוני את הנישואים החומרניים באנגליה של המאה ה־19, אצל סיטנפלד את האירוניה מחליף רצון להראות שאפשר גם אחרת. "ברור שהספר הוא גם על נישואים ואנשים שרוצים להתחתן, אבל היה לי חשוב להראות שאפשר לחיות גם אחרת ולהיות מאושרים במאה ה־21, נישואים הם כבר לא הסמל האולטימטיבי להצלחה או כישלון. יש עדיין לחץ חומרי שקיים, אבל היום יש יותר בחירות והחלטות מאשר בתקופה שבה אוסטן כתבה. רציתי להראות דרך חמש האחיות שיש כמה דרכים לבנות לעצמך חיים בחברה המודרנית ושהמשפט ‘באושר ועושר’ אינו מייצג נישואים, נשים יכולות להשיג לעצמן את ‘האושר והעושר’ גם בלי. המסר הבסיסי הוא שבימינו יש הרבה בחירות שאשה יכולה לעשות עם החיים שלה. בסוף הספר כל אחת מהאחיות למשפחת בנט מוצאת את הגרסה שלה לאושר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות