למשקיעי ביטקוין אין אפשרות לשלם מס על הרווחים בישראל

טירוף המטבעות הווירטואליים יצר לא מעט מתעשרים חדשים שידעו לקפוץ על הרכבת בזמן לפני כמה שנים. אולם שחקנים רבים בשוק מוצאים את עצמם בבעיה כשהם מנסים לתרגם את אותה הצלחה לשקלים. מסתבר שהמוסדות הפיננסיים הישראליים מהווים חסם בחיבור שבין הביטקוין והמימושים שלו לעולם הכסף הישן וחשבונות הבנק.

אותם מתעשרי ביטקוין נמצאים היום בבעיה. כך, למשל, מי שרכש בתחילת העשור 1,000 מטבעות ביטקוין כשכל מטבע היה שווה 3 דולר - שווי המטבעות שלו הגיע בשיא ל־15 מיליון דולר.

כדי למכור את המטבעות יש למצוא קונה באופן ישיר או לחלופין להשתמש בבורסה ייעודית. אלא שלמצוא רוכש לכמות גדולה של מטבעות ביטוקין אינו דבר פשוט.

נדין בודו טרכטנברג. המשנה לנגידת בנק ישראל | צילום: עומר מסינגר

הבורסה הגדולה ביותר נמצאת בארה"ב, ולטענת עורכי דין שפעילים בשוק, היא אינה פתוחה בפני בעלי ביטקוין ישראלים. גם אם המשקיעים הצליחו לממש את המטבעות שלהם ולמכור אותם (מה שרבים מהם רוצים היום לאחר שהמטבע הגיע לשיא של כל הזמנים וכעת נראה שהוא מתחיל לצנוח) - כדי להפקיד סכום משמעותי של כסף צריך למסור לבנק מה מקור הכספים. כאשר הבנקים שומעים שמדובר בכספים שמקורם בביטקוין, הם מסרבים לקלוט אותם, שכן מבחינתם יש חשש שמדובר בהון שחור שהולבן דרך מכירת הביטקוין לאור היעדר השקיפות סביב המטבעות.

עורכי הדין דורון לוי ורחלי גוז־לביא, העומדים בראש מחלקת המסים של משרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', מייצגים כמה משקיעים שמחזיקים בידיהם כמות נכבדה של מטבעות קריפטוגרפיים המבקשים לממש חלק מפוטנציאל ההתעשרות הגלום בהשקעתם. "האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני שחקנים בתחום נובעים בעיקר משתי נסיבות עיקריות", הם אומרים. "ראשית, טרם הובהרה באופן סופי שאלת חבות המס בגין רווח שנוצר בקשר לפעילות בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים. שנית, הקשיים הרבים שחווים השחקנים בשוק בהתמודדותם מול המוסדות הפיננסיים מהווים חסם וצוואר בקבוק מהותי ביצירת הקשר הכלכלי שבין עולם הכסף הישן ושוק המטבעות החדשים".

המרת ביטקוין בתל אביב | צילום: אוראל כהן

רחלי גוז-לביא | צילום: אייל פרידמן

המשנה לנגידת בנק ישראל ד"ר נדין בודו טרכטנברג התייחסה לנושא לפני כמה שבועות בוועדת הכספים בכנסת ואמרה כי "מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכונים גם לבנק. אם הבנקים ייחשדו בהלבנת הון, הם עלולים להסתבך לא רק עם הרשויות בארץ אלא עם רשויות אכיפת החוק בעולם ולהיות חשופים לסנקציות חמורות".

טרכטנברג הוסיפה כי "האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה וכדומה. לדבריה, "במידה שהכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שיבצע את ההעברה עלול לשאת באחריות ובהשלכות מול רשויות חוק בארץ או בעולם. לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן שירותים בתחום, ואם כן - איך ינהל את הסיכונים".

מי שמחזיק בסכומים קטנים יכול להצליח למכור בארץ בקלות יחסית, ולא לעורר את תשומת הלב של הבנקים לכך, שפחות חוששים מסכומים קטנים.

אלא שעם מכירתם חייבים אותם בעלי מטבעות לשלם מס לרשות המסים בדיוק כשם שיש צורך לשלם מס רווחי הון על מכירת ניירות ערך.

אלא שהדרך היחידה לשלם מס בישראל היא באמצעות חשבון מקומי בשקלים. כך שגם אם אותם בעלי מטבעות מוצאים בנק בחו"ל שמסכים לקלוט את הרווחים שלהם ממכירת הביטקוין, אין להם דרך חוקית לשלם את המס, והם למעשה תקועים.

מרשות המסים נמסר כי "הכנסות ממכירת ביטקוין חייבות בדיווח ובתשלום מס וזאת בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. החובה חלה על המוכר במועדים אשר נקבעו בפקודה. ככל שקיימת בעיה מהותית בתשלום החוב, ניתן לפנות לפקידי השומה כדי להסדיר את תשלום החוב, וזאת בכפוף לסמכויות שניתנו להם מכוח הפקודה".