כשאמא רוצה לבוא איתך לראיון עבודה

האבא שמתקשר למנהלת הגיוס לשאול מדוע בנו לא קיבל תשובה – שש פעמים, זה שמדבר עם מנהלת משאבי האנוש כדי לשנות סעיף בחוזה ההעסקה וההורים שמתקשרים כדי לקבוע לילדיהם הבוגרים (בני עשרים פלוס) ראיונות עבודה. הורים של בני דור ה-Z וה-Y מאוד מעורבים בחייהם וגם בקריירה שלהם. הם מייעצים להם לגבי ראיונות עבודה, עוברים על חוזי ההעסקה ונמצאים ברקע בהחלטות חשובות כמו התפטרות או קידום. זה טבעי וזה טיב היחסים של הורים עם ילדיהם בני הדורות האלה. אבל לפעמים המעורבות הזאת הופכת למוגזמת ומגבילה.

כשהורים מעורבים מדי, הורים שמכונים הורי הליקופטר מנסים לסייע לילדיהם בקריירה באמצעות כך שהם מתקשרים למעסיקים ומבקשים לדון בסעיפי חוזה ההעסקה, מרימים טלפון כדי להמליץ לקבל את ילדיהם למשרה או אפילו להיות נוכחים בראיון – הם עשויים להשיג את המטרה ההפוכה ולחבל בסיכוייהם להתקבל לעבודה, להשיג את הקידום או באופן כללי, להיות עובדים עצמאיים ומוערכים.

יום הורים בלינקדאין ארה"ב. לפעמים מעורבות יתר של הורים בקריירה של ילדיהם פוגעת בהצלחתם | צילום: Linkedin

לפי סקר שנערך בארה"ב ב-2016 על ידי חברת ההשמה OfficeTeam יותר משליש ממנהלי הגיוס חושבים שהתערבות של הורים בתהליך הקבלה לעבודה היא מעצבנת, כשליש נוספים יתנו לזה לעבור למרות שלא מתלהבים מהעניין עם זה ורק 29% מאמינים שאין בעיה עם מעורבות ההורים בתהליכי הקבלה לעבודה.

כשהתבקשו לתאר את ההתנהגות החריגה ביותר בה נתקלו בהקשר של מעורבות הורים מנהלי גיוס תיארו מועמדים שהעלו את ההורה בסקייפ במהלך ראיון עבודה, אמא שביקשה להתראיין במקום בנה כיוון שהיה עסוק, אבא שביקש מהמעסיק לשלם לבנו שכר גבוה יותר, הורים שהתקשרו אחרי ראיון עבודה וביקשו לדעת איך היה, אמא שתיאמה עבור בנה את ראיון העבודה, אבא שמילא עבוד ביתו את טפסי המועמדות לעבודה ואמא אחת שביקשה מהמעסיק לא לקחת את בנה לעבודה.

מעלים את אבא על הקו

אמנם בישראל מועמדים לעבודה הם לרוב מבוגרים יותר ובוגרים יותר אחרי שירות צבאי אולם עדיין, גם בארץ הורים מעורבים מאוד בקריירה של ילדיהם ולפעמים מעורבים מדי.

"אני נתקלת מדי פעם במעורבות של הורים בעיקר בתהליך הקבלה לעבודה כאשר המועמד, שהוא אולי בוגר יחידה טכנולוגית, נותן להורים לקרוא את החוזים ותהליך הקבלה לעבודה מתבצע כאשר המועמד אומר 'אבא שלי קרא את זה ואמר שהסעיף הזה והזה צריכים דיון נוסף'. היו מקרים של ממש טלפון שבור בין ההורה לבין מקום העבודה ואז מעלים את ההורה על הקו במהלך הדיון על החוזה", אומרת סיגל סרור מנהלת משאבי האנוש בקלטורה.

גם שי לי נובק שילו, מנהלת משאבי האנוש בחברת קווילט מספרת כי מעורבות ההורים מורגשת בעיקר בתהליך הקבלה לעבודה ובעיקר אצל מועמדים שזה התפקיד הראשון שלהם אחרי הצבא או הלימודים. "למועמדים עצמם לא נעים לשאול על התנאים בחוזה אבל הם הולכים ומתייעצים עם ההורים שלהם וחוזרים אלי עם שאלות", היא מספרת. היה בשנה החולפת מקרה אחד שבו בעקבות התערבות של אבא של עובד שונה סעיף בחוזה. "אחרי שזה קרה לנו עם העובד הראשון הבנו שעובדים צעירים מתייעצים עם ההורים ושזה בסדר, אנחנו יודעים לענות על כל השאלות. שמנו לב שזה חוזר על עצמו בעיקר אצל אנשים שזו העבודה הראשונה שלהם וזה לא משהו שגורם לנו להסס בשום צורה לגבי העסקת העובדים החדשים", היא אומרת.

בתחילת שנות האלפיים, לאחר שהופיעו דיווחים בתקשורת על התערבות הורים במקומות העבודה של ילדיהם הבוגרים, פיל גרנדר, חוקר באוניברסיטת מישיגן סטייט בארה"ב סקר 725 מעסיקים לגבי התופעה. התוצאות, שהתפרסמו ב-2007 הראו ש-31% מהעובדים הבוגרים נעזרו בהורה שהגיש במקומם מועמדות לעבודה. 15% נוספים התלוננו אם המעסיק לא קיבל את ילדם לעבודה, 12% תיאמו עבור ילדיהם את ראיון העבודה ו-9% השתתפו באופן פעיל בדיונים על תנאי ההעסקה. 4% מההורים אפילו ביקשו להיות נוכחים בראיון העבודה של ילדיהם.

כשאבא מתקשר שש פעמים למנהלת משאבי אנוש

מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק בישראל שמעסיקה כ-500 עובדים ואשר ביקשה לא לחשוף את פרטי החברה סיפרה ל'כלכליסט' על מקרה קיצוני שבו אבא של מועמד למשרת סטודנט התקשר אליה באופן אישי שש פעמים כדי לשאול מדוע לא מחזירים לבנו תשובה לאחר ראיון עבודה. הוא שיבח את בנו ואמר שהוא מתאים למשרה אך מנהלת הגיוס נאלצה לבסוף להסביר לו שהוחלט לא להעסיקו.

אמנם לפי הסקרים בארה"ב מרבית מנהלי משאבי האנוש לא אוהבים את המעורבות של ההורים בקריירה של ילדיהם אך סרור לא רואה בכך תופעה פסולה. "אני יודעת שיש על זה הרבה ביקורת אבל אני לא רואה את זה בצורה שלילית. אני חושבת שהיום, כמו שהדור הצעיר משתף בוואטסאפ את ההורים שלו ועושה את זה בצורה מאוד אותנטית, באמת כמו שהוא משתף חברים, זה לגיטימי שישתפו אותם גם בהחלטות הקשורות לקריירה שלהם. המטרה של ההורים היא לדעת את הגבול כי זה מאוד מאתגר להישאר במקום החברי עד גבול מסויים. הדור שלי לא התייעצנו עם ההורים שלנו והם גם לא ידעו", היא אומרת.

את מעורבות ההורים היא מזהה בעיקר בצמתים חשובות במהלך הקריירה כמו החלטה על עזיבה או על קידום וזו נעשית בדרך כלל ברקע. מכיוון שההורים של העובדים מעורבים כל כך בקריירה שלהם, החליטו בקלטורה, כפי שנהוג בחברות נוספות כמו גוגל ארה"ב ולינקדאין, לעשות 'יום הורים'. "מביאים את ההורים לעבודה כדי לקרב בין סביבת הבית לעבודה, להכיר את סביבת העבודה, להפחית את אי הוודאות ולחבר את ההורים והמשפחה למקום העבודה", היא מסבירה.

בהקשר הזה כדאי לציין שלפי סקר עולמי שנערך ב-2013 על ידי PWC מרבית המועמדים לעבודה מדור המילניום לא רוצים שהוריהם יתערבו להם בקריירה. לפי הסקר רק 6% מבוגרי הקולג'ים בארה"ב רצו שמעסיקים פוטנציאליים ישלחו להוריהם עותק מהצעת העבודה שלהם. רק 2% אמרו שהם מעוניינים כי הוריהם יקבלו עותק של דו"חות הביצועים שלהם בעבודה.

זה בסדר להתייעץ ואך טבעי שהורים ירצו לסייע לילדיהם להתקבל לעבודה טובה ולפתח קריירה מוצלחת. עם זאת, התערבות אקטיבית עלולה ליצור את הרושם הלא נכון אצל המעסיקים, ובסופו של דבר לחבל בסיכויי הילדים להיות עובדים עצמאיים בעלי דעות וכישורים שחיוניים להצלחה בעולם העבודה. אם הילד הבוגר שלכם צריך לקבוע ראיון עבודה, תנו לו לעשות זאת בעצמו. עזרו לו בתהליך, הכינו אותו לראיון עבודה ועברו איתו ביחד על הצעת העבודה – אבל אל תרימו טלפון לחברה כדי לשאול למה הוא התקבל או לא התקבל. תנו לו או לה להתמודד עם עולם המבוגרים ואם במקרה החברה עורכת יום הורים, והוזמנתם, תשתדלו לא להביך ותוותרו על הסלפי עם הבוס.