אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית הדין קרקע את שכרם של טייסי אל על

בית הדין קרקע את שכרם של טייסי אל על

בתביעת טייס פסק ביה”ד הארצי שאפליה מטעמי גיל מותרת כשהיא מכוח דין. ואפילו אם היא פסולה, ביהמ”ש לא צריך להתערב בהסכם הקיבוצי

28.01.2018, 23:04 | משה גורלי

שתי קביעות עקרוניות יצאו לאחרונה מתחת ידיו של בית הדין הארצי לעבודה. הראשונה: כאשר האפליה מטעמי גיל נעשית מכוח הדין, מותר למעביד לפגוע בשכרו של העובד. השנייה: גם אם סבר בית הדין שמדובר באפליה פסולה, עליו לאפשר לצדדים להסדיר את העיוות במשא ומתן, ולא להחליט עבורם כיצד לתקן.

קראו עוד בכלכליסט

בית הדין הארצי הפך בכך את פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, וקיבל את ערעורה של אל על בתביעתו של קברניט אל על מיכאל כץ. כץ טען, באמצעות עורכי הדין גל גורודיסקי ורעות ברנר כהן, שאל על הפלתה אותו מחמת גילו בכך שבהגיעו לגיל 65 לא שיבצה אותו לטוס כקברניט והפחיתה את שכרו. עיקר הדיון התמקד בשתי שאלות: האם השינוי בתפקידו ודרגתו של כץ, מקברניט לקצין ראשון, והפחתת שכרו עקב כך, מהווים אפליה פסולה מחמת גיל? והאם יש מקום להתערבות בית המשפט בתוכנו של הסכם קיבוצי שנחתם בין החברה להסתדרות, אפילו בהנחה שמדובר באפליה פסולה?

שופטת בית הדין הארצי לאה גליקסמן קיבלה את הטענה שהציגה אל על, באמצעות עורכות הדין אפרת בירן ויעל רובינשטיין ממשרד נ. פינברג, וקבעה: "אין בידינו לקבל את טענת העובד, כי פגיעה בתנאי השכר והעבודה של העובד עקב שינוי תפקידו כתוצאה מאילוץ רגולטורי הנובע מהגיל מהווה אפליה מטעמי גיל".

האזורי השיב את הדרגה

 

האילוץ הרגולטורי החדש נשען על תקנים בינלאומיים שנקבעו ב־2014 באמנת שיקגו, ואסרו כליל על הטסת מטוסים בידי טייסים שחצו את גיל 65. אף על פי כן, שש שנים קודם לכן, בשנת 2008, נחתם הסכם קיבוצי שלפיו טייסים שעברו את גיל 65 יוכלו להמשיך לטוס עד גיל 67 בתפקיד קצין ראשון בלבד, ושכרם יופחת בהתאם. תביעתו של כץ נשענה על ההסכם הזה.

השופטת אסנת רובוביץ מבית הדין האזורי בתל אביב קיבלה את תביעתו של כץ. היא קבעה שהיתה אמנם הצדקה עניינית לקביעת הסדר שונה לקברניט שהגיע לגיל 65, אך לא הצדקה להפחתת שכרו. ההפחתה לשכר של קצין ראשון דור ב’, לפי ההסכם הקיבוצי, הגיעה לכ־8,000 שקל. רובוביץ שינתה בעצמה את ההוראה המפלה, וזיכתה את התובע בשכר קצין ראשון דור א'.

עו"ד אפרת בירן, צלם: שחף הבר עו"ד אפרת בירן | צלם: שחף הבר עו"ד אפרת בירן, צלם: שחף הבר

שופטת בית הדין הארצי גליקסמן, יחד עם הנשיא יגאל פליטמן, השופט משה טווינה ונציגי הציבור חיה שחר ואסתר דומיניסיני, קיבלה את ערעורה של אל על בשתי החזיתות. ראשית, היא קבעה ש"ככל שחל שינוי מהותי במשרה או בתפקיד של העובד עקב הוראת תקנות הטיס, שלפיהן הוא אינו יכול לשמש בתפקיד טייס מפקד, הרי שבהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שינוי תנאי השכר והעבודה כתוצאה מכך, בכפוף לעמידה במבחני הסבירות והמידתיות, אינו בגדר אפליה לפי חוק השוויון".

עוד נקבע: "גם אם היה מקום לקבוע כי הסכם 2008 יצר הסדר פסול, המפלה לרעה את הקברניטים הוותיקים מחמת גיל, לא היה מקום כי בית הדין האזורי יקבע את ההסדר החלופי להסדר הפסול".

בעניין זה מזכירה גליקסמן את פרשת הדייל ההומוסקסואל יונתן דנילוביץ' שעניינו התגלגל עד בג"ץ. אל על כיכבה גם בפרשה זו, כשסירבה להעניק לבן זוגו של הדייל את ההטבה שקיבלו הדיילים ההטרוסקסואלים — כרטיס טיסה חינם לבנות זוגם. סירובה של אל על נפסל בבתי הדין האזורי והארצי לעבודה. החברה התעקשה לגלגל את הסירוב לבג"ץ, עד שהנשיא אהרן ברק כפה עליה לתת את ההטבה גם לבני זוג מאותו מין.

חיזוק להסכמים הקיבוציים

ההבדל מהפרשה שלפנינו הוא שבמקרה דנילוביץ’ בית המשפט לא רק פסל את הסירוב אלא הורה לאל על להעניק את ההטבה, ואילו כאן, בית הדין הארצי פסל את התערבות בית הדין האזורי בהסכם הקיבוצי. ההבדל נומק בכך שפסיקת דנילוביץ’ "מוסיפה קבוצה קטנה של נהנים, ואינה מטילה, על כן, מעמסה תקציבית של ממש". במקרה הנוכחי, לעומת זאת, "לא היה מקום כי בית הדין יקבע לצדדים הסדר כלכלי חדש ושונה, שיש לו השלכות תקציביות משמעותיות".

כאמור, בית הדין הארצי לא סבר שמדובר באפליה פסולה, שכן הפגיעה היא מכוח דין: הן ההסכם הקיבוצי והן אמנת שיקגו. לקביעה זו תרמה כמדומה משכורתו הגבוהה של קברניט באל על, שגם אחרי הפיכתו לקצין ראשון דור ב' אינה מחייבת אותו לבקש השלמת הכנסה.

הקביעה השנייה, שיש לה השלכות רוחביות יותר ביחסי עבודה, מחזקת מאוד את מעמד ההסכם הקיבוצי. גם אם בית הדין פוסל הוראה מפלה בהסכם, עליו להחזיר את העניין למשא ומתן בין הצדדים ‑ ולא לנסח עבורם את התיקון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות