אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החזקה ביחד, מציאות לחוד

דעה

החזקה ביחד, מציאות לחוד

לא סביר שהתארגנות אקראית של בעלי מניות בזק תוכר כ"החזקה ביחד" ותביא לרף הנדרש של 5% לכינוס אסיפה להדחת דירקטורים

28.01.2018, 07:28 | משה גורלי

החזקה של יותר מ־5% מהון המניות של בזק, הכפופה לרגולציה ממשלתית, מחייבת אישורים מקדימים. לא סביר שהתארגנות נקודתית ואקראית של כמה בעלי מניות, שכל אחד מחזיק בפחות מכך, תוכר כ"החזקה ביחד" החוצה את הרף הנדרש לכינוס אסיפה מיוחדת - זו שתשמש להדחת הדירקטורים החשודים.

קראו עוד בכלכליסט

סוגיית ההחזקה ביחד נידונה במקרה אחר, של חברת כהן פיתוח ומבני תעשיה. זו דיווחה לאורך השנים שאין בה בעל שליטה, אולם בעת מכירת המניות טענו משפחות כהן ותדמור כי החזיקו ביחד במניות באופן שהקנה להן שליטה. בתי המשפט העליון והמחוזי קבעו שאין מקום לאפשר לחברה לשנות לאחור את הדיווחים ולהכיר במשפחות כמי ש"החזיקו ביחד" בה. הסיבה: מדובר במידע מהותי, שחלה עליו חובת גילוי לציבור המשקיעים.

לפי דברי ההסבר להצעת חוק ני"ע, הגדרת "החזקה ביחד" נועדה "למנוע השתמטות ממילוי הוראות החוק על ידי פיצול פיקטיבי של ההחזקה בין כמה חברות או בין קרובי משפחה". זאת בהינתן אינטרס שעשוי להיות לבעלי המניות להגדיר עצמם כ"מחזיקים יחד" או להימנע מכך, באופן המאפשר לעקוף את הוראות החוק.

השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי קבע כי "הגדרתו של המונח הנה, אפוא, פרי האיזון בין תכליתו המרכזית, קרי חשיפת הפיקציות ומניעת עקיפתן של הוראות החוק, ובין הצורך בוודאות משפטית, על מנת לאפשר את פעילותו היעילה של השוק". ועוד כתב: "בסיטואציות מסוימות עשוי להיות לבעלי מניות אינטרס להציג עצמם כ'מחזיקים ביחד', בעוד שסיטואציות אחרות ייתכן ההפך מכך".

בזק, צילום: עמית שאבי בזק | צילום: עמית שאבי בזק, צילום: עמית שאבי

ומה לגבי הסיטואציה הנוכחית בבזק? בית המשפט העליון הותיר פתח: "טרם נקבעו קווים מנחים, וממילא לא נקבעו כללים ברורים וחדים לזיהוי של שניים או יותר כ'מחזיקים ביחד' במניותיהם. לסיווג זה עשויות להיות משמעויות שונות, בעניינים שונים".

ההנמקה שניתנה במקרה של כהן פיתוח אינה תומכת בהכרה זו, אבל השאלה נותרה פתוחה ולא הוכרעה לגבי העניין העומד על הפרק בבזק — הדחת דירקטורים שחשודים בפלילים.

לעצם ולמהות ההדחה, בנפרד משאלת התהליך, התייחס אוריאל פרוקצ'יה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, בהזדמנות אחרת. "החוק בישראל ובארה"ב אינו מחייב הדחת מנהל או יו"ר של תאגיד החשוד בפלילים שעדיין לא נשפט, וייתכן שהוא זך כשלג", הסביר. "אבל יש גם עניין של אמון ציבורי. אנחנו קונים מהחברות הגדולות ומשקיעים בהן כי אנחנו סומכים עליהן. אם הן מעסיקות חשוד בתפקיד בכיר, זה מפחית מהאמון ולפעמים זו סיבה להדחה לפני המשפט. זאת דילמה שדומה לדילמה סביב פוליטיקאים שחשודים בפלילים: החוק לא מחייב הדחה, אבל עצם קיום החשדות פוגע באמון הציבורי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות