אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפיתרון של פייסבוק לפייק ניוז: שאלון ברמה של כיתה ג' צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

הפיתרון של פייסבוק לפייק ניוז: שאלון ברמה של כיתה ג'

איך נראה השאלון של הרשת החברתית לזיהוי חדשות מזויפות ודיסאינפורמציה, מדוע חברות הטכנולוגיה שוברות שיאים בהוצאות על שתדלנות, מה תעשה אמזון עם המכולת החכמה שלה והנהלת יוטיוב צריכה שיעור בהיסטוריה

25.01.2018, 15:19 | יוסי גורביץ
תראו, אנחנו רציניים!

שנה איומה עברה על פייסבוק, כשבמוקד הסערה עמדה פרשת הפצת התעמולה הרוסית בבחירות 2016. בסוף השבוע שעבר הודיעה פייסבוק שמעתה, המשתמשים יוכלו לדרג את אמינותם של אתרי חדשות. זאת, לאחר שכל הסיפור התחיל מכך שהמשתמשים הם אלה שלא יכלו להבדיל בין תעמולה של פוטין וחדשות אמיתיות. ובכן, כעת נחשף השאלון המסובך והמורכב שמתכננת פייסבוק להציג למשתמשים בנושא. השארו איתנו, זה לא פשוט.

צוקרברג מצא פיתרון, צילום: רויטרס צוקרברג מצא פיתרון | צילום: רויטרס צוקרברג מצא פיתרון, צילום: רויטרס

שאלה ראשונה: האם אתה עוקב אחרי אתרי החדשות הבאים? (תשובות אפשריות: כן/לא); שאלה שניה: עד כמה אתה סומך על הדומיינים הללו? (תשובות אפשריות: לחלוטין/סומך מאוד/ סומך חלקית/ סומך בקושי / כלל לא / מה זה חדשות).

וזהו.

פייסבוק אישרה שזה הולך להיות המבחן שלה. זה המבחן הרציני, העמוק, האיכותי שעליו דיבר מארק צוקרברג לפני שבועיים; זה הכלי בוחן הכליות שיקבע האם עמוד רשת כלשהו מייצג אתר חדשות מכובד ואמין או אסופה של קופים מכונפים במשרדים אפלים בלנינגרד שמייצרים בולשיט מגמתי לפי משקל. אין שום ספק שאי אפשר יהיה להתגבר על המבחן הקריטי על זה של פייסבוק.

זה בוער? מהר, שמישהו יזרוק על זה כסף!

2017 היתה שנה רעה לא רק לפייסבוק, אלא לכל תעשיית ההייטק. חברות גדולות ומפוארות נאשמו במיזוגניה, תרבות רעילה לנשים ולמיעוטים, העלמות מס ובכך שהן מנותקות לחלוטין מהאדם הסביר.

בהתאם, זו היתה גם שנת שיא בהוצאות של חברות עמק הסיליקון על שתדלנות מול ממשלת ארה"ב: כ-50 מיליון דולר. שתדלנות, נזכיר, היא דיפלומטיה ציבורית שנועדה לשכנע את נבחרי העם שלחברות ענק מרושעות יש בעצם כוונות טובות, שהן בעצם בארני הדינוזאור ולא גודזילה. זאת, כל עוד לא פוגעים להן בהטבות המס.

מה, אנחנו נחמדים! מה, אנחנו נחמדים! מה, אנחנו נחמדים!

הקרב על ההגירה עוד בעיצומו, והרפובליקנים לא ממש מאמינים ברגולציה, אך החברות שפכו כסף בלי למצמץ. שיאנית השתדלנות היתה גוגל, עם 18 מיליון דולר, ואחריה אמזון, עם 12 מיליון. פייסבוק הוציאה 11 מיליון דולר (וכנראה קיבלה את התוצאות הגרועות ביותר עבור הכסף שלה). אפל הוציאה 7 מיליון, בדגש על מאבק נגד חקיקת הצפנה ובעד חוק המסים שהעביר טראמפ, שפוגע בציבור העובדים אבל לאפל הוא דווקא מועיל.

הזינוק בהוצאות - אמזון הוציאה פי 4 מכפי שהוציאה לפני 4 שנים - מעיד על כך שהחברות יודעות שההילה שלהן נמסה, ושהקיום שלהן בתנאים הנוכחיים ידרוש יותר מאמצים.

החפיר הבלתי נראה של אמזון

חנות אמזון Go, המכולת שבה אתה פשוט נכנס ולוקח מוצרים מבלי לעבור בקופה, נפתחה השבוע. כרגע, יש תור ארוך בכניסה לחנות שמתיימרת שאין בה תורות. זו התוצאה של הצורך האנושי לחוש חדשנות. זה עובר, והרווח נשאר. המטרה של אמזון, בפשטות, היא לאכול כמה שיותר מההכנסות ממסחר קמעונאי, אחרי שהפכה לאחת המנצחות הגדולות בתחום המסחר המקוון. ואמזון לא פיתחה מכולת חכמה כנקודת הדגמה בלבד; זה יקח זמן, אבל החברה היתה שמחה לראות חנויות כאלה מול כל חנות פיזית של כל מתחרה.

מה שאמזון עושה פה הוא לבטל את הקופאים, סעיף הוצאה כבד לכל חנות. מה לעשות, מוכרים עולים כסף. אתה מוריד את ההוצאה הזו, ואת כל מה שנלווה להשענות על בני אדם - הצורך שלהם בחופשות, ימי מחלה ועוד - ותוך זמן לא רב כל ההשקעה הענקית בחיישנים, מצלמות ותשתיות מתחילה להחזיר את עצמה.

המכולת החכמה של אמזון, צילום: רויטרס המכולת החכמה של אמזון | צילום: רויטרס המכולת החכמה של אמזון, צילום: רויטרס

יותר מכך: אחרי ההשקעה העצומה, אתה במצב לפתוח עוד ועוד חנויות כאלה בעלות שולית. חברות שינסו להתחרות בך יצטרכו להשקיע הון במחקר. בהצלחה עם ההשגה שלו: כל מי שתאמרו לו "אנחנו רוצים להתחרות באמזון" ישאל "איך בדיוק? מה בטכנולוגיה שלך יהיה טוב יותר מזה של אמזון?" וכמובן, את הטכנולוגיה אפשר גם להחכיר. אתה רוצה להפוך את חנות הספורט שלך ליעילה ונטולת אדם? חתום כאן וכאן, שלם כך וכך, ונהפוך את החנות שלך לתואמת-אמזון Go.

ג'ף בזוס הולך לעשות מזה הרבה כסף. כך גם אנשי עסקים גדולים אחרים, כאלה שיוכלו להרשות לעצמם לשלם לאמזון עבור התאמה. מי שינסה להתחרות באמזון יגלה שהמשימה כמעט בלתי אפשרית. ומה עם הקופאים? מיליונים מהם יאבדו את מקום עבודתם. אבל מה אכפת לה לאמזון; אם אפשר לעשות כסף, שום סוגיה מצפונית לא תועיל.

קצרצרים

1. הנהלת יוטיוב נראית בזמן האחרון כמו ספינה שננטשה ונקלעה לסערה; המדיניות שלה בנוגע לתשלומים ליוצרים ובקרת תוכן פוגעני משתנה בתדירות מפתיעה. עתה נודע שיוטיוב דורשת מהאמנים שמקבלים ממנה תמיכה לחתום על התחייבות שלא להשמיץ אותה. כמה מהאמנים שחתמו על הסכמים כאלה דיווחו עליהם, בעילום שם כמובן. החברה הזאת נתנה לקהל שלה סיבה להתלונן ואז אסרה עליו להתלונן; אולי כדאי להנהלה שלה לצפות בקליפים בנושא היסטוריה כללית, זה בדרך כלל נגמר רע.

סתימת פיות? לא רעיון טוב, צילום: The Dentalist סתימת פיות? לא רעיון טוב | צילום: The Dentalist סתימת פיות? לא רעיון טוב, צילום: The Dentalist

2. יריות בתוך הנגמ"ש: מארק בניוף, המנכ"ל של Salesforce, אמר שלדעתו צריך להיות פיקוח ממשלתי על פייסבוק "בדיוק בצורה שבה אתה מפקח על תעשיית הסיגריות". יש כאן, לדבריו, מוצר שכמו סיגריות "ממכר, לא טוב לך, אולי יש כל מיני כוחות שרוצים לגרום לך לעשות כל מיני דברים". בניוף אמר עוד שהוא משוכנע שלטכנולוגיה יש צדדים שמקדמים התמכרות, ושיש מעצבי מוצרים שעובדים על כך שהמוצר יהיה ממכר ככל האפשר. בניוף אומר שאין לו ספק שרגולציה על תעשיית ההייטק נמצאת בשלבי התגבשות.

3. יותר מ-750 קהילות בארה"ב עשו את הדבר המתבקש, ובנו לעצמן תשתית רשת משלהן. מספרן של הקהילות הללו עולה בעקביות, והסיבה לקיומן הוא הצורך לעקוף את חברות הרשת הטורפניות של ארה"ב, שהפכו לערפדיות מתמיד עם ביטול ניטרליות הרשת. חלק מהרשתות המקומיות הללו עוקפות גם את תשתית החשמל של החברות הגדולות, ונשענות על תשתיות חשמל פרטיות ומקומיות. הסיבה העיקרית לכך היא שחברות הרשת והכבלים לא רוצות להשקיע בשירות נאות לעיירות קטנות; לאחר ששכנעו כמה פוליטיקאים חלשים, הועברו חוקים שאוסרים על העיירות להקים תשתיות בעצמן. חלק מהחוקים הללו נמצאים כעת בהלכי ערעור (משום שעל פני השטח, אינם חוקתיים). מחקר עדכני גילה שבאופן מפתיע, הרשתות שבונות העיירות בעצמן זולות בהרבה משל חברות הכבלים והתקשורת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות